שלושה ימים אחרי הנחיתה בשיקגו, דרך מבזק חדשות רגעי בערוץ החדשות המקומי, גיליתי את השם השני של העיר, זה שרץ בעיקר בין תושביה, כינוי שהוא הכל חוץ ממחמיא: "שיראק" הם קוראים לה – חיבור בין המילים שיקגו לעיראק. מלחיץ? בעיקר את מי שקורא את זה עכשיו וחי בתדמיות העבר, בימים בהם שיקגו הייתה אחת ממרכזי הפשע הגדולים בארה"ב (אל קפונה שלט בעיר בתחילת המאה ה-20). מה השתנה מאז? בעיקר האזורים בהם תמצאו את הנתון המלחיץ של שני הרוגים ביממה בממוצע שמונע מתיירים רבים להגיע לאחת הערים הכי יפות, נקיות ומסקרנות בארה"ב.
לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
שבוע ימים בשיקגו (כולל ביקור בשכונות המסוכנות) גרמו לי להבין מהר מאוד למה העיר הזאת לא הפכה לפנינת תיירות של ישראלים ובכלל, ולהתבאס שדעות קדומות, רוח מופרעת (נגיע לזה בהמשך) ואולי אפילו מיקום לא הכי קשור, מונעים מאנשים שאוהבים לטייל בכלל, וכאלה שמכורים לארה"ב בפרט – לבקר ולהכיר אותה מקרוב. כמה כיף בשיקגו.
לפני שנתחיל לענות על השאלות הללו, קצת סדר ומספרים: שיקגו היא העיר הגדולה ביותר במדינת אילינוי והשלישית בגודלה בארצות הברית. בכלל, שיקגו נחשבת למטרופולין השלישי בגודלו בארץ האפשרויות הבלתי מוגבלות (אחרי ניו יורק ולוס אנג'לס), היא ממוקמת על גדת ימת מישיגן, ומשמשת כמרכז אקדמי, תחבורתי, תעשייתי, תרבותי ומסחרי. בקיצור, אימפריה אמריקאית. מכל מה שצוין כאן למעלה כדאי יהיה לשים דגש בעיקר על המיקום. מיקומה של העיר על ימת מישיגן מביאה אליה רוחות משוגעות מכיוון מערב שמורגשות היטב גם כשהשמש בשמיים, ולא סתם העיר זכתה לשם "עיר הרוחות" – אין דרך להתחמק מהן, וגם יום שנראה דרך החלון במלון כמו יום שמשי ונהדר לצאת אליו עם חולצה קצרה, יכול להפוך תוך דקות ליום שילווה בתחושות שלא הרגשתם לפני כן בעצמות.
בכלל, מזג האוויר בשיקגו הוא סיבה נוספת לכך שאנשים רבים מדירים רגליהם מהעיר; קר שם. רוב חודשי השנה, ותושבי העיר רגילים לראות לא מעט גשם ושלג (כמעט ולא קיים חודש בשנה בו לא יורד גשם בעיר). אני ביקרתי בה באמצע חודש מאי האחרון, ולמעט שלג - חוויתי כמעט את כל סוגי מזג האוויר – הגשם העוצמתי שנפתח בפתאומיות, שמש מדהימה שרק מבקשת ממך לצאת לטייל בעיר. והמון רוחות. המון. למרות זאת, אם מתכוננים ליציאה לרחוב כראוי, אין סיבה שזה יפריע לכם. ובכלל, תמיד עדיף לבוא ולבקר בעיר כמו שיקגו בחודשי הקיץ שלה שמקבילים לחודשי הקיץ שלנו: יוני, יולי וכן הלאה.
מה עוד מונע מכם להגיע ולבקר בעיר? אה כן, הפשע. התדמית. "שיראק". האמת היא שאין איך לייפות את המצב (מאז שנת 2001 היו בעיר יותר הרוגים מחיילים אמריקאים שנפלו באפגניסטן ועיראק גם יחד, כך על פי ה-BBC). ולמרות זאת – ראוי וכדאי לציין שהפשע מתרכז כמעט כולו באזור דרום העיר (Southside) ואזור ה-Westside. אזורים בהם לתיירים אין ממש מה לחפש. במרכזה הפועם של העיר, באזור ה- Downtown, שם ממוקמים הבניינים המרהיבים (כולל אחד של טראמפ), קו הרקיע המטורף, האטרקציות, המסעדות, חלק ממקומות הלינה וכל מה שבאמת יש לכם לחפש בעיר הזאת – שם לא תרגישו את "שיראק" - ולשם אתם רוצים להגיע. באמת. אתם מפסידים עיר משגעת.
רבים מתארים את מרכז שיקגו, העיר התחתית ואזור ה-Loop (זה שמכיל את מרכז העסקים הראשי וההיסטורי של העיר, חנויות רבות, קניונים ומשרדים ראשיים של כל החברות הבולטות באזור המערב התיכון), כגרסה הנקייה של ניו יורק, וניקיון זה באמת הדבר הראשון שתבחינו בו כשתצאו לטייל במרכז העיר – זה כמעט בלתי נתפס ומרגיש כמו ביקור במדינה דיקטטורית מהבחינה הזאת. הרחובות נקיים בטירוף והמדרכות מבריקות. עכשיו, כשנקי, אפשר להתחיל.
אז מה עושים כאן?
לא מעט. אתם אלו שתקבעו את מספר הימים שתרצו לבלות בעיר (כתחנת מעבר לעיר אחרת או כיעד המרכזי), אבל אני יכול להגיד בלב שלם ששבוע בשיקגו זה זמן מספיק בהחלט. באזור הדאון טאון לא תוכלו לפספס את המישיגן אווניו (Michigan Avenue), השדרה הכי יפה בעיר ואולי היפות בהן ביקרתי. צעידה בשדרה לכיוון צפון תביא אתכם לאינספור בתי קפה, מסעדות, ברים, פאבים, גלריות – ובעיקר בניינים מטורפים, אלו שמייחדים כל כך את שיקגו. אחד הרגעים הכי חזקים שחוויתי שם היה לעמוד מתחת לכל אחד מגורדי השחקים בשדרה ולהביט למעלה. אין צורך להרחיב בתחושה – רק להגיע ולנסות אותה.
כדי לקבל תצפית מופלאה על קו הרקיע של העיר (ואתם באמת לא יכולים לפספס את שיקגו ממעוף הציפור) כדאי יהיה לבקר באחד משני הבניינים הכי גבוהים בה: הנקוק (Hancock tower) או מגדל סירס (Sears Tower). בשניהם תמצאו קומות תצפית מטריפות שיעניקו לכם תמונות בלתי הגיוניות לאינסטגרם. באמת שאין צורך לעלות לשניהם, ואני העדפתי לעלות לתצפית בהנקוק (בעיקר כי התור בסירס עלול להיות בלתי נסבל). בשתי התצפיות תמצאו אטרקציות תיירותיות: בהנקוק תמצאו את ה-TILT, סוג של חלון שנפתח כלפי חוץ ומעניק לכם מבט על הרחוב מגובה מופרע (לא מומלץ לסובלים מפחד גבהים). בסירס תמצאו את הדק השקוף, עליו תוכלו לעלות ולהרגיש שאתם עומדים באוויר. מפחיד, מלחיץ, אבל מדהים באמת.
יום אחרי תוכלו לבקר בפארק המילניום המדהים. זוכרים שאמרנו שהאזור הזה של העיר נקי בקטע קיצוני? אז בפארק המילניום תקבלו את הניקיון הזה בצורתו היפה ביותר עם פארק מקסים לצד אחת האטרקציות הכי גדולות בעיר: "שער העננים" (או כמו שהמקומיים מכנים אותו בגלל צורתו - The Bean). מדובר בפסל מתכת מרהיב שמשקף את הנוף והשמים שסביבו ויעד צילום שאי אפשר לוותר עליו. בפארק תמצאו גם את מזרקת בראון המרהיבה שמלווה בוידאו ארט מקסים, ואת הפביליון ג'יי פריצקר שמשמש כ"קונכיית מוזיקה" עם 11,000 מקומות ישיבה.
קמתם מאוחר? למה שלא תלכו למוזיאון. שיקגו היא עיר סופר אמנותית, ואם צריך לבחור המלצה אחת, נלך כמובן על המוזיאון לאמנות של שיקגו (The Art Institute), שם תמצאו יצירות של אמנים כמו סלבדור דאלי, אנדי וורהול ושאר חבריהם. במוזיאון תמצאו אוסף של קלאסיקות כמו גם יצירות עכשוויות ומרהיבות.
אם הגעתם בקיץ, (וגם אם הגעתם בחורף – רק תתלבשו בהתאם), תוכלו להקדיש חלק ניכר מהיום להליכה וטיול על "חוף הים של שיקגו" – זאת אומרת על גדת אגם מישיגן. בקיץ תראו שם חבורות של סקייטרים ואנשים משתזפים, ומאחוריכם תחכה לה העיר בגדולתה. תוכלו לעצור לסשן תמונות מרהיב גם ב"נייבי פיר" או לבקר את הפילים והאריות בגן החיות בפארק לינקולן.
בכלל, גם בלי להמליץ על מקומות ספציפיים, עצם היציאה לטיול רגלי בעיר היא כנראה ההמלצה הטובה ביותר; תתקלו בלא מעט בניינים מפורסמים שהופיעו בסרטים שהפכו לשוברי קופות, תעצרו לקפה בסטארבקס (סניף בכל מטר) אם אתם ממהרים, או באחד מבתי הקפה המעולים שפזורים על המישיגן אבניו ולצדדיה אם יש לכם זמן לבזבז. קחו את הזמן. העיר לא תברח, ושווה לחקור אותה בעיקר בשעות היום.
איפה ישנים?
באזור שדה התעופה המרכזי של העיר האו'הייר (O'Hare), שם קרוב לוודאי תנחתו, יש לא מעט מלונות השייכים לכל הרשתות המוכרות. האזור בו שוכנים אותם בתי המלון נקרא Rosemont, והוא נמצא כחצי שעה נסיעה מהעיר התחתית ומרבית האטרקציות. המלונות שם משמשים בעיקר אנשי עסקים שמגיעים לגיחות קצרות, אך הם יכולים להיות גם פתרון לא רע בכלל אם בא לכם על השקט שלכם. התחבורה הציבורית בעיר נוחה ומעולה ומהר מאוד תוכלו להתנייד מאזור המלונות למרכז העניינים.
תמיד תוכלו לבדוק אופציות Airbnb, אבל אם אין לכם בעיה להתפשר על "איכות האירוח" שלכם, תמצאו לא מעט הוסטלים חביבים ברחבי העיר התחתית במחיר ממוצע של 50 דולר ללילה. אנחנו עצרנו ללילה אחד בהוסטל חמוד בשם GetAway, שם שילמנו 40 דולר לאדם בחדר זוגי עם מיטת קומותיים וארוחת בוקר בסיסית. הבחירה איפה לישון וכמה פעמים תרצו שיחליפו לכם מצעים היא כמובן שלכם ושל גודל התקציב בו בחרתם.
איך מתניידים?
התחבורה בשיקגו היא אחת ממערכות התחבורה העמוסות והמסובכות ביותר בארצות הברית (וכוללת עיר כבישים שלמה מתחת לעיר עצמה). מדי יום נכנסים לעיר עשרות אלפי אנשים ורובם מתניידים בתחבורה הציבורית. ההמלצה הטובה ביותר, בטח אם המלון שלכם נמצא באזור שדה התעופה, תהיה להשתמש ברכבת העילית - רכבת ה"אל" ("The L"), בה תמצאו מערך של שמונה קווי רכבת עילית אשר עוברים דרך 144 תחנות ברחבי העיר. הקו הכחול (Blue Line), זה עליו נסענו בקלות וביעילות (2.5 דולר לכיוון) יביא אתכם משדה התעופה, דרך אזור המלונות c-Rosemont ישירות אל מרכז העיר תוך חצי שעה.
מה אוכלים?
חובה לבחור? כי ההיצע הוא באמת בלתי נגמר. שיקגו ידועה בעיקר בזכות ה-Dip Dish Pizza שלה. סוג של פשטידת פיצה אימתנית בה הרוטב והגבינה נמצאים במרכז המאפה הסגור. שחיתות אמריקאית במיטבה. יהיה קשה להמליץ על מקום אחד לאכול בו את הדיפ דיש, אז איפה שתראו מקום שהקסים לכם את העין – פשוט תכנסו ותזמינו. וכדאי שזה יהיה עם עוד מישהו כן?
מסעדה שלא תוכלו לוותר עליה היא הגריל היפני Gyu-Kaku. חווית בשרים מדהימה בה תקבלו שולחן עם מנגל קטן ועגול במרכזו עליו אתם תכינו לעצמכם את נתחי הבשר שתבחרו מתוך תפריט רחב. כדאי להזמין מקומות מראש, ומי שביקר באחד מסניפי הרשת בניו יורק או בוסטון יודע בדיוק באיזו חוויה מדובר.
פאסט פוד כיפי תמצאו ברשת Culver's שממוקמת רק בחלק הזה של ארצות הברית. אנחנו הלכנו על המבורגר מושחת בבייגל מושחת עוד יותר עם צ'יפס ועליו צ'ילי קון קרנה. כמה מוגזם – ככה טעים. טאקוס נהדרים תמצאו ב-Velvet Tacos, ואם בא לכם על חוויה אסייתית אחרת, בה הטבח עומד מולכם כשפלנצ'ה עצומה מולו ומעניק את כל השואו כולו, אל תפספסו את מסעדת Benihana למרגלות מגדל הנקוק. בא לכם בכלל אוכל איטלקי ביתי ומצוין? לכו על מסעדת The Pasta Bowl הקטנה והמעולה.
כבר הבנתם שיש לכם את כל הסיבות בעולם להגיע לשיקגו? ניו יורק תמיד תחכה, ואם כבר ביקרתם אותה מכל כיוון אז בכלל. L.A זה כבר סרט אחר לגמרי, ובשיקגו תרגישו סוג של חלוצים. ממש ככה. בשבוע השלם שביקרתי בעיר כמעט ולא שמעתי עברית (למעט אנשי עגלות ושכונת היהודים סקוקי), וזה היה מוזר. נקודה בעולם (ועוד בארה"ב) בה כמעט ולא שומעים עברית? כן, יש חיה כזאת. קוראים לה שיקגו – והרוח שלה מחכה לכם.