"זו הייתה הפעם הראשונה שהייתי במערת קרח, והמחזה היה מרהיב ביופיו". אמר הצלם רובי שון, בן 32, שהיה חלק מצוות המטפסים. "המערות נצבעו בצבעים כחולים בהירים וזה היה פשוט מדהים. בכלל, מערות קרח הן מערות שמציעות אתגר שונה לחלוטין. אני באופן אישי פשוט נדלקתי עליהן, והייתי רוצה לבקר ביותר כאלה", הוא מוסיף ואומר.
"היינו צריכים לחפור את דרכינו לקרחון"
הצוות נאלץ לפלס את דרכו בסנפלינג תוך כדי הכניסה אל המערות, שמגיעות לעומק של כמעט 20 מטר. "הקמנו מחנה קמפינג ולנו בו במשך שישה ימים", מספר שון. "המחנה שלנו היה במרחק שעת נסיעה מהקרחון, ובכל יום קמנו ב-5:00 בבוקר, התכוננו ויצאנו לדרך. בגלל השלג הכבד היינו צריכים ממש לחפור את דרכינו לקרחון".
הצוות בילה בכל יום כ-8 שעות על קרחון גורנר, בטמפרטורות נמוכות במיוחד שהגיעו בלילה ל-18- מעלות. כעת, עבודת המטפסים בתוך מערות הקרח תסייע לחוקרים לחקור לעומק את קצב המסתם של הקרחונים.
עם אורך של 14 ק"מ וגודל כללי של 64 קמ"ר, קרחון גורנר הוא הקרחון השני בגדולו בהרי האלפים ובאירופה כולה.
(מקור)