בלגרד, בירת סרביה, היא עיר בהתפתחות מתמדת שמציעה ברית יפהפייה בין מודרניות לטבילה בעבר. העיר ממוקמת בחלקה הצפוני של המדינה והגישה אליו פשוטה מאוד בטיסה ישירה ואפילו במכונית או ברכבת אם אתם מגיעים מאחת מהמדינות השכנות. אבל למרות שהיא לעיתים צריכה להתחרות בערי בירה בסביבתה, זוהי עיר צפופה ואנרגטית, עם חיי לילה מהטובים שבאירופה, שופינג, מסעדות מצוינות, מחירים זולים והיסטוריה שמזכירה שוב ושוב שמדובר באחת הערים החשובות באזור.
בלגרד היא עיר שנאלצה לא פעם להגן על עצמה, תדמיתית וצבאית. ב-2,300 השנים האחרונות העיר נהרסה ונבנתה מחדש 44 פעמים, כשרק 20 שנה חלפו מאז המתקפה האחרונה - כאשר מטוסי נאט"ו הפציצו חלקים מבירת סרביה. חלק גדול מהסוד שמאחורי תסמונת עוף החול הנצחית הזו טמון באופי של הסרבים והיכולת שלהם לקום מחדש, חזקים הרבה יותר. בגלגול הנוכחי בלגרד בפרט וסרביה בכלל, מוכיחות שהן היעד המבטיח של העתיד, עם תערוכת "אקספו 2027" שתארח הבירה הסרבית, יותר ויותר השקעות בין לאומיות ועלייה במספר התיירים שמגיעים לבלות בעיר שכונתה לא פעם "ברלין החדשה".
חברת התעופה הלאומית של סרביה, "אייר סרביה", מפעילה ארבע טיסות שבועיות לבלגרד בימים ראשון, שני, שלישי וחמישי בטיסה ישירה של כשלוש שעות. מחירי הטיסות נמוכים יחסית כמו המחירים בסרביה כולה, והיא נחשבת ליעד מצוין למי שמחפש חופשה זולה באחת הערים המרתקות של אירופה.
בלגרד
בלגרד, או "העיר הלבנה" בפירוש שמה, היא עיר של ניגודים אמיתיים. מארמונות מרהיבים ועד מבנים שעדיין זקוקים לתיקון בעקבות הרס באחת המלחמות האחרונות על אדמת אירופה (למעט הפלישה הרוסית לאוקראינה). האתר המרכזי והחשוב ביותר בעיר הוא מצודת בלגרד או בשמו מבצר קלמגדן (Kalemegdan), מבנה עצום שיושב בגאון על מפגש הנהרות הדנובה והסאווה (Sava), המראה את חשיבותה האסטרטגית של העיר עבור האימפריות הרומית, הביזנטית, העות'מאנית, הסרבית והאוסטרית ששלטו בה. המבצר נבנה לפני כ-2,000 שנה כדי למנוע מהברברים להיכנס לאימפריה הרומית. מהמבצר נשקפים בעיקר נופים מלאים בטבע ובירוק, שבקלות משכיחים את העבודה שבלגרד היא עיר די גדולה, אחת הגדולות בדרום-מזרח אירופה והמאוכלסת ביותר לאורך נהר הדנובה עם 1.4 מיליון תושבים.
המבצר הוא למעשה חלק מפארק רחב ידיים, באותו השם - פארק קלמגדן. כמו המבנה ההיסטורי, הפארק ממוקם על הגבה ובנוסף למבצר יש בו פסלים, אנדרטאות, מגדל שעון, מוזיאון צבאי, מזרקה וכנסייה שתוכלו לבקר ולראות. בפארק מתקיימים גם אירועים ושווקים וכדאי להגיע אליו ולעשות פיקניק באחת מהפינות שלו, או לשבת באחת מהמסעדות שבו. למרות כל אלה, הכוכב של הפארק הוא ללא ספק הנוף, ומומלץ להגיע לכאן בשעת השקיעה ולראות את השמש ששוקעת מאחורי הגבעות והיערות הירוקים, או לרדת מהפארק לכיוון הטיילת ולצאת לשייט קצר בדנובה וליהנות ממשקה בסירה בזמן שהיום מתחלף ללילה.
עם כיפה בגובה 134 מטר, מקדש סאבה הקדוש חולש על קו הרקיע של בלגרד. אם הממדים שלה לא מספיק גדולים, על הכיפה של הכנסייה ניצב צלב מוזהב שמתנשא לגובה של כמעט 12 מטר. הכנסייה האורתודוקסית הגדולה ביותר שנמצאת בשימוש כיום מוקדשת לסאבה הקדוש, דמות חשובה מימי הביניים שייסדה את הכנסייה הסרבית האורתודוקסית. בניית כנסיית המכוסה שיש לבן וגרניט החלה בשנת 1935, נקטעה במהלך מלחמת העולם השנייה והתחדשה בשנת 1985. למרות שהיא עדיין בבנייה, היא כבר אחת האטרקציות הפופולריות ביותר בבלגרד, והאומנות שבה ראויה לציון עם לפחות 50 מיליון אבני הפסיפס שבה, חלקן מזהב אמיתי.
כמו בכל עיר גדולה, גם לבלגרד יש את הרחוב המרכזי שנוטף קסם, שלאורכו מבנים היסטוריים והוא המקום הנכון לשופינג. בבלגרד, הרחוב הזה הוא רחוב מיכאילובה (Knez Mihailova), הקרוי על שמו של נסיך סרבי. אורכו של הרחוב פחות מקילומטר ומתוארך לתקופה העות'מאנית, אם כי הוא לא ממש בא לידי ביטוי עד המאה ה-19 כשהעשירים החלו לבנות כאן בתים. הרחוב נמצא בלב ההיסטורי של בלגרד וליד כיכר הרפובליקה המרכזית, ויש בו את כל החנויות המוכרות ואלה שפחות, מסעדות, בתי קפה, בתי מלון, מופעי רחוב ולא מעט תיירים. האזור כולו סגור לנסיעת רכבים, מה שהופך אותו לתענוג להולכי הרגל ובקלות אפשר להעביר כאן חצי יום. אחד האתרים המוכרים ברחוב הוא מלון מוסקווה (Moskva), בניין מפואר ומרשים עם קונדיטוריה מפורסמת ששווה טעימה.
רחוב סקדרליה אינו ארוך במיוחד, רק 400 מטר, אבל הוא הרחוב המפורסם ביותר בבלגרד. ממוקם בעיר העתיקה והוא עטוף בבניינים ישנים. עם האווירה הבוהמית שלו, רחוב סקדרליה נחשב לגרסה המקומית למונמארטר בפריז ולמעשה, הוא היה ידוע בשם רובע הצוענים במאה ה-19. למרות שהוא בהחלט יפה גם ביום, הרחוב מקבל פנים אחרות בערב, עם מסעדות ובתי קפה שמוארים בעדינות, מוזיקה וריקודים (בעיקר עממיים) שנשמעים בכל פינה וקסם שנראה כאילו יצא מתוך סרט. שווה להגיע לכאן לארוחה באחת המסעדות ולנסות את האוכל המקומי כשברקע השירה הסרבית.
בשיטוט ברחבי ארמונות הבירה, תוכלו לערוך סיור בארמון הישן (המקום הנוכחי של אספת העיר בלגרד), בארמון החדש (מושבו של נשיא סרביה) או בארמון המלכותי. האחרון עדיין נמצא בשימוש של משפחת המלוכה הסרבית, ומבקרים יכולים להגיע ולשוטט בין החדרים המפוארים בעזרת מדריך, לשמוע על ההיסטוריה של המלוכה המקומית ולהתפעל מהאומנות. הסיור בן השעתיים (הזמינו דרך ארגון התיירות של בלגרד) יוצא מכיכר Nikola Pašić ביום רביעי ובסופי שבוע בין החודשים אפריל עד אוקטובר.
בלגרד היא גם עיר של מוזיאונים כשהמוזיאון הלאומי, החשוב ביותר במדינה, עם אוסף של יותר מ-400,000 חפצים, מספר את סיפורה של סרביה והאזור כול, עם ממצאים מלפני 7,000 שנה. מוזיאון נוסף שכדאי לבקר בו הוא מוזיאון ניקולא טסלה, מהנדס החשמל החשוב שעל שמו נקראת מכונית הטסלה, יליד סרביה. עבודתו הייתה הבסיס לטכנולוגיות חשמל מודרניות, והמוזיאון הוא שילוב של היסטוריה מרתקת, חוויה אינטראקטיבי ושיעור על כוח רצון.
מה אוכלים?
המטבח הסרבי עשיר מאוד בשל השפעותיו הרבות. כששוהים בבלגרד כדאי לטעום סרמה, אחת המנות האופייניות, המורכבת ממילוי מלוח עטוף בעלי כרוב כבושים ולאחר מכן מבושל על כרוב כבוש. כדאי לנסות גם cevapi, סוג של קבב שעשוי מבשר בקר וטלה טחון ומוגש עם בצל ורטבים שונים, ואסור לוותר גם על הקיימאק kaymak, מעין גבינה שמיוצרת מבישול חלב. פנו מקום גם לבורק, מאפה פילו ממולא בבשר, תרד או גבינה, אידיאלי לארוחת בוקר או צהריים וניתן למצוא אותו בכל מאפייה או מסעדה ברחבי העיר. אל תשכחו גם לבקש לשתות ראקייה לפני הארוחה, משקה אלכוהולי נפוץ בבלקן, שמופק לרוב מענבים ושזיפים.
ברחבי העיר תמצאו מבחר של מסעדות, חלקן מסורתיות יותר וחלקן פחות, אך ברובן תוכלו למצוא פיוז'ן של טעמים שמגיעים משלל המטבחים שהשפיעו על סרביה. אחד המקומות המומלצים היא מסעדת Donji Grad, שבה תמצאו מטעמים מקומיים, בעיקר סוגים שונים של בשר ותבשילים באווירה רגועה. אפשרות נוספת לארוחה עם מטבח סרבי אותנטי היא Velika Skadarlija restaurant, באזור סקדרליה, ופה תמצאו בין השאר אוכל משובח ומוזיקה סרבית חיה. לארוחה באווירה מודרנית יותר לכו ל-Mama Shelter, המסעדה של מלון באותו השם. עם תפריט איטלקי-ים תיכוני עשיר, תוכלו להגיע לכאן לארוחת צוהריים גדולה ולשתות קוקטייל בבר עם מרפסת ענקית שצופה לגגות של בלגרד. מחיר ממוצע למנה במסעדה בבלגרד נע סביב 1,000 דינר סרבי, כלומר כ-35 שקלים.
חיי הלילה של בלגרד
למרות שיש בה לא מעט לעשות במהלך היום, גם בלילה בלגרד מתעוררת והיא למעשה אחת הערים התוססות בכל מה שקשור לחיי לילה, עם ברים, בתי קזינו, מועדונים ופאבים שפתוחים לאורך כל הלילה ובמיוחד בסופי השבוע. מרבית מועדוני הלילה ממוקמים על נהר הסאבה על מבנים צפים, כך שהם יכולים לפעול כל הלילה. אחד האזורים החדשים בבלגרד הוא אזור הבטון הלה (Beton Hala), מבנה נמל לשעבר שהוסב וכיום מאכלס כמה מהמקומות השווים ביותר בעיר להגיע אליהם בערב.
זמון: כפר בתוך עיר
למרות שהכפר זמון (Zemun) הפך לחלק רשמי של בלגרד בשנת 1934, למקום עדיין יש רוח עצמאית עד עצם היום הזה. השכונה הציורית הייתה בעבר עיירת גבול בין האימפריה העות'מאנית והאוסטרית, ויש בה תחושה של כפר קטן ומרוחק למרות הנסיעה הקצרה ממרכז בלגרד.
העיירה נבנתה סביב גבעת גרדוש (Gardoš), והיא משמשת כתצפית מושלמת על הדנובה לעבר קלמגדן והמרכז העתיק של בלגרד. ה-Kula Sibinjanin Janka (הידוע גם כמגדל גארדוש ומגדל המילניום) הוא המקום האייקוני ביותר באזור, ובהחלט מומלץ לעלות אל נקודת התצפית. כדאי גם ללכת לאורך הטיילת הארוכה ולהתיישב באחת המסעדות ולשתות בירה או יין בערב.
ואם כבר הדנובה, זמון יושבת על הגדה הימנית של הנהר האדיר, והיא בהחלט מנצלת את מיקומה. סירות עוגנות על החוף, ורבות מהן מאכלסות כמה מהמסעדות הטובות ביותר בכל סרביה. זהו המקום המושלם לחובבי הדגים ופירות הים.
מעטים בתי הכנסת שחוו תהפוכות ושינויים כמו זה שנמצא בזמון. יותר מ-95 אחוזים מהאוכלוסייה היהודית של סרביה נספתה או נמלטה במהלך המלחמה, ובית הכנסת של זמון נמכר לאחר מכן לבעלים פרטיים. הוא הפך למועדון רוק, לפני שהפך למסעדה הסרבית המסורתית שהוא היום. עם זאת, הקהילה היהודית בסרביה נאבקה להשבת המבנה אליה, ובקרוב בית הכנסת צפוי לקבל חיים חדשים כמוסד למורשת היהודית בסרביה.
נובי סאד
העיר השנייה של סרביה, נובי סאד (Novi sad), הנמצאת במרחק 90 קילומטרים בלבד מבלגרד, ידועה בהיותה העיר הליברלית והרגועה, עם מוזיקה, אמנות ונהנתנות. ממוקת על גדות נהר הדנובה, המקומיים בנובי סאד נהנים מהמוניטין המהולל של חיים בתוך הלב התרבותי של סרביה.
ההגעה לנובי סאד היא למעשה קלה מאוד. ישנם קווי אוטובוס תכופים מאוד עם בלגרד, והנסיעה אורכת כשעה וחצי. בדרך כלל יש גם רכבות המקשרות בין שתי הערים הללו, אבל מכיוון שתחנת הרכבת בבלגרד הועברה מחוץ למרכז, יותר הגיוני להשתמש באוטובוס.
הודות לשטח השטוח של העיר, ליחס הידידותי לאופניים של המקומיים ולשבילים רחבים, נובי סאד היא מקום נהדר לרכוב בו על אופניים, עם תעריפי שכירות סבירים והרבה נקודות איסוף והחזרה. העיר גם מאוד נוחה להליכה עם העיר העתיקה שבדומה לבלגרד גם היא סגורה אך ורק להולכי רגל. כך המבקרים יכולים להסתובב בין הרחובות הציוריים והצבעוניים של העיר שידועה במגוון התרבותי שלה עם שש שפות רשמיות ושילוב של מקומות פולחן - כנסייה קתולית ניאו-גותית שניצבת גאה בכיכר המרכזית, ארמון בישוף אורתודוקסי בגוון ורוד, ובית הכנסת המלכותי של נובי סאד שנמצא "ברחוב העבריים", הרובע היהודי לשעבר שקהילתו נספתה ברובה בשואה.
אוסטריה-הונגריה לשעבר והבלקן ידועים בתרבות בתי הקפה הנהדרת שלהם, ולנובי סאד, כשילוב מושלם של שתי המורשות הללו, יש סצנת בתי קפה נפלאה. בכל פעם שתרצו לשבת על כוס קפה לא תצטרכו לחפש מקום משובח שכן בחלק המרכזי יש בתי קפה טובים ממש מעבר לכל פינה.
חציית הדנובה תביא אתכם לתחתית מבצר פטרוברדין (Petrovaradin). מכאן צריך לטפס במדרגות רבות כדי להגיע לראש הגבעה הגבוה ל"שעון השיכור" המפורסם, שקיבל את שמו בגלל שהמחוג הקטן מורה את הדקות בעוד המחוג הגדול מורה את השעה. בפסגה נשקפים הנופים היפים של נובי סאד כולה, עם הצריחים הגבוהים שלה והיערות הירוקים המקיפים אותה כשממש מתחת נהר הדנובה זורם.
בדרך חזרה מנובי סאד לכיוון בלגרד, כדאי לעצור באחד מהיקבים של האזור. רבים מהיקבים והכרמים ממוקמים באזור הר פרושקה גורה (Fruška Gora), בנסיעה קצרה מהעיר לעמק ירוק ומלא בכפרים קטנים וגפנים. אחד מהיקבים הגדולים באזור הוא זה של Vinarija Deuric, יקב צעיר הממוקם במורדות הדרומיים של ההר, אשר עלה במהירות לגדולה וזכה בפרסים. במקום יש מסעדה ובית אירוח למי שמעוניין להישאר במקום היפה. הארוחה במקום כוללת טעימה של ארבעה סוגי יין המיוצרים במקום, והסבר על היקב והאוכל שמגיע מתוצרת מקומית.
*הכתב היה אורח של "אייר סרביה", ארגון התיירות של בלגרד ומשרד התיירות הסרבי