עקבו אחר ההוראות וארגנו לעצמכם ערב ספרדי אוטנתי בבית, בלי לקום מהכורסא.
צ'או ג'קי. הדייר בדרך לשדה התעופה|צילום: עודד קרניבשביל המצברוח: סיאסטה טובה
מכירים את המושג "מתחממים מהר, מתקררים מהר"? ילידי מדריד, המכונים גם "מדרילניוס", הם כנראה כאלה. האמת, אין להם ברירה: בשביל להספיק לעבוד קצת בבוקר, לתפוס סיאסטה רצינית בצהרים ולהתעורר ללילה סוער של נענועים, פלמנקו ואלכוהול – הם חייבים להיות גמישים מבחינה טמפרמנטית. ובכלל, אנשים שנהנים להריץ עדר של פרים ברחובות רק בשביל הריגוש, משהו אצלם חייב להיות קיצוני במידת מה. אם נולדתם בארץ כנראה לא תהיה לכם בעיה להתחמם, אבל כדי לחוש כמדרידאים של אמת, תצטרכו ללמוד גם להרגיע. ואנחנו לא מדברים על מדיטציה טרסצדנטלית, אלא על סיאסטה של צהריים שתעשה לכם רק טוב, ותותיר אתכם רעננים לפרטייה של הערב. עלינו זה בטח עובד.
אותו דבר, רק בבית|צילום: iStock
בשביל הראש הטוב: קוקטייל ספרדי
ערבבו לכם קוקטייל ספרדי עירוני, המכונה "Spanish Town Cocktail". זה לא מסובך: בשביל משקה אחד אתם זקוקים ל-30 גרם רום בהיר ולכפית טריפל סק (ליקר תפוזים). הוספתם כמה קוביות קרח? ערבבתם בכוס גבוהה או בשייקר? מזגתם לכוס קוקטייל? אז יש לכם קוקטייל ספרדי. גם סנגרייה טובה תעשה את העבודה, אבל תרשו לנו לחכות איתה למדור "עשה לך צהריים בפמפלונה". אם עדיין משעמם לכם בידיים - גרסה עדכנית של פיפ"א ג'ויסטיק תקין וגם אתם חברים במועדון הכדורגל המצליח ביותר המאה ה-20, או לבחורות שבינינו: ריאל מדריד. למה פלייסטיישן עכשיו? כי זה נחמד כששיכורים, וכי ריאל מדריד היא חתיכת נדבך חשוב בתרבות העירונית. רוצים להרגיש ממש שייכים? תקראו להם "Los Galácticos" ("הגלאקטיקוס"). נראה מי לא יתפוס מכם תיירי כורסה מצטיינים.
בשביל הבטן המלאה: קינוח מדרידאי
טוריחאס (Torrijas) מדרידאי הוא הקינוח הכי שווה בעיר. אל תקשיבו לאלה שקוראים לו פודינג לחם, אנחנו מעדיפים לחשוב עליו כעל גלגול של הפרנץ' טוסט, רק לא צרפתי ולא בדיוק טוסט. אם אתם דקדקניים נשנשו את המנה בחג הפסחא – אז היא הולכת הכי חזק במדריד, אבל יש לה מספיק מעריצים גם בימי חול. כנראה שככה זה עם מנות שיש בהן חצי קילו סוכר.
החומרים (לארבעה אנשים בעלי קיבולת ממוצעת):
ליטר חלב שמן זית 1/2 קילו דבש 1/2 קילו סוכר 8 ביצים כיכר לחם
לא לקרוא לזה פודינג לחם. טוריחאס |צילום: iStock
ההכנה:
פרסו כיכר לחם לפרוסות די עבות. לא להתעצל וללכת על לחם שכבר פרסו בסופר, זה דק מדי. ערבבו את החלב והסוכר בקערה גבוהה, ושברו את הביצים בכלי נפרד. טבלו את הפרוסות השמנמנות (לא לאכול עוד!) בחלב הממותק ואז בביצים, וטגנו במחבת עם שמן חם עד שהפרוסות משחימות לכדי שיזוף ספרדי. מזגו את הדבש על אסופת הקלוריות הנ"ל, ונשנשו. אחלו זה לזה "ריקו" (טעים בספרדית. מה, אתם לא רואים טלנובלות?).
בשביל האוזן: מוזיקה ספרדית
הדבר שהכי מתאים לשעת סיאסטה נוגה הוא פסקול אלמודוברי - הפסקול של "דבר אליה" הוא יופי של קלאסיקה אספניולית, עם ה"קוקורוקוקו פלומה" (Cucurrucucu Paloma) הבלתי נשכח בביצועו של קייטנו ולוזו הברזילאי. אם אתם מתכננים משהו לשעת הערב אז הפסקול של "לחזור" או "הכול אודות אמא" בהחלט מתאים לאווירה הדרמטית, לטמפרמנט הסוער ולאהבת החיים של המדרידאים. ואם כל זה לא עובד, תמיד תוכלו לשים ברקע דיסק של נעימות פלמנקו.
בשביל האווירה: פלמנקו
כשאתה במדריד, תחגוג כמו מדרידאי|צילום: iStock
מדריד היא עיר שבוחרת לחיות בלילה. בכל הלילה. למעשה, הדבר שמדריד הכי טובה בו - חוץ ממלחמות שוורים אולי, הוא חיי לילה סוערים – הם יוצאים לטאפאס ברים, למועדונים, ומשתוללים במקומות דחוסים שבהם העישון מותר. ככה זה בעיר - מלא עשן, מלא אלכוהול, מלא פקקים גם בארבע לפנות בוקר, אבל מה – שמח. אבל למרות שהמדרילניוס חיים את הלילה (ולא נוהגים להסתפק במועדון אחד אלא נודדים ממקום למקום עד הבוקר), אנחנו לא מבקשים מכם להתרוצץ ברחובות. בשביל לייצר אווירה שמחה מספיק שתמשיכו להזרים אלכוהול, תמשיכו עם המוזיקה, או תעשו תחרות פלמנקו בסלון. ואם אתם מחפשים ערב יחסית רגוע, קפצו לבלוקבאסטר הקרוב, וקחו איזו קלאסיקה של אלמודובר. יהיה מאדרה מיה.
