הרפובליקה המזרחית של אורוגואי היא מהמדינות המפותחות ביותר בדרום אמריקה, עם איכות חיים גבוהה, אווירה קלילה ומהנה ותרבות עשירה ומעניינת. בין רביצה על חופים חלומיים, בילוי עם עשירי העולם בעיירות נופש יוקרתיות או חקר המורשת הקולוניאלית של האומה, באורוגואי יש המון מה לעשות ולראות. אין סיבה שהיא לא תכנס לשביל החומוס בטיול של הישראלים בדרום אמריקה.
מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako חופש
המקומות שחייבים לראות
עיר הבירה מונטווידאו (Montevideo) היא דינמית ומודרנית, מעין גרסה מוקטנת ומגניבה של בואנוס איירס. העיר שוכנת על גדות נהר ריו דה לה פלטה ושווה לבקר גם בטיילת שלה (לה רמבלה) ובשוק הנמל (Mercado del Puerto). בקרו בעיר העתיקה (Ciudad Vieja) המלאה באדריכלות קולוניאלית ואתרי מורשת. אלו כוללים את השרידים בכיכר המרכזית, כיכר העצמאות (Plaza Independencia) ואת תיאטרון סוליס (teatro Solis) שנמצא במורד הרחוב מן הכיכר ומהווה עוד דוגמה מרשימה של הארכיטקטורה המקומית.
חופי אורוגאווי הם הסיבה העיקרית לביקור במדינה, עם רצועות חוף ארוכות ומים כחולים וצלולים, יהיה לכם קשה לעזוב. לחוויה מהודרת ויוקרתית בחרו בחופי פונטה דל אסטה (Punta del Este), כפר הנופש של עשירי המדינה המארח תערוכות אומנות ופסטיבלים רבים. בעיירת החוף הזו תמצאו מלונות ומסעדות פאר, בתי קזינו ובעיקר המון זוהר. עצרו לצלם את מיצג האומנות “La mano” - היד הענקית שנראית קבורה בחול.
לחוויה פשוטה ורגועה יותר, בחרו דווקא בחופי פונטה דל דיאבלו (Punta del Diablo), עיירת דייגים פופולרית ובוהמית שהפכה למקום הגלישה האהוב על מקומיים. העיירה מלאה בצבעים, החל מהשקיעות כתומות, האוקיינוס הכחול והבתים הצבעוניים. אם תרצו להתבודד עוד יותר חפשו את חופי קאפו פולונו (Capo polono) הבתוליים והיפיפיים. העיירה אינה מחוברת לרשתות החשמל והמים, מה שהופך אותה למקום האידאלי לנשום עמוק, לתרגל יוגה ומדיטציה ולשכוח מצרות החיים המודרניים. אם הגעתם בקיץ, תוכלו לצפות באריות ים מתבטלים יחד אתכם על הסלעים בחוף.
ביקור בעיר הקולוניאלית קולוניה דל סקרמנטו (Colonia del Sacramento), השוכנת על גדות נהר הריו דה לה פלטה, היא חוויה רומנטית ונפלאה שאסור לפספס. העיר הייתה ההתיישבות הראשונה באורוגואי כבר ב-1680 וכיום ניתן לטייל בסמטאות הקסומות, בין המרכז ההיסטורי שלה לכיכר המרכזית (Plaza Mayo) והמוזאונים הרבים. טפסו למגדלור המפורסם מ-1857 ותיהנו מתצפית נפלאה על עיר הנמל כולה.
כדי להרגיש כמו ״קאובוי״ מקומי קחו יום אחד (לפחות) ובקרו בחוות גאוצ'וס, חוות בוקרים אורוגאווית טיפוסית. המקבילה של אורוגוואי במובנים רבים לקאובוי של ארה"ב. מדובר בפעילות נפלאה, שונה ומיוחדת שמשלבת כיף טהור יחד עם חוויה אותנטית מסורתית. הגאוצ׳וס מופיעים באמנות ובספרות, והם חלק בלתי נפרד מהפולקלור האורגאוויי. אם תרבות הגאוצ'ו מעניינת אתכם בקרו גם במוזיאון דל גאוצ'ו (Museo del Gaucho and), כדי לקבל תחושה של ממש על מה מדובר.
האטרקציות המקומיות
שמעתם על הקרנבל בברזיל? יופי, עכשיו דמיינו קרנבל ארוך עוד יותר, ממוסחר פחות, צבעוני שמח ואותנטי - זהו הקרנבל של אורגאווי. מפורסם כקרנבל הארוך ביותר בעולם, כשהחגיגות שלו נמשכות 40 יום, מאמצע חודש ינואר, וזהו ללא ספק אחד הזמנים הטובים ביותר של השנה לבקר במדינה. הכיף הגדול הוא שתוכלו ליהנות מקרנבלים בסגנונות שונים בהתאם לחלק של המדינה בה אתם נמצאים. בערים הגובלות עם ברזיל, למשל, תראו הרבה סמבה ומקצבים מקומיים, בעוד בחלקים אחרים של המדינה תמצאו מסיבות קרנבל שמזכירות את מסיבות הפול מול בתאילנד.
כל שנה מאז 1966 מתקיים גם פסטיבל הבירה השנתי המושך אלפי מטיילים למדינה. הופעות וקונצרטים רבים מלווים את הפסטיבל שמתקיים בדרך כלל במהלך חודש אפריל בעיר פאייסאנדו שקרובה יותר לארגנטינה.
פסטיבל נוסף ומסורתי יותר מושך גם הוא אלפים בכל שנה הוא פסטיבל ה-Fiesta de la Patria Gauch. העיר טאקוארמבו הופכת מדי חודש מרץ או אפריל למתחם של מסורות הגאוצ'ו של המדינה בכל רחבי העיר. במשך כמה ימים חוגגים המקומיים במדורות ענק, זירות משחק, מופעי רכיבה וקונצרטים, הופעות מחול מסורתיות והמון פולקלור.
אורוגאווי כמדינה קולוניאלית, הושפעה רבות מהאיטלקים, הצרפתים והספרדים שהביאו איתם את מסורות ייצור היין. היום אורגאווי ידועה בעיקר בזכות היינות האדומים המיוצרים מענבי טאנט, אך גם היינות הלבנים מתחילים לקבל תשומת לב בינלאומית. תוכלו לבקר ביקבים המייצרים את יין הטאנט באזור Canelones סביב מונטווידאו כמו Bodega Bouza או Bodega Garzon כחלק מטיול יום מעיר הבירה.
מה אוכלים?
בדומה לשכנתה הארגנטינאית, גם אורוגואי מתהדרת במסורות של בשר, מהטובות בדרום אמריקה. אל תוותרו על ארוחת בשרים מפנקת, הכוללת אסאדו, צ׳וריסוס, סטייקים טריים ואפילו שניצלים מבשר בקר (Milanesa). נסו כמובן גם את האמפנדס, פשטידות הבצק המסורתיות אותן מוצאים בכל רחבי אמריקה הלטינית. ממולאים בגבינה או בשר (או שניהם) ומטוגנים בשמן עמוק. נסו גם את הצ׳יביטו (Chivitos), כריך סטייק טיפוסי מלחמנייה גדולה, פרוסת סטייק דקה ותוספות המוגשות בדרך כלל עם צ׳יפס. המנה אהובה מאד והפכה להיות סוג של מנה לאומית.
ולמי שנמנע מאכילת בשר, אל דאגה. האוכל באורוגואי מגוון ושופע בזכות ההשפעות האירופאיות . כך למשל, מסורות האוכל האיטלקיות שהגיעו יחד עם המהגרים נשארו חלק בלתי נפרד מתרבות האוכל המקומית, ובמדינה תמצאו שפע של מסעדות איטלקיות, פיצריות ומאכלים איטלקיים מצוינים.
ומה שותים? מלבד סיור ביקבים ולגימות יין הטאנט, נסו גם את ה-"מאטה", המשקה החם והפופולרי של האומה. המשקה עשוי כמו חליטת תה, עם עלים יבשים מקומיים, עתיר קפאין ומוגש בדרך כלל בתוך כוס עשויה דלעת עם קש מעץ. כך היה נהוג לשתות אותו בעבר.
מה עוד חשוב לדעת?
שימו לב לדברים קטנים שינעמו את השהות שלכם, אל תתעקשו שאורוגואי היא בואנוס איירס קטנה בפני מקומיים שאינם אוהבים בהכרח את ההשוואה. כבדו את שעות המנוחה באמצע היום ואל תתבאסו שרובם (כולל הצעירים) אינם דוברי אנגלית טובה. השפה המדוברת באורוגואי היא ספרדית, אך באזורים רבים תתקלו בניבים מקומיים שקשים יותר להבנה. היתרון בכך הוא שאפילו בקרנבל לא תתיקלו בהצפה של תיירים אמריקאים. המדינה מודרנית ומפותחת ושוררת בה הרגשת ביטחון גבוהה ביחס לאזורים אחרים בדרום אמריקה.
אורוגואי הייתה המדינה השנייה בדרום אמריקה שאישרה נישואים חד מיניים והייתה המדינה הראשונה בעולם (!) שהעבירה לגליזציה מלאה של סמים קלים. האוכל טוב, האנשים נחמדים, הטבע בלתי נגמר והחופים חלומיים, ובאמת, מה צריך יותר? פשוט תיהנו מהמדינה הקטנה ביותר של דרום אמריקה ומהיופי עוצר הנשימה שלה, מהאורוגואיים הנינוחים והשלווים, שעסוקים בעיקר בליהנות מהחיים הטובים.