מה השעה: 09:00

מקום: תחנת הרכבת של שטרסבורג
מה עושים: מתרשמים ויוצאים לשוטט

ברוכים הבאים לשטרסבורג! בירת גרנד אסט שבצפון מזרח צרפת השוכנת בסמוך לגבול צרפת-גרמניה, ומרחק נסיעה קצר מהגבול השוויצרי. כמו מקרון חינני, כך שטרסבורג: עגולה, טעימה, צבעונית ויפהפיה.

בשעה שאתם עושים את דרכם החוצה מתחנת הרכבת Gare de Strasbourg-Ville, אתם מוזמנים להתרשם מהסגנון הווילהמני של המבנה המרכזי, על בנייתו הופקד בין 1878-1883 האדריכל הגרמני יוהאן אדוארד יקובסטל (Johann Eduard Jacobsthal); מ-Salon de l'empereur, אזור המתנה וגרם מדרגות שהוסיף ב-1900 הרמן אגרט (Hermann Eggert) לכבוד הקיסר וילהלם השני; ומגג הזכוכית הענקי המכסה את החזית ההיסטורית, שנוסף במסגרת השיפוצים של ז׳אן מארי דות׳יאול (Jean-Marie Duthilleul).

בגזרת האמנות הפלסטית תוכלו למצוא באולם המרכזי שני פסלי-נשים של אוטו גייר (Otto Geyer), אלגוריות לתעשייה ולחקלאות, כמו גם כמה מתבליטיו המעטרים את חזית התחנה ההיסטורית; וכשאתם נמצאים מחוצה לה בדרך אל העיר, תוכלו ליהנות מתערוכת האמנות העכשווית העוטפת אותה, המתחלפת אחת לכמה זמן.

אתם מוזמנים לסור לדוכן הקטן של מאפיית Paul בתוך התחנה, או לשבת לארוחת בוקר ולהשקיף על העיר ב-Rive Gauche, בראסרי פשוט שמשקיף על התעלה המקיפה את העיר.

מה השעה: 10:00

מקום: Rue de Maire Kuss
מה עושים: מתחילים בסיור

בצידו הימני של הרחוב, לאחר שחוצים את התעלה המקיפה דרך Rue de Maire Kuss, ניצבת כנסיית פטר הזקן הקדוש (Saint-Pierre le Vieux), המשמשת את הקהילה הלותרנית והקתולית בעיר ובעברה שימשה בין היתר כמנזר. המשיכו לכיוון מרכז העיר ההיסטורי.

המבנה הבולט שניצב בכיכר קלבר (Kléber) הוא ארמון האובט (Aubette), שנבנה ב-1765-1772 על ידי ז׳אק פרנסואה בונדל (Jacques-François Blondel), וזכה לעיצוב מחודש שנמשך שנתיים והסתיים ב-1928. העיצוב המחודש כולל יצירת אמנות של סופי טויבר-ארפ (Sophie Taeuber-Arp), ז׳אן ארפ (Jean Arp) ותיאו ואן דוסבורג (Theo van Doesburg) מתנועת דה סטֶייל, ויצירתם המשותפת זכתה לכינוי ״הקפלה הסיסטינית של האמנות המופשטת״.

כיכר קלבר היא הגדולה ביותר במרכז העיר, והיא קרויה על שם הגנרל ז׳אן בטיסט קלבר (Jean-Baptiste Kléber), המנצח על קרב תבור ב-1799 במהלך מסע נפוליאון בארץ ישראל. במרכזה של הכיכר ההיסטורית שוכן פסלו של הגנרל, ומתחתיו טמון ארון קבורתו, אך ליבו מונח בכד במערת הנציבים שמתחת למזבח כנסיית האינווליד בפריז.

כנסיה מרשימה נוספת היא הכנסייה הפרוטסטנטית סן-פייר לה-ז'אן (Saint-Pierre-le-Jeune), כשבחלקה העתיק נמצאת מערת קבורה, שרידי כנסיה קולומביאנית מהמאה השביעית. המבנה הראשי הגותי מתוארך למאה ה-14 והוא משופע בקפלות ומעוטר בציורי קיר מהתקופה. בשנת 1780 הותקן בכנסיה עוגב, ועליו ניגן הלמוט ולשה (Helmut Walcha), נגן עיוור שהתמחה בתקופת הבארוק ונודע בהקלטת כלל יצירותיו לעוגב של יוהאן סבסטיאן באך.

מה השעה: 11:30

מקום: כיכר הרפובליקה
מה עושים: סיור אדריכלי מרובה סגנונות

הסיור ממשיך בעברה האחר של התעלה לאזור כיכר הרפובליקה (République), ובדרככם אתם יכולים להתרשם מבית המשפט. ה-Palais de Justice שוכן במבנה נאו-יווני מהמאה ה-19, עבודתו האחרונה של האדריכל הדני-גרמני שקולד נקלמן (Skjold Neckelmann), שהמשיך את העבודה גם אחרי מותו של שותפו, אוגוסט הרטל (August Hartel).

כיכר הרפובליקה, בעבר Kaiserplatz, בנויה בצורת ריבוע וסביבה פארק עגול הפתוח לציבור. במרכז הכיכר ניצבת אנדרטה של המאייר והפסל לאון ארנסט דרבייה (Léon-Ernest Drivier), של אם האוחזת את שני בניה המתים בזרועותיה, סמל לטבעה הגרמני-צרפתי הכפול לאורך ההיסטוריה.

בשלוש מצלעותיה של הכיכר שוכנים חמישה מבנים חשובים: ארמון הריין (Palais du Rhin), לשעבר ארמון הקיסר; הספריה והאוניברסיטה הלאומית (BNU); התאטרון הלאומי (TNS) של שטרסבורג; בניין הנציבות של חבל גראנד-אסט ומחוז הריין התחתון (Préfecture de la région Grand-Est et du département du Bas-Rhin); ובית המס (Hôtel des impôts).

הכיכר היא פרי עבודת של האדריכל ז׳אן ז׳ופרה קונרט (Jean-Geoffroy Conrath), שתכנן אותה כך שתהווה מעין שער רב-פאר ל-Neustadt (בגרמנית: עיר חדשה). בגן המרכזי ניטעו עצי גינקו-בילובה שהוצגו על ידי מוצוהיטו, קיסר יפן ה-122 לעמיתו הגרמני - וילהלם הראשון או השני, תלוי את מי אתם שואלים.

ארמון הריין מוקף בגינה משלו והיא מופרדת מהכיכר בגדר עם עיטורי ברזל. המבנה הנאו-רנסנסי המרשים נבנה בין 1884-1887 על ידי האדריכל הרמן אגרט (Hermann Eggert) ובראשו כיפה עצומה. הארמון, הגנים ואורוות-הסוסים הסמוכות, נחשבים לאחד מציוני הדרך הבולטים של האדריכלות הפרוסית במאה ה-19.

מבנה התאטרון הלאומי הסמוך שימש בעבר כמקום מושב הפרלמנט של אלזס-לורן. על העיצוב הנאו-רנסנסי הרדיקלי הופקו נקלמן ואגרט. האגף המזרחי של הבניין הופצץ על ידי האמריקאים כשנה לפני תום מלחמת העולם השניה, ובשחזור שבוצע ב-1950-1957 הפך לאודיטוריום. מישל סן-דני (Michel Saint-Denis), מנהל התאטרון באותן השנים, בחר לפרויקט את האדריכל פייר סונרל (Pierre Sonrel), אחרי סיום שיתוף הפעולה בין השניים בשחזור תאטרון האולד-ויק הלונדוני, שניזוק בתקופת הבליץ.

למול ארמון הריין ניצב בניין הספריה והאוניברסיטה הלאומית שהוקם על ידי האימפריה הגרמנית ב-1872, לאחר שהספריה העירונית ומבנה הארכיון נחרבו בעת המצור הפרוסי על שטרסבורג. המבנה הנוכחי, שנפתח לציבור ב-1895, גם הוא פרי יצירתם של נקלמן ואגרט, והספרייה שבו מחזיקה בכ-3 מיליון ספרים, האוסף השני בגודלו במדינה.

שני המבנים הנוספים שמנקדים את הכיכר הם בית המס השוכן במבנה נאו-ברוקי ובניין הנציבות, שנבנו על ידי האדריכל לודוויג לוי (Ludwig Levy), שבנה גם את בית הכנסת הגדול בשטרסבורג, שנמצא אף הוא במרחק כמה דקות הליכה.

הצלע הרביעית של הכיכר תוביל אתכם לבית האופרה שבכיכר ברוי (Broglie), וסביר שתחלפו בדרככם באזור בו נקברו יהודי שטרסבורג שהועלו על המוקד ב-1834. בצידה הצפוני של האופרה, הפונה אל הנהר, קבוע לוח לזכרם.

הרבה לפני שקיבלה מעמד של אופרה לאומית (1997), הופיעה האופרה של שטרסבורג באסם, ולאחר שריפה ומיקומים זמניים, הוקם המבנה החדש ב-1821. הבניין שניצב לפניכם הושחת כמעט לגמרי בעקבות הפגזות הגרמנית ב-1870, אך שלוש שנים לאחר מכן נבנה מחדש באותו הסגנון.

שטרסבורג (צילום: לירון מילשטיין)
האופרה שבכיכר ברוי|צילום: לירון מילשטיין

בית העירייה (Hôtel de Hanau) מעורר ההתפעלות, נבנה ב-1728 לבקשתו של הרוזן יוהאן ריינהארד השלישי (Johann Reinhard III), האחרון ברוזנות הנאו-ליכטנברג (Hanau-Lichtenberg). האדריכל יוסף מסול (Joseph Massol) בחר לקבוע שער גדול ושתי חזיתות מעוטרות, וכיום מתקיימות בו בעיקר קבלות פנים, נשפים וחלונות.

מבנים רשמיים נוספים בסמוך כוללים את ארמון המושל הצבאי לשעבר (Hôtel des Deux-Ponts); ארמון מושל המחוז (Hôtel du Préfet); ואחרים, אבל את הפרק הזה אמליץ לכם לסיים בהתבוננות בבתי האזרחים הקבועים בכיכר: אר-נובו במספר 1, רנסנס ב-2, רוקוקו ב-12 והיסטוריציזם ב-22.

מה השעה: 13:00

מקום: קפה ברוי
מה עושים: אוכלים צהריים

בפינת הכיכר ורחוב Rue du Dôme, תמצאו את קפה ברוי שנוסד ב-1781 תחת השם ״קפה הקומדיה הצרפתית״. לאורך השנים שימש הקפה כמקום מפגשה של החברה הגבוהה בעיר, ושינה את מיקומו בכיכר כמה פעמים לאורך השנים, עד שחזר למקומו ההיסטורי. לצד כמה מנות קבועות קטנות שמופיעות בתפריט, ומנות עיקריות משתנות.

מעדיפים להמשיך לצעוד ולאכול משהו בדרך? את מבוקשכם תמצאו באותו הרחוב מצדו השני. אתם יכולים לבחור ב-La Maison du Kougelhopf - Pâtisserie Buhler, מאפיה משפחתית ותיקה או ב-Maison Alsacienne de Biscuiterie לטובת מקרונים ומתוקים אחרים.

מה השעה: 14:00

מקום: הקתדרלה של שטרסבורג
מה עושים: שומרים על השקט

המבקרים שנכנסים בהמוניהם לקתדרלת שטרסבורג (Caveau du futur) מתבקשים לשמור על דממה. למרות שבנייתה לא הושלמה, נחשבת הקתדרלה הקתולית לאחת הדוגמאות הבולטות לאדריכלות הגותית בשיאה, וכיאה למבנה חשוב שכזה, אתם יכולים למצוא שפע של מידע בעברית. 

מה השעה: 15:00

מקום: כיכר גוטנברג
מה עושים: מהפכות

אבי מהפכת הדפוס והממציא הגרמני יוהאן גוטנברג (Johannes Gutenberg), זוכה לכבוד הראוי לו בכיכר הנושאת את שמו, במרכזה פסלו. יצרן המדליות והפסל דוד ד'אנז'ה (David d'Angers), בחר לייצג את דמותו בפסל המורכב משני חלקים. דמותו של גוטנברג עצמה, כשהוא אוחז קלף שעליו כתוב Et la lumière fut (ויהי אור) המונחת במעמד ארד וגרניט, וכולו ניצב מעל עמוד מרובע שבפאותיו לוחות ברונזה בהם חקוקות תמונות שהופיעו בעיתונות בימיו.

ממש מאחורי הפסל ניצב בניין קלאסי ואלגנטי, ה-Le Neue Bau (הבניין החדש) מקום מושבה של לשכת המסחר והתעשייה של שטרסבורג, שנחשב לדוגמא הייצוגית ביותר לאדריכלות הרנסנס בעיר. הבניין החדש תוכנן להיות בדיוק כמו שמו, ובתחילה לא הייתה לו מטרה מוגדרת מלבד עוד קצת מקום לטובת מבני השלטון. באותה הנקודה שכן בעבר בית העירייה (נחרב ב-1781); ה-Chancery הימי ביניימי (נחרב ב-1800), ומטבעה (נהרסה ב-1738).

סגנונו המודרני של הבניין מגיע מעבודתם של אדריכלים ואמנים שווייצרים, ופילסטרי שלושת הקומות מעוטרים (מלמטה למעלה) בכותרות טוסקניות, יווניות וקורינתיות. ב-1781 הפך הבניין לבית העירייה החדש של שטרסבורג, לאחר שהקודם נהרס, רק כדי להיקרע לחתיכות במסגרת המהפכה הצרפתית.

אתם יכולים ללגום בירה באחת המסעדות הגרמניות השוכנות מסביב לכיכר, או לתת לרגליים לנוח קצת ולהביט על הכיכר בעודכם יושבים בקרוסלה.

מה השעה: 16:00

מקום: לבחירתכם
מה עושים: ממשיכים לשוטט, או עוצרים לנוח

פחות מ-200 מטרים מהכיכר תמצאו את La Nouvelle Douane, שוק איכרים הפתוח בימים שלישי-שבת. אתם יכולים לבחור להמשיך לכיוון צפון-מזרח, מקום מושבו של ארמון רוהאן (Palais Rohan) בעל החצר הטרפזית; לחצות את הגשר שיוביל אתכם לאזור כיכר אוסטרליץ (Austerlitz) עם מזרקה של הפסל ז׳אן הנינגר (Jean Henninger) ותעלת רון-ריין (Rhône au Rhin); או לצעוד לאורך התעלה לעבר צרפת הקטנה.

מה השעה: 17:30

מקום: צרפת הקטנה
מה עושים: מתצפתים על העיר

הרובע העתיק ביותר של שטרסבורג, Petite France, קיבל את שמו מהוספיס ששכן במקום במאה ה-15, אליו נשלחו לגסוס בשקט חיילים ואזרחים שלקו בעגבת, ״המחלה הצרפתית״ באותם הימים. נהר האיל החוצה את העיר, מתפצל ברובע לכמה ערוצים, ואתם בפטיט פראנס, נהר אילי מתחלק לכמה ערוצים המתפתלים דרך השכונה בה התגוררו הבורסקים, הטוחנים והדייגים.

שטרסבורג (צילום: לירון מילשטיין)
צרפת הקטנה|צילום: לירון מילשטיין

שטרסבורג (צילום: לירון מילשטיין)
כדאי לשבת כאן בבית קפה|צילום: לירון מילשטיין

ההחלטה לשקם את הרובע, שנחרב כליל במלחמת העולם השניה, התקבלה רק ב-1970, ולבד משחזור הרחובות והבתים, קבעה העירייה שלטים רבים המספרים על ההיסטוריה של האזור בצרפתית, גרמנית ואנגלית. סכר וגשרי ואובן (Barrage Vauban) הנמצאים בקצה הרובע, הוקמו במאה ה-17 ואתם מוזמנים לבקר במרפסת הגג, המציעה תצפית על הרובע והעיר.

בכל רחבי הרובע תמצאו בתי קפה, מסעדות וחנויות, אם לא מצאתם בו מקום כלבבכם לארוחת הערב, המשיכו לקרוא.

מה השעה: 19:30

מקום: טברנה קופונה
מה עושים: מתענגים

ב-Caupona Taverne תמצאו תפריט מדויק הכולל מנות ראשונת, סלטים, פואה גרה, קיש לורן, קממבר מטוגנת, טארט פלמבה, המבורגרים ובשרים אחרים וכמובן - גראטן תפוחי אדמה עם תוספות שונות. גם השירות בביסטרו העצום מצויין, ואתם מוזמנים לשבת בו עד שעת הסגירה.

שטרסבורג (צילום: לירון מילשטיין)
טברנה קופונה|צילום: לירון מילשטיין

שטרסבורג (צילום: לירון מילשטיין)
Kelly's Síbín|צילום: לירון מילשטיין

אם מתחשק לכם להמשיך לשתות, אבל יותר קרוב למלון, כנסו ל-Kelly's Síbín, שכיאה לכל פאב אירי באירופה תמיד עושה את העבודה. אם נשארתם רעבים, או עולה בכם חשק לנשנוש לצד המשקה, תמצאו שלל אפשרויות בתפריט.

מה השעה: 24:00

מקום: Hôtel ibis Styles Strasbourg Centre Petite-France
מה עושים: הולכים לישון

רשת מלונות Ibis מציעה כמה מלונות ברחבי העיר, אני בחרתי לבלות את הלילה במלון ששוכן במרחק הליכה קצר הן מתחנת הרכבת והן מהעיר. בחדר הצנוע והנקי נמצא כל מה שאדם צריך לכמה לילות בעיר זרה. עובדי המקום ידידותיים וגם ארוחת הבוקר מספקת, אבל הבונוס האמיתי הוא בנוף התעלה הנשקף מהחלונות.

>> למפת המסלול המלא