יש כמה סוגים של אתרי צלילה. יש כאלה שהסכנה בהם היא בעלי חיים מסוכנים, ויש כאלה שהזרמים בהם מהווים סכנה גדולה ביותר לצוללנים. בחור הכחול, אתר צלילה בחצי האי סיני, הסכנה הגדולה ביותר היא דווקא אי זהירותו של הצוללן, והיא זו שגרמה לצוללנים רבים למצוא את מותם במקום, כאשר משנת 1968 נהרגו באתר יותר ממאה צוללנים. 
החור הכחול הוא אתר צלילה בחצי האי סיני לחופי ים סוף, הנמצא 6 קילומטרים מצפון לעיר 'דהב'. האתרהוא אחד מאתרי הצלילה המפורסמים ביותר בעולם, כשמדובר בחור אנכי בעומק של כ-130 מ', בשונית האלמוגים שמשתרעת לאורך החוף. בין החור לים הפתוח מפריד קיר אנכי, המסתיים בקשת בעומק של 56 מטר מתחת לפני הים, שם מתחבר החור לקיר האלמוגים החיצוני. מדובר בעומק בו אפשר ללקות בשיכרון מעמקים, עומק שנמצא הרבה מעבר לתחום הצלילה הספורטיבית.
גם צוללנים וותיקים חוששים לצלול בחור הכחול. בשנת 2000 יורי ליפסקי, מדריך צלילה וותיק, החליט שבמקרה שלו אין כל חשש. הביטחון הזה גרם לכך שבסופו של דבר הוא צילם במקום את מותו. זהירות, זהו צילום לא קל לצפייה.
ליפסקי ז"ל ירד לצלול לבדו את העומק המדובר, למרות שמקובל לצלול בזוגות. "מדובר בירידה שקשה להעריך בה את העומק בגלל שהכול נראה אותו דבר", מסביר צוללן וותיק, "זה יכול ליצור תחושה של וורטיגו, אובדן תחושת מיקום". הוא מוסיף, ובדיוק בגלל הסיבה הזו הצוללנים יורדים ויורדים מבלי לשים לב, עד שחלילה יש כאלה שלא עולים.
הקסם של המקום גבה, כאמור, את חייו של ליפסקי ושל צוללנים רבים. המקום הפך עם השנים לאתר קבורה לצוללנים, כאשר גופותיהם של רבים מהם נשארו שם לבקשת המשפחה. זאת, מתוך מחשבה על כך שהין מעדיפים להישאר במקום אותו אהבו יותר מכל - הים. בסמוך לאתר אף מצויות מספר מצבות לזכרם של אלה במתו במקום, כשמספר ההרוגים הרב היה אחד מהגורמים שבעקבותיהם מיסדו השלטונות המצרים את הצלילה, וכיום אפשר לצלול באזור רק בליווי מדריך צלילה מוסמך.
אז מה כל כך מיוחד בחור הכחול מלבד האתגר? יש את אלה שאוהבים את מראה העיגול הכחול שזיכה את המקום בכינויו המחייב,ויש מי שאוהב את האלמוגים הקשים והרכים במקום. אך הסיבה העיקרית בגללה אתר הצלילה מושך אליו צוללנים מכל העולם, כך נראה, היא המיתוס סביב המקום, שכן עיקר יופיו בעצם נמצא למעלה.