במעמקי צפון מזרח הודו, באחד המקומות היפים והלחים על פני כדור הארץ, גשרים אינם נבנים - הם פשוט צומחים.

על מורדות הגבעות קהאסי (Khasi) וג'נטייה (Jaintia), הממוקמות בכפר צ'רפונג'י במדינת מגהאליה, גדל פיקוס הגומי (Ficus Elastica) - זן מיוחד של עצי גומי בעלי מערכת שורשים חזקה מאוד. הפיקוס מייצר סדרה של שורשים משניים שעולים מעל פני הגזע שלו, ויכולים להמשיך ולצמוח על גבי סלעים ענקיים לאורך הגדות ואפילו במרכז הנהרות.  

ילידי השבט המקומי גילו כבר לפני מאות שנים את שורשיו החזקים של העץ, וראו בהם הזדמנות שימושית לחציית הנהרות הרבים המקיפים את הגבעות באזור. מאז, בכל פעם שלבני המקום יש צורך לחצות את הנהר בנקודה מסוימת, הם פשוט "מגדלים גשר".

על מנת ששורשיו של העץ יצמחו בכיוון הנכון, תושבי המקום משתמשים בגזעי עץ אגוז חלולים וחתוכים, אותם הם מציבים מעל הנהר כדי ליצור "מערכת ניווט" שתנחה את כיוון השורשים. גזעי האגוז מונעים מהשורשים הדקים והעדינים של עץ הגומי להתפרש מטה וכך הם גדלים לכיוונים חיצוניים - עד שהם מגיעים לצד השני של הנהר, שם הם משוחררים נוגעים באדמה.  

גשר שורשים בהודו (צילום: atlasobscura.com)
מיזוג מבריק של האדם עם הטבע. גשר שורשים בצפון מזרח הודו|צילום: atlasobscura.com

גשרים בני למעלה מ-500 שנה

גשרי השורשים, שאורכם יכול להגיע ל-100 מטר ויותר, יהיו פונקציונליים באופן מלא רק אחרי 10-15 שנים מרגע היווצרותם. מדובר בגשרים חזקים במיוחד, למען האמת הם חזקים מספיק כדי לתמוך במשקל של 50 אנשים או יותר בכל פעם. ובגלל שהם לעולם לא מפסיקים לצמוח ולגדול, הם מתחזקים לאורך זמן וחלק מהעתיקים שביניהם משמשים את תושבי הכפרים מסביב מדי יום במשך למעלה מ-500 שנה.

מגהאליה היא רצועה בצפון מזרח הודו שאורכה 300 קילומטר (ממערב למזרח) ורוחבה כ-100 קילומטר. רוב רובה גבעות ושליש משטחה מכוסה ביערות סוב-טרופיים, הנודעים בעושר היונקים, הציפורים והצמחים שבהם. הכפר צ'רפונג'י ידוע בהיותו הכפר הגשום בעולם. ובזמן שאתם קוראים את הכתבה, כדאי שתדעו שגשר שורשים חדש צומח ברגעים אלה ממש, וצריך להיות מוכן לשימוש תוך עשור.

(מקור)

>> די, תודו: היה לכם ממש לא משהו בחופשה האחרונה
>> לטייל עם תינוקות ופעוטות: 5 מסלולים