לא סתם איסלנד נקראת ארץ הקרח והאש. חופים שחורים, קרחונים לבנים, מצוקים אדירים, פיורדים ענקיים, ועמקים אותם חותכים בסכין מפלי מים גועשים; נופיה של איסלנד מתהווים מרגע לרגע, ומלבד הקרחונים הנמסים היא גם חווה התפרצויות געשיות בלתי פוסקות שמשפיעות על תוואי השטח שלה.
הצלם הגרמני טים ולמר, 41, ושותפתו למסע מרקטה קלואצ'ובה, 32, מצלמים כבר כמה שנים באי הקפוא, שצורתו משתנה בשל הקרחונים הנמסים. לכן, הם טוענים, הם לא חוו רגע אחד של שעמום בכל המסע שלהם.
"מרקטה ואני עברנו לאיסלנד בשנת 2005 ומיד התאהבו בשלג ובקרח", אמר ולמר, שמארגן גם סדנאות צילום באזור. "הוקסמנו משלל המרקמים והגוונים של המדינה הקפואה ובכל יום יוצא לנו לצלם תמונות בהן האור, המבנה, הצורה והצבעים שונים לחלוטין.
"מחזור החיים של הנוף, שהקרחונים בו נמסים מדי עונה יוצר מראות מרהיבים, והצבעים המתקבלים כל כך עוצרי נשימה, שאני לא חושב שאפשר לראות אותם באף מקום אחר בעולם".
זוהר עוד יותר: זוהר הקוטב הצפוני
תמונת נוף מרהיבה נוספת שנחשפים אליה בביקור באיסלנד היא אורות הצפון, שקרויים גם זוהר הקוטב. מדובר בתופעת טבע מרהיבה במהלכה השמיים מתמלאים בצבעים ירוק, כחול, אדום וצהוב. הזמן הטוב ביותר לחזות בה הוא בתקופות הקור והחושך - מחודש אוקטובר עד מרץ, בסביבות חצות. גם את התופעה הזו תיעדו שני הצלמים, בדרך המיוחדת שלהם.
עונת התיירות של איסלנד קצרה, והיא מתחילה באופן רשמי בסוף מאי ונמשכת עד ה-1 לספטמבר, כשמרבית התיירים מבקרים בה באי בחודשים יולי ואוגוסט - אז הימים ארוכים וניתן לטייל באור גם אחרי חצות.
>> נוהגים ליהנות: מפוקט לבנגקוק - ברכב שכור