כשנוסעים על כביש 90 צפונה - לכיוון קריית שמונה, בהתחלה ניתן לראות לא מעט מכוניות. ברגע שעוברים את איילת השחר, המספר קטן משמעותית, ועד שמגיעים לעיר עצמה כבר לא נשאר אף אחד על הכביש. הכניסה לקריית שמונה אגב, פתוחה לגמרי וכל אחד יכול להגיע.
רחוב תל חי - הרחוב המרכזי שחותך את קריית שמונה, שומם כמעט לגמרי. מרבית הרמזורים על מצב צהוב מהבהב ומדי פעם ניתן היה לראות מישהו מבוגר שנוסע על טרקטורון קטן ללא כל הפרעה. המשטרה לא תעצור אותו. לא בימים הללו.
רמזור אחד עובד ומספר מכוניות שמגיעות לצומת באותו הזמן נאלצות לעמוד ולהמתין לתורן. ההרגשה קצת מפחידה כשעומדים במקום בקריית שמונה, כשאתה לא יכול לברוח אם צריך. אבל אולי הפחד היה רק אצלי והתושבים המעטים שיש כאן כבר רגילים לזה.
כשעולים לכבישים הצדדיים נתקלים ברכבי צבא תקולים שככל הנראה לא זזו כבר חודשים ארוכים. ג'יפ שנראה שנפגע והאמר שהלך לו המנוע תופסים מקומות חניה. ההאמר חונה בחניית נכים, וזה לא מטריד כאן אף אחד כמובן.
השוק המפורסם של העיר עומד נטוש לגמרי. כמה מכוניות משתמשות בגג של המקום כדי לחנות בצל. בכלל, מרבית החנויות בעיר סגורות. החנויות שפתוחות ריקות מאדם וברובן אדם אחד או שניים יושבים מחוץ לכניסה, מחכים ומעבירים את הזמן.
קניון 8 סנטר, בו יש בעיקר חנויות אופנה, סגור לגמרי. אין לו מה לנסות לפתוח.
קניון נחמיה המפורסם בעיר דווקא פתוח. החנות היחידה שפועלת בו היא הסופר פארם. אין כאן אפילו לא קונה אחד, אבל שני שומרים יושבים בכניסה. לדעתי הם שיחקו בקלפים.
המשכנו מזרחה על כביש 99. לאורך הכביש יש יישובים רבים ואטרקציות תיירותיות. גן הצפון, מתחם מסעדות מוכר באזור, אמור להיות עכשיו בשיא העונה שלו, אך כמובן שהכל סגור, החנייה ריקה ויש הרגשה שרגל אדם לא דרכה כאן הרבה זמן.
גם בשמורת הבניאס ובמפל הבניאס אמורים להיות עכשיו המוני מטיילים, אך השערים סגורים ונעולים ולאף אחד לא ברור מתי ייפתח. אולי בעוד חודש, אולי רק בעוד שנה.
כך נראה מפל הבניאס כשהוא ריק ממבקרים. רק המגב בפינת התמונה משאיר עדות לכך שמישהו היה כאן לאחרונה ודאג קצת לנקות. זרימת המפל משאירה עדות לכך שהיה כאן חורף טוב שמעטים זכו ליהנות ממנו. אין ספק שזה אחד המקומות הכי יפים בארץ. שימו לב שהכניסה למקום אסורה.
התחנה האחרונה שלנו בצפון היתה בחורשת טל. ידענו שנפגוש גם כאן שער נעול, ובכל זאת, ברגע שהגענו למקום היתה הרגשה של מועקה.