הרים עוצמתיים, שדות צבעוניים ונהרות שוצפים - אין ספק שהיקום שלנו מלא בנופים עוצרי נשימה. אבל בעוד שרובנו מכירים את מה שקורה על פני השטח, טוב שיש גם מי שיוצא לחקור את מה שמתרחש מתחת לרגליים שלנו. תמונות יוצאות דופן שפורסמו ב-Dailymail, מספקות הצצה אל נוף מרהיב מתחת לאדמה, עם שרידים מסתוריים של מה שהיה פעם מכרה סיליקה (צורן דו-חמצני) בבריטניה.
המכרה הישן Dinas silica mine, שנפתח לראשונה במאה ה-18 וממוקם בעמק Neath בדרום וויילס, היה פעם מקום עיקרי ליצירת סליקה - חומר עמיד בחום שנמצא אז בכבשנים ותנורים תעשייתיים. אבל המכרה ננטש בשנת 1964, וכעת הוא מוקף בסימני סכנה המזהירים את כל הבאים לפתחו - מלבד, כמובן, את חוקרי המערות המנוסים ביותר.
עשרות שנים לאחר שהמכרה ננטש, הצלמת אנט פרייס (Annette Price ), הצליחה ללכוד בעין המצלמה את היופי הטבעי והמדהים של המערות, שהתערבב יחד עם השרידים המחלידים של עברן התעשייתי. כך נוצר ממד חדש לנוף מתחת לאדמה, מלא באבנים צבעוניות ובאגמים חבויים.
היא כבר תשב בחושך
בכדי להגיע לתוצאה המרהיבה שלפניכם, פרייס, בת 49, בילתה כמה ימים בזחילה במנהרות החשוכות לחלוטין, על מנת לחקור ולתעד אותן. "אנחנו עובדים בחושך מוחלט", היא מספרת ל- Dailymail. "האור היחיד שקיבלנו היה מהפנסים שלנו ולעיתים מלפידים שלקחנו עמנו".
"כשנכנסנו למערה הראשונה, ישבנו על הקרקע וכיבינו את כל האורות שלנו לכמה דקות", היא מוסיפה. "זה נותן לעיניים זמן להסתגל לחשכה. כך באמת ניתן לחוות את החושך האמיתי - משהו שאנחנו לא עושים אף פעם בעולם המודרני והמואר שלנו.
"כך ישבנו והקשבנו לקולות המערה, אשר יכולים להתבטא בטפטוף מזדמן של מים הנופלים מהגג ונוזלים במורד הקיר, ברעש המפלים הזורמים, בצלילי הנהר התת קרקעי הסוער או סתם - ברעשי הנשימה שלנו. אחרי שהתרגלנו לחושך הדלקנו שוב את הפנסים ואז גילינו יותר דברים במערה שלנו".
כריית סיליקה הייתה פופולרית מאוד בסוף המאה שמונה עשרה ובאמצע שנות ה-60. החומר שימש ליצירת לבנים ולבנייה של כבשנים ותנורים לתעשיות הנחושת, הפלדה והברזל.
פרייס מסכמת: "נדהמתי מיפיו של הסלע במכרה הישן, הצבעים המגוונים הבהירים ועמודי האבן העצומים שהכורים יצרו כדי להחזיק את גג המערה".
בנוסף לחוקרי מערות, צוללנים מקצוענים גם כן נכנסים למכרה הישן, כפי שמתואר בסרטון הבא: