תינוק זה אחלה, כך מספרים לי. זה חמוד, זה קטן, זה מתוק וזה תמים. במעבר הדרמטי שלנו מתל אביב לשיקגו גילינו שתינוק זה גם ממש מעיק, זה תיק וזה בכלל לא מצחיק. הקטנה היתה בת 4 חודשים בדיוק ביום שבו עלינו על המטוס לארה"ב, ונדמה היה שממש לא מעניין אותה אם היא בשמיים או על הארץ, אם בוקר או לילה, אם ישראל או ארה"ב.
וטוב שכך – אבא ואמא שלה עבדו קשה מאוד כדי שזה ישפיע עליה כמה שפחות. הפרוצדורה כללה אריזה בשלוף של כל מה שהיא עשויה להזדקק לו במהלך 14 שעות, מחשבה על נוחות מירבית במהלך טיסה ישירה ומאוד ארוכה, והקלה על הג'ט לאג, כי מה היא אשמה בעצם. הרבה דברים גילינו בדיעבד, והרבה דמעות נזלו בטרנס אטלנטי הזה, ורובן בכלל לא היו שלה.
זה מה שאנחנו עשינו כדי להקל על המעבר כמה שיותר, ועדיין, אל תשכחו, מדובר בבלאגן לא קטן:
אריזה חכמה: כמה קטנים, ככה הם מכבידים. אנחנו רגילים לסחוב עלינו למטוס תיק גב עם ספר, סנדביץ' ודרכונים, אבל הפעם התיק הזה נשאר באובר-הד. התיק שהונח מתחת לכסא היה הפעם של הפיצית, והכיל את כל טוב שילב: חיתולי בד (לפחות שניים לכל האכלה), חיתולים חד פעמיים (לפחות אחד לכל שעתיים), בקבוק (גם אם את מניקה כדאי שיהיה אחד בסביבה, את לא רוצה להתקע עם תינוק צורח במטוס קטן וקלאוסטרופובי), מוצצים (הרבה הרבה הרבה) שמיכה (שתיים לפחות, ואחת מהן עבה יותר), קרם לטוסיק, מגבונים לחים ובגדים. אם לזאטוט יש גם צעצוע מועדף, זה לא הזמן לגמול אותו. בעגלה תוכלו להשתמש עד העלייה למטוס, שם הצוות יקח אותה מידיכם מקופלת והיא תחכה לכם כשתצאו מהמטוס.
תינוק יקר: תינוק שלא משלם כרטיס טיסה מלא לא מקבל מושב. אז נכון, לעתים קרובות יימנעו מלהושיב לידכם מישהו, כי אף אחד לא אוהב לשבת בכסא הסמוך לתינוק (לפעמים גם ההורים לא), אבל אם המטוס יהיה מלא הוא עלול למצוא את עצמו, שוב, עליכם. אם אתם בוחרים לקנות כרטיס ואין לכם עריסה, תוכלו לעלות למטוס עם הסלקל ולחבר אותו למושב, וכך יוכל העולל לנמנם. כדאי לברר בעוד מועד אם זה אפשרי.
תינוק קר: במטוס קר גם בקיץ, ובעיקר בלילה. פנקו את העולל בכמה בגדים חמים יותר, כמה שכבות אקסטרה אם מדובר בגוזל שזה עתה נולד. קחו איתכם גם יותר משמיכה אחת. הדיילות החביבות בטח יציעו לכם שמיכות לתינוק, אבל שמיכה שלכם תהיה נקייה יותר ותוכל לשמש חיץ בינו לבין האנשים הקודמים שהשתמשו בשמיכה. שווה לשים אחת על תחתית העריסה, עליה את השמיכה שלכם, עליה את התינוק ועליו עוד שמיכה. בייבי סנדביץ'.
הצוות: ייתכן מאוד שתקבלו קדימות בעלייה למטוס בגלל הפלוס אחד שלכם. הצוות נוטה להתחשב ולסייע אם צריך, ואפילו להעלות אתכם ראשונים למטוס. מניסיוני האישי, תינוק פותח דלתות בבנק, בעירייה, אצל הרופא ובעיקר על המטוס. הדיילות עשו כבוד לאפרוח שלנו וקיבלו את פנינו עם בקבוק מים גדול, שקית לחיתולים ומגבונים. בנוסף הרכיבו לנו את העריסה בהזדמנות הראשונה אחרי ההמראה והגיעו לשאול לשלומנו מדי כמה דקות. תענוג.
המראות ונחיתות: אם אנחנו מרגישים לחץ באוזניים בעת ההמראה והנחיתה, הקטנים שלנו סובלים מזה פי כמה. אבל אנחנו מכירים כל מיני טקטיקות להקלה (פמפום, מציצת סוכריה וכו') והם תלויים בנו. הפתרון עבורם הוא מציצת מוצץ בזמן ההמראה והנחיתה או אכילה, לתינוק בלי מוצץ. במקרה שלי הנקה הרגה שתי ציפורים במכה אחת: גם פתרה לילדה את הרעב והלחץ באוזניים וגם מסמסה את חרדת הטיסה שלי.
הרגע שאחרי: בטיסה טרנס אטלנטית כמו שלנו, הג'ט לאג הוא בלתי נמנע, כמו גם עייפות גדולה, יובש, כאבי אוזניים או כל דבר קטן שאנחנו מורגלים אליו אחרי טיסה אבל לקטקט זו הפעם הראשונה והמבאסת. היו סבלניים בלילה הראשון. הקטנה שלנו בכתה ללא הפסקה, מבלי בכלל לדעת מה מציק לה. אקמול והרבה אהבה ותוך כמה ימים הכל יהיה מאחוריכם. טיסה נעימה.