הקשתות האייקוניות של בר המרפסת במלון קינג ג'ורג' המשקיפים על מפרץ פמגוסטה (Famagusta), בעיר פמגוסטה שבקפריסין הצפונית, בקושי מצליחות להחזיק את משקלו של הבניין הנטוש. כמו כל הבניינים שסביב, הן כמעט מתפוררות אל האדמה, ורק גדר ועליה שלט שבו כתוב "אזור אסור" מונעת מהעוברים והשבים להתקרב.
נקודת הציון הזו אולי נשכחה כבר עם הזמן, אבל ההיסטוריה של המלון מתמצתת את התמורות המהירות, הסתירות והפרדוקסים של העיר פמגוסטה ורובע ורושה (Varosha) הפופולרי, ואולי בכלל את העבר של קפריסין כולה. בעשורים שבין שלטונות הממשל הבריטי הקולוניאלי של האי, קבלת העצמאות, והפלישה הטורקית ב-1974, העיר הזו חוותה את ימי הזוהר שלה. עיירת החוף היפהפייה הייתה פעם נקודה זוהרת בים התיכון, אהובה על כוכבים הוליוודים רבים, כולל אליזבת טיילור – אך היא עומדת כיום ריקה להחריד כבר יותר מ-50 שנה.
>> "מפרץ המלונות הנטושים": הצצה למקום שהיה בעבר שיא הפאר
"לאס וגאס של הים התיכון"
במהלך התקופה הקולוניאלית הבריטית בקפריסין (1878-1960), פמגוסטה מילאה תפקיד משמעותי כעיר נמל ומרכז מנהלי. הממשל הבריטי התמקד במודרניזציה של העיר ובשיפור התשתית שלה: בניית כבישים, מסילות ברזל ומבני ציבור. העיר חוברה לחלקים אחרים של האי, והשלטון הבריטי המשיך לטפח את פמגוסטה שהפכה למרכז מסחר, עם נמל משגשג ומגוון רחב של עסקים.
Any TC care to explain with what rationale Turkey had in invading & occupying Varosha after the ceasefire agreements, a district without Turkish Cypriots, displacing 50,000 civilians, looting their properties while they fled for their lives & preventing their return for 47 years pic.twitter.com/WE1DbQ2bvd
עד אמצע המאה ה-20 הפכה פמגוסטה לאחד מיעדי התיירות האטרקטיביים בים התיכון, עם כ-700 אלף תיירים בשנה. השילוב של אתרים היסטוריים, אתרי נופש מפוארים וחופים בתוליים הציעו למבקרים שילוב ייחודי של חוויות. העיר התהדרה בסצנת אומנות תוססת, עם גלריות ותיאטראות שפנו למקומיים ולתיירים כאחד. בין הרובעים הרבים של פמגוסטה, ורושה היה היהלום שבכתר. אזור זה נודע בזכות החופים המרהיבים שלו, התשתיות המודרניות והמלונות המפוארים. כל אלו הפכו אותו ליעד מוביל עבור תיירים אמידים מרחבי העולם. בשנות ה-70, ורושה הושוותה לעתים קרובות ליעדים נוצצים אחרים כמו הריביירה הצרפתית.
Frammenti ciprioti. Varosha, prima dell'invasione turca.
Da Varosha Cyprus pic.twitter.com/tBTYv5TMNV
Burasi da #Magusa yanilmiyorsam..1960larin sonu 70 lerin basi tahminim. Ne dersiniz?
Another #Famagusta street from late 60s early 70s..Do you agree? #Cyprus pic.twitter.com/tkNKT5Gm7Z
החופים היפים של הרובע היו ממוסגרים על ידי רקע של אתרי נופש, מלונות יוקרתיים וטיילת מלאה באנשים שמתהלכים באוויר החמים של הים התיכון. תיירים נהרו לוורושה בגם בזכות הבידור היוקרתי שלה, שבו הצטיין מלון פאלם ביץ', אחד המפוארים באזור, שהיה סמל לשפע. היה כאן הכל: בריכות שחייה רחבות ידיים ועד אפשרויות לסעודות אלגנטיות, מופעים ואירועים אקסקלוסיביים. ביקרו בו מפורסמים כמו אליזבת טיילור, ריצ'ארד ברטון, ראקל וולש ובריז'יט בארדו.
המאפיינים העיקריים של הרובע כללו את שדרת ג'ון פ. קנדי – רחוב שעבר קרוב לנמל פמגוסטה דרך ורושה וצמוד לחוף גלוסה (Glossa). לאורך השדרה היו מלונות רבי קומות ידועים רבים, כולל מלון קינג ג'ורג', מלון אסטריאס, מלון גרסיאן, מלון פלורידה ומלון ארגו.
#TBT: Varosha was a leading tourist destination but, since the 1974 Turkish invasion, it has become a ghost town. pic.twitter.com/jzfUcrlomE
The place of my birth, my beloved Famagusta, when was free from the Islamist Erdogan and his barbaric Turkish army pic.twitter.com/nCmUQ4iaMW
Could this be #Famagusta in the 60s??? Burasi 60larin #Magusa'si olabilir mi? pic.twitter.com/XUl0FdaMhd
האזור המסחרי של ורושה היה מוקד הומה של פעילות. בוטיקים בין-לאומיים, בתי קפה אופנתיים ומסעדות יוקרה פעלו לאורך הרחובות. הקונים יכלו למצוא הכל מאופנה עילית ועד ליצירות ואומנות מקומית ייחודית, בעוד שחובבי הקולינריה נהנו ממגוון חוויות אוכל, מפירות ים ועד מאכלים קפריסאיים מסורתיים. כשהשמש שקעה, חיי הלילה של הרובע החלו להתעורר: מארוחת ערב באחת מהמסעדות היוקרתיות הרבות, ולאחריה ביקור בתיאטרון או באולם קונצרטים להופעת ערב. לחלופין, המבקרים יכלו ליהנות מקוקטייל בבר נוצץ או לרקוד כל הלילה באחד ממועדוני הלילה הפופולריים במקום. כך זכתה פמגוסטה לכינוי "לאס וגאס של הים התיכון".
מיעד תיירותי משגשג לעיר רפאים
כל הפאר האידיאלי הזה נמחק לגמרי ב-14 באוגוסט 1974. הצבא הטורקי פלש לפמגוסטה כחלק מהפלישה לחלקו הצפוני של האי, וכבש כ-37 אחוזים מקפריסין. הקפריסאים הטורקים הכריזו בסופו של דבר על החלק הצפוני כרפובליקה עצמאית, המכונה היום הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין ומוכרת רק על ידי טורקיה. כחלק מהתקיפה, כוחות טורקים השתלטו על ורושה לאורך חוף פמגוסטה, כאשר טורקיה ובעלי בריתה בקפריסין ראו באזור הנופש החוף הנוצץ "קלף מיקוח בהתיישבות העתידית".
הפלישה הטורקית הביאה ליותר מ-4,000 הרוגים ול-1,619 נעדרים, בעוד שיותר מ-200 אלף אנשים נאלצו לברוח מבתיהם והפכו לפליטים במולדתם. כאשר תושביה של ורושה ברחו מהפלישה הטורקית, רובם נסו רק עם הבגדים שלבשו, מתוך אמונה שהם יחזרו בעוד כמה ימים, אולי שבוע. אבל שבועות הפכו לחודשים ואלה הפכו לשנים. חלקם התיישבו עם המשפחה או החברים בערים השכנות. אלפים פונו למדינות אחרות, במיוחד לבריטניה.
הרחובות ההומים של ורושה השתתקו. בתי המלון המפוארים, החנויות ההומות ומקומות הבילוי נותרו מאחור, דלתותיהם ננעלו והחלונות נסגרו. הרובע ננטש, ובמשך עשרות השנים הוא הפך מיעד תיירותי משגשג לעיר רפאים.
טורקיה מילאה בתחילה את החלטת האו"ם משנת 1984, שהכריזה על ניסיונות ליישב מחדש של ורושה על ידי כל אחד מלבד תושביה המקוריים "בלתי קבילים". אבל בקיץ 2021, ארדואן וההנהגה הקפריסאית הטורקית הכריזו כי אזור החוף – כ-3.5 אחוזים משטחה הכולל של העיר – ייפתח מחדש לתיירות ולאפשרות ליישוב מחדש. ארה"ב הצטרפה לבריטניה, האיחוד האירופי ויוון בגינוי המהלך, וכינתה אותו "פרובוקטיבי" ו"בלתי מתקבל על הדעת". מנהיגים הזהירו כי ההחלטה תגרום למתחים אתניים ולחיסול הניסיונות למצוא פתרון לסכסוך.
כיום, ממשלת טורקיה מפעילה את ורושה כאטרקציה רדופה. מאות תיירים מדי יום יוצאים לעיירה ברגל או על אופניים שכורות, קטנועים או עגלות גולף, ועוצרים לצלם סלפי מול בתי קפה עזובים, בתים עם ענפים שגדלו מבעד לחלונות שבורים ובתי ספר עם גגות מחורצים. ליד החוף, דוכן מוכר חטיפים ובירה למבקרים.
ביקור בוורושה הוא כמו נסיעה במכונת זמן. אתרי הנופש המפוארים של הרובע ואזורי המסחר השוקקים עומדים דוממים וקפואים בשנות ה-70. היופי והחיוניות של העיר נשארו זיכרון רחוק, והמורשת האלגנטית של הרובע עם היוקרה והבידור – תמונה של גן עדן ים תיכוני שאבד בזמן.