בפרובינציית צ'ינג קואנג (Xieng Khuang) במישור פווסואוון (Phonsavan) שבלאוס, שוכן אחד האתרים המסתוריים בדרום מזרח אסיה – עמק הכדים. בשטח עצום בגודלו, שעולה על 50 קילומטרים, מונחים מאות ואולי אלפי כדים ענקיים המוערכים כבני אלפיים שנה. משקלם נע בין מאות קילוגרמים לטונה, וגובהם מגיע עד לשלושה מטרים. כדי הענק שונים זה מזה, והם נוטים על צדם. ארכיאולוגים, היסטוריונים ומקומיים לא מבינים: כיצד הגיעו לשם, ומי יצר אותם? איש אינו יודע בוודאות, וכל התיאוריות אינן מבוססות בדיוק כמו התיאוריה שאתם יכולים להמציא בעצמכם.
מיתוס מסתורי
יש הטוענים כי הכדים שימשו לקבורה, אך תושבי המקום מתעקשים ששימשו להכנת אורז ויין במסיבה גדולה, שנערכה בעבור צבאו של המלך קון צ'ונג שהגיע בתקופה ההיא מאזורה הדרומי של סין, וחגג את כיבוש ממלכת שיינג קהואנג. המקומיים גורסים שהכדים הענקיים שימשו לייצור המשקה לאו-לאו, משקה אלכוהולי הנוצר מאורז דביק מותסס – שעדיין אפשר לטעום בכפרי האזור. ההסבר הזה, על כל פנים, לא מניח את דעתם של החוקרים. מדובר במיתוס שהתעלומות והמסתורין שהוא מייצר רבות – מי הכין את הכדים, היכן (הם אינם בנויים מאבן מקומית), כיצד הובאו לאזור ועוד.
רוצים להתרשם בעצמכם? שימו לב כי אכן מדובר במישור למוד מלחמות, כך שאם אתם מגיעים, היזהרו ממוקשים, שכן באיזור זה ובלאוס בכלל פזורה תחמושת רבה שנשארה בשטח מימי מלחמת ויאטנם. אפשר להגיע למישור הכדים רחב הידיים מהעיר לואנג פאראבאנג באוטובוס שיוצא בתדירות גבוהה. הבעיה? הנסיעה אורכת כשמונה שעות בערך, בדרך מפותלת ולא נעימה במיוחד. טיסה לשם, אגב, תעלה לכם 35 דולר.
