באירוע שהתקיים לפני כעשרה ימים בניו יורק, הוענק לראש ממשלת אלבניה, אדי ראמה, אות הוקרה מהארגון היהודי Combat Antisemitism Movement, ארגון שנלחם באנטישמיות ברחבי העולם. הוא זכה באות על תרומתו המשמעותית לקידום אחדות באזור הבלקן, חיזוק הקשרים עם מדינות אירופה וארצות הברית, ועל מאבקו הנחוש באנטישמיות והגנה על זכויות מיעוטים.
"אסור שאף אדם שמוקיר חופש ודמוקרטיה ישכח שחמאס מייצג את הצדדים האנטי-דמוקרטיים הגרועים ביותר של העולם הזה", אמר ראמה בנאום קבלת אות ההוקרה. "מי שקורא לעזה כלא פתוח צריך להגיד שהסוהרים של הכלא הם חמאס, לא ישראל". באותו שבוע בנאומו באו"ם, במפגן משמעותי של סולידריות, ענד ראמה את סיכת החטופים הצהובה במחווה שנודעה לסמל תמיכה באלו שנחטפו ובמשפחותיהם, ולא פחות מכך, תמיכה בישראל בזמן המלחמה.
Edi Rama, the Prime Minister of Albania , wears a yellow ribbon ️ in support of the Israeli hostages held by Hamas during his speech at the United Nations. pic.twitter.com/mm6kqfI5Vf
>> ארץ החופשיים: למדינה הזו יש קשר מפתיע עם ישראל - ולא כולם אוהבים את זה
בשנים האחרונות היחסים בין ישראל לאלבניה הולכים ומתהדקים, כאשר שתי המדינות מוצאות בסיס משותף בתחומי שיתוף פעולה שונים. לשותפות זו, אף שאינה תמיד מקבלת את הזרקור בין שלל מערכות היחסים הבין-לאומיים של ישראל, יש שורשים היסטוריים עמוקים והיא ממשיכה להתפתח אל מול האתגרים הנוכחיים, ולצד העובדה שאלבניה היא המדינה היחידה באירופה עם רוב מוסלמי.
ברית בלתי צפויה: ישראל ואלבניה – מהשואה ועד היום
הקשר בין ישראל לאלבניה התחיל עוד לפני שנוסדה ישראל, במלחמת העולם השנייה, תקופה שבה אלבניה התבלטה כמדינה האירופית היחידה שבה היו יותר יהודים בתום המלחמה מאשר בתחילתה. במהלך מלחמת העולם השנייה הפכה אלבניה למגדלור נדיר של תקווה ליהודים באירופה, שכן הקהילות המוסלמיות והנוצריות במדינה הגנו באופן פעיל על פליטים יהודים והגנו עליהם מפני רדיפות הנאצים. תחת הכיבוש האיטלקי משנת 1939 ולאחר מכן בשליטה גרמנית, יהודים רבים חיפשו מקלט באלבניה, ונמלטו מהזוועות המתחוללות ברחבי היבשת.
בניגוד למדינות רבות באירופה, אלבניה לא נענתה לדרישות המשטר הנאצי לגרש את אוכלוסייתה היהודית. במקום זאת, אזרחים אלבנים עשו לעתים קרובות מאמצים רבים כדי להגן על שכניהם היהודים. המושג "בסה" (Besa), עיקרון תרבותי אלבני שמשמעותו "אמונה" או "אמון", שיחק תפקיד מכריע בתקופה זו. לפי הבסה, מתן הגנה למי שנמצא בסכנה הוא חובה, ואלבנים רבים סיכנו את חייהם כדי להסתיר יהודים, והציעו להם מחסה בבתיהם.
כתוצאה מכך הפכה אלבניה לאחת המדינות הבודדות באירופה שבהן גדלה האוכלוסייה היהודית במהלך המלחמה. ההערכה היא שכמעט כל כ-1,800 היהודים שחיו באלבניה לפני המלחמה שרדו, ורבים נמלטו בסופו של דבר למקום מבטחים באיטליה, ורובם עלו לישראל אחרי המלחמה. מעשה זה של סולידריות ואנושיות הותיר מורשת מתמשכת באלבניה, ותורם ליחסים עם הקהילה היהודית. לאחר המלחמה, אלבניה כוננה יחסים דיפלומטיים עם ישראל ב-1949.
נפילת הקומוניזם באלבניה בתחילת שנות ה-90 הובילה לחידוש היחסים הדיפלומטיים עם ישראל. ב-1991 פתחה אלבניה שגרירות בתל אביב, וסימנה פרק חדש ביחסים הבילטרליים. תחיית הקשרים חלה במקביל להרחבת הטווח הדיפלומטי של ישראל במזרח אירופה, בחיפוש אחר שותפים חדשים בנוף שלאחר המלחמה הקרה.
מאז, שתי המדינות השתתפו במספר רב של ביקורים מתוקשרים, כמו זה של נשיא המדינה יצחק הרצוג באלבניה בחודש שעבר, וחיזקו את היחסים הדיפלומטיים ביניהן. כאמור, ראש ממשלת אלבניה, אדי ראמה, הוא תומך נלהב של ישראל, מקדם שיתוף פעולה במגזרים שונים ומביע רגשות פרו-ישראליים עזים. תחת הנהגתו של ראמה, נוצרי קתולי, אלבניה שומרת על עמדה עקבית נגד רגשות אנטי-ישראליים בפורומים בין-לאומיים, והוכיחה מחויבות לעמוד לצד ישראל בנושאים מכריעים, במיוחד מול ההשפעה האיראנית באזור.
חשוב גם לציין כי היחסים בין ישראל לאלבניה התחזקו על רקע העובדה שבין אלבניה לאיראן קיימים יחסים מתוחים ביותר. היחסים בין שתי המדינות המוסלמיות הגיעו לשפל חסר תקדים בעקבות מתקפת סייבר נרחבת ביולי 2022, שגרמה לאלבניה לנתק את הקשרים הדיפלומטיים עם איראן ולהאשים אותה במעשה תוקפנות. איראן הכחישה בתוקף את ההאשמות, וטענה כי הן מונעות משיקולים פוליטיים. המתיחות בין שתי המדינות התעצמה על רקע אירוח של אלבניה את ארגון המוג'הדין העממי של איראן, קבוצה שטהראן רואה בה ארגון טרור.
מתיירות בחופים ועד סיכול טרור
בשנים האחרונות הפכה אלבניה ליעד תיירותי מוביל בבלקן, וזו כתוצאה מהעבודה שהיא רק עכשיו מתחילה לגלות את יתרונות ענף התיירות העולמית ואת התרומה הכלכלית העצומה שלו. על פי משרד התיירות האלבני, מספרי התיירים במדינה הבלקנית עולים בכ-40 אחוזים בכל שנה, ועד סוף שנת 2024 אלבניה צופה כי יבקרו במדינה קרוב ל-14 מיליון תיירים. בין המבקרים במדינה גם ישראלים רבים, שגילו את אלבניה כיעד עם מחירים נמוכים ואוצרות טבע רבים.
מעבר לתיירות, הסחר בין שתי המדינות חווה צמיחה עקבית, כאשר אלבניה מייצאת סחורות כמו מינרלים ומוצרים חקלאיים לישראל, בעוד שישראל מייצאת מכונות, טכנולוגיה ותרופות לאלבניה. בשנים האחרונות, חברות ישראליות השקיעו במגזרים שונים באלבניה, לרבות אנרגיה, חקלאות ותיירות. מיקומה האסטרטגי של אלבניה בבלקן הופך אותה לשותפה אטרקטיבית עבור ישראל, במיוחד לגישה לשווקים באירופה. יזמים ומשקיעים ישראלים מזהים יותר ויותר את הפוטנציאל של אלבניה כשער לאירופה, מה שמוביל למיזמים משותפים ופרויקטים המועילים לשתי המדינות.
אחד התחומים החשובים לשתי המדינות, אם לא החשוב ביותר, הוא שיתוף הפעולה הביטחוני, אבן יסוד ביחסי ישראל-אלבניה. שתי המדינות חולקות דאגות לגבי יציבות אזורית וטרור, והן עוסקות במאמצים משותפים לשיפור מסגרות הביטחון שלהן. ישראל סיפקה לאלבניה תמיכה בשיתוף מודיעין, אימונים צבאיים ולוחמה בטרור. בשנים האחרונות, אלבניה השתתפה במשימות ובמבצעים של נאט"ו (הצטרפה בשנת 2009), ושותפותה עם ישראל הגבירה את יכולותיה בהקשר זה. מומחים צבאיים ישראלים העניקו הכשרה לכוחות אלבניים, תוך שימת דגש על החשיבות של מודרניזציה של פעולות צבאיות בתגובה לאיומים.