איטליה היא אחד מיעדי התיירות האהובים על הישראלים – ובצדק. המטבח המשובח, הנופים עוצרי הנשימה, ההיסטוריה העשירה ואורח החיים הנינוח – כל אלה הופכים את איטליה למגנט עבור מטיילים שחוזרים אליה שוב ושוב. אבל כמו בכל מדינה אחרת, גם באיטליה יש כללים לא כתובים וקודים תרבותיים שחשוב להכיר, במיוחד אם רוצים לחוות את המדינה בצורה אותנטית יותר ולהתחבר באמת לאורח החיים האיטלקי.
נכון, הטמפרמנט הים-תיכוני של האיטלקים מזכיר לא מעט את זה של הישראלים, כי בואו נודה באמת, גם הם קולניים, חמים, תאבי חיים, ומדברים הרבה עם הידיים. אבל יש לא מעט דברים שהמקומיים לעולם, אבל לעולם(!) לא יעשו, וכדאי שנפנים אותם אם אנחנו רוצים ליהנות מהדולצ'ה ויטה כמו כל איטלקי אמיתי.
>> טסים לאיטליה? היכנסו למדריך המלא
>> מכה לתיירים: החופשה במדינה הפופולרית הזו צפויה להתייקר
>> חצויה: במדינה האירופית הפופולרית יש שני חלקים שונים לגמרי
אוכל ומשקאות
התייר צועד על קיבתו, במיוחד באיטליה, אבל יש כמה כללים ברורים של עשה ואל תעשה שיחשפו אתכם מיד כתיירים קלוּלֶסים אם תפרו אותם. אם בכל זאת תבחרו לעשות זאת, האחריות כולה עליכם.
להזמין קפוצ'ינו אחרי הצהריים
עבור כל איטלקי שמכבד את עצמו, הקפוצ'ינו הוא משקה בוקר בלבד. שתיית קפוצ'ינו בסוף ארוחת הצהריים או הערב נתפסת כפשע קולינרי ממש – איטלקים מקנחים אך ורק באספרסו – והסיבה לכך היא שהקפוצ'ינו נחשב משקה כבד יחסית, משום שהוא מכיל חלב חם שעלול להכביד על מערכת העיכול בשעות אחר הצהריים והערב.
לחתוך ספגטי בסכין
בארץ המגף, ספגטי ופסטה באופן כללי נאכלים תמיד במזלג בלבד (גם לא בכף). השימוש בסכין נחשב לחוסר נימוס ואיננו מקובל. הסיבה לכך היא שהפסטה אמורה להיאכל בעדינות ובחן, כשהמזלג מסובב את הפסטה עד שהיא נתפסת סביבו באלגנטיות. השימוש בסכין יהרוס את המראה ואת החוויה הקולינרית, וזה פשוט בל ייעשה.
להשאיר טיפ נדיב
אולי זה יישמע לכם מוזר, אך בניגוד למקובל בארץ, או בארצות הברית, בדרך כלל לא יצפו מכם להשאיר טיפ נדיב במסעדות באיטליה. המלצרים מקבלים שכר עבור העבודה, ולא מסתמכים על טיפים, כך שרוב האיטלקים רק מעגלים את החשבון ומשאירים עד 10 אחוזים רק אם השירות היה יוצא מן הכלל.
כמו כן, אם כתוב בחשבון Servicio Incluso, דעו שדמי השירות כבר כלולים. מצד שני, גם אל תתבלבלו בין דמי השירות לבין Coperto, דמי עריכת שולחן שגובים במסעדות רבות; אלה דמי עריכת שולחן – בדומה להבדל במחיר בין הזמנת קפה לדרך לבין ישיבה ליד שולחן בארומה – ומדובר בדרך כלל ב-1-2 אירו לאדם.
אטרקציות
גם הביקור במוזיאונים, בכנסיות ובשאר מוקדי העניין באיטליה הוא לא עניין של מה בכך, כי יש כמה כללים חשובים – שלא לומר חוקים ברורים – שלא כדאי לזלזל בהם.
לשבת על המדרגות הספרדיות
המדרגות של כנסיית טריניטה דיי מונטי ברומא – הידועות גם בכינוין "המדרגות הספרדיות" - הן אחת האטרקציות המפורסמות בעולם, אך למקרה שלא ידעתם, לשבת עליהן (ועוד יותר מזה, לאכול תוך כדי ישיבה על המדרגות) הוא לא רק אקט של חסר כבוד בעיני התושבים המקומיים – החל משנת 2019 אסור על פי חוק לשבת על המדרגות האלה, ותיירים אשר ייתפסו יושבים על המדרגות עלולים להיקנס בסכום גבוה.
להתעלם מהסייסטה
טוב, זה כבר לא כתוב בספר החוקים, אך למקרה שלא ידעתם, הפסקת צהריים ארוכה היא בגדר ייהרג ובל יעבור עבור רוב האיטלקים – במיוחד מחוץ לערים הגדולות, רומא ומילאנו. כמעט הכול נסגר בשעות אחר הצהריים, החל במסעדות רבות שסוגרות את המטבח בסביבות 14:30 ופותחות אותו מחדש רק בסביבות 19:00, וכלה ברוב החנויות בערים ובעיירות הקטנות שנסגרות גם הן בצהריים, כדי שבעליהן יוכלו לחזור הביתה, ליהנות מארוחה משפחתית ולנוח קצת, בשביל מה למהר?
אפילו כנסיות רבות מסגרות בשעות הצהריים (פרט לבזיליקות הגדולות בערים), כך שמומלץ לבקר בהן בשעות הבוקר או אחר הצהריים והערב. רק המוזיאונים נשארים פתוחים בדרך כלל כל שעות היום (רובם סגורים ביום שני), אבל בעיירות הקטנות שווה לבדוק את זה מראש, אולי גם שם מקפידים על סייסטה.
להיכנס לכנסייה בכתפיים חשופות
אפרופו כנסיות, חשוב לזכור את קוד הלבוש המחמיר שנהוג ברובן, בראש ובראשונה בסן פייטרו שבוותיקן. ביקור בכל כנסייה בכתפיים חשופות, במכנסיים קצרים (גם גברים) או בחצאית מיני נתפס כחוסר כבוד, ועבירה על הכללים עלולה למנוע מכם כניסה.
לוותר על הפּאסֶג'אטָה
כלל חשוב אחד שכדאי לזכור הוא שהאיטלקים תמיד יעדיפו ללכת ברגל, אלא אם כן מדובר במרחקים גדולים ממש, והטיול הנינוח של שעות הערב המוקדמות (passeggiata; בדרך כלל לפני הארוחה) הוא מסורת רבת שנים, במיוחד בערים ובעיירות הקטנות. משפחות שלמות מתלבשות יפה – בעיקר בסופי שבוע – ויוצאות לראות ולהיראות ברחובות העיירה, לחלץ רגליים, וליהנות מהאוויר הצח ומהאווירה. אם גם אתם רוצים להיראות כמו המקומיים, הקפידו על ההופעה וצאו לטייל, להתמנגל ואולי לשתות איזה אפריטיף בקרן רחוב או ללקק גלידה.
תחבורה
באיטליה, התנהגו כמו איטלקים, וזה אומר לשים לב לכמה כללי התנהגות גם בתחום התחבורה הציבורית. ולא, לא התכוונו לזה שגם אתם צריכים לנהוג כמו מטורפים בכבישי איטליה.
לעצור מונית ברחוב
בניגוד למה שרואים בסרטים, באיטליה לא נהוג להרים יד ולעצור מונית ברחוב. במקום זה, תוכלו להשתמש באפליקציות של הזמנת מוניות כמו אוּבֶּר, או לגשת לתחנת המוניות הקרובה, בדרך כלל ליד אטרקציה מרכזית, מרכז קניות או מלונות גדולים.
לקנות כרטיס באוטובוס (וגם לשכוח להחתים אותו)
הדרך המקובלת לרכוש כרטיסי נסיעה בתחבורה הציבורית היא בקיוסקים או במכונות האוטומטיות; אי אפשר לקנות כרטיסי נסיעה מהנהג באוטובוס – ובטח לא ברכבת. ועוד דבר שאסור לשכוח הוא להחתים את הכרטיס במכונה מיד עם העלייה לאוטובוס, או בפתח הרציף לפני שתעלו לרכבת. אם לא תעשו זאת ותיתפסו, אתם צפויים לקנס כבד.
להיכנס עם הרכב למרכז הערים העתיקות
הערים העתיקות והקסומות של איטליה עמוסות במכוניות ובהולכי רגל, וכדי להקל על התנועה בהן - וגם כדי לצמצם את זיהום האוויר ולשמור על שלמותן הארכיטקטונית וההיסטורית - הונהגו לפני שנים אזורים שבהם התנועה מוגבלת (Zona Traffico Limitato או ZTL), כך שבכניסה לרוב העיירות ההיסטוריות תגלו שתצטרכו להשאיר את המכונית בחניון בתשלום, ולהמשיך משם ברגל. הכניסה לאזורים אלה שמורה אך ורק לבעלי תו מורשה; אם תתעלמו מהשילוט ותיכנסו לאזורי ZTL, אתם עלולים לקבל קנס כבד, ובלאו הכי, כמו שכבר אמרנו, הכי כיף לטייל באיטליה ברגל.