כשאומרים רוד טריפ מתכוונים בדרך כלל לטיול רציני בארצות הברית – טיול פארקים, מסע מחוף אל חוף, סיבוב ארוך שנגמר בווגאס או בדיסני-וורלד. אבל רוד טריפ – מסע ממונע שבו חורשים פיסת ארץ ברכב – אפשר לעשות בכל מקום. אפילו כאן.
הרעיון: מתחילים במקום אחד, מסיימים במקום אחר, ובין לבין עוצרים לטיולים ולמסלולים, למנוחה או לבהייה, ומשנים את התוכניות לפי מה שמזמנים הכביש ומצב הרוח. כמו בכל מסע, גם ברוד טריפ העיקר זה הדרך, ולא היעד. וכשהוא במיטבו, המסע הוא גם, סליחה על הקלישאה, פנימי.
אפשר לעשות את זה גם במדינה קטנה כמו ישראל? כן. וכדאי להשתחרר ולתת לדרך לקחת אתכם. להישאר עוד יום במקום שהתאהבתם בו, לדלג על חצי מהלו"ז ולקפוץ ישר לסוף. בסופו של דבר זה לא כל כך משנה לאן תגיעו או איפה תסיימו, אלא מה תיקחו אתכם הביתה מהטיול הזה.
אצבע הגליל הירוקה והעשירה במים היא פתיחה חגיגית לרוד טריפ ישראלי. כדי לעשות רוד טריפ אמיתי מומלץ להגיע לאזור ערב לפני, ללון כאן ולהתעורר בבוקר כשכל היום פרוש לפניכם.
לטייל: אמרתם אצבע הגליל, אמרתם טיול מים. יש שפע של מסלולים כאלה באצבע, ואנחנו בחרנו בחצבני, או בשמו השני, נחל שניר. האתר שייך לרשות הטבע והגנים (הכניסה בתשלום) ויש בו כמה מסלולים; אנחנו ממליצים על המסלול הארוך, שהוא לא כל-כך ארוך, שעתיים בלבד, והוא כולל הליכה במים ורחצה באשדים הנהדרים של הנחל. אפשר לבלות כאן שעות, לטפס על עצים, לטבול שוב ושוב ולנוח לצד הדרך המוצלת. הצמחייה והעצים בשפע. בריכות השכשוך מונגשות ובכניסה לשמורה יש אזור לפיקניק ולמנוחה, עם תעלות מי נחל צוננות לשכשוך רגליים.
לראות: במוזיאון הצילום בתל חי יש תערוכות מתחלפות וקבועות, וזה גם מקום טוב להירגע מההמון הממלא את הטבע בשבתות וחופשות. התערוכה האינטראקטיבית על תולדות הדימוי הצילומי מרתקת, ותאפשר לכם להבין באמת את התפתחות הצילום ולעמוד על ההבדל בין צילום דיגיטלי לצילום מסורתי.
לאכול: "קפה קוקיה" בקיבוץ דפנה הוא אחד המקומות המוצלחים באצבע הגליל לאכול בהם כריכים, סלטים וקינוחים טעימים ולשתות קפה מצוין. בצמוד לקפה נמצא ה"פיצה טראק", שכשמה כן היא – פיצריה הפועלת במשאית מצויירת ביד אמן. כל המתחם מוקף דשא ומתאים למשפחות עם ילדים. לצמחונים וטבעונים כדאי לנסות גם את "טאלי" ההודית בקריית שמונה.
לישון: בחניון הירוק בבית הלל, על גדת החצבני, יש מרחבי דשא מרווחים תחת מטע עצי פקאן, שירותים, מקלחות וצרכניה.
פסקול: Unknown Legend של ניל יאנג.
חצי שעה מקיבוצי אצבע הגליל, במעלה כביש 99, מזג האוויר מתקרר, הנוף הופך ערום יותר ואולי תצליחו לראות כמה חצבים אחרונים על המדרונות. שימו לב למצודת נמרוד שתגיח על הרכס משמאלכם – לעתים ניתן לצאת כאן לטיול עששיות לילי.
לטייל: שווה לבקר בחרמון גם בחגים. אמנם אין שלג, אבל אפשר לעלות ברכבל, להצטרף לסיור מודרך בפסגה ולראות את הצמחים שהתאימו עצמם לחיים בגובה 2,000 מטר. סמוך לרכבל התחתון אפשר לנסוע במזחלות הרים או לגלוש באבובים על המדרון. הצטיידו במעיל ובבגדים חמים, קר באמת שם למעלה.
אם יש עוד כוח, אפשר גם לצאת לאחד ממסלולי המים היפים והקצרים בגולן – בריכת המשושים. השביל יורד מטה אל בריכת המשושים הקרירה שדפנותיה משושי בזלת. בתשלום.
לאכול: הכפר הדרוזי מסעדה הוא מקום מצוין לארוחת צהריים. לאורך הרחוב הראשי של הכפר יש מסעדות דרוזיות רבות, ואם חייבים לבחור אחת, לכו על סמבוסק טרי וחם ב"בית הסמבוסק".
לראות: בפארק הוולקני אביטל, סמוך לעין זיוון ומרום גולן, אפשר ללמוד על התופעות הוולקניות ברמת הגולן. שווה להגיע לסיור ערב.
לישון: בגולן כבר קר מדי לקמפינג פשוט, ואם אתם לא ערוכים לטמפרטורות נמוכות אנחנו ממליצים על הלינה הכפרית בעין זיון, על האירוח הכפרי במרום גולן או באורטל, ועל חאן הר אודם. בדרום רמת הגולן – לכו על מעלה גמלא, קיבוץ אפיק ורמות.
קילומטרז': 91 קילומטר
פסקול: גבע אלון I can see the stars
הנופים הצהובים והצחיחים של דרום רמת הגולן לא מסגירים את הנחלים השוצפים ואת בריכות הקצינים הקרירות שמתחבאות בתוכם. הכיוון הכללי היום הוא דרומה, עד הכנרת, בה יסתיים היום.
לראות: הדרך אל הכנרת עשירה בתצפיות יפהפיות, הראשונה שבהן היא בטיילת של מצפה שלום, המתחילה בכפר חרוב ומגיעה עד מבוא חמה. הטיילת סלולה ואורכה כ-3 ק"מ, ונופי הכנרת והסביבה שנראים ממנה מהפנטים. גם במצפה אופיר יש תצפית מרשימה על הכנרת, הגולן, טבריה והרי הגליל. התצפית הוקמה על ידי משפחת שעל מגבעת יואב, שבנם, אופיר, נפטר בגיל 16, ולזכרו נטעו במקום 16 עצי זית.
לטייל: המג'רסה, בין שפך נחל דליות לכנרת, הוא מסלול מים קליל וקצר, בן קילומטר אחד, שהוא 100 אחוז הנאה. מי שלא רוצה להירטב יכול ללכת במסלול היבש הסמוך לנתיב הרטוב. בתשלום.
לאכול: ב"מרינדו" הוותיקה והאהובה שמול עין גב תמצאו בשרים, המבורגרים וצ'יפס בשביל הילדים. אם אתם בעניין של מנגל, זה גם המקום לקנות בשר ותבלינים.
לישון: לישון באוהל על שפת הכנרת זו חוויה ישראלית בסיסית. בצד המזרחי תמצאו בחוף סוסיתא סככות, שירותים, מקלחות ושולחנות פיקניק. גם לבנון וחלוקים הם חופים נוחים לתפעול.
קילומטרז': 88 קילומטר
פסקול: "ואולי" של רחל בביצוע אריק איינשטיין
זה יום מעברים שכולל נסיעה עד תל אביב, או לשאפתנים, עד ירושלים. נפרדים מהכנרת בטבילת בוקר, הרחצה הכיפית מכולן, וברגע שנעשה חם יוצאים לטיול בנחל ציפורי או ישירות להפסקת קפה באלוני אבא.
לטייל: מסלול טחנת הנזירים בנחל ציפורי הוא מסלול חדש, שהוקם בשיתוף עם תושבי האזור ורשות ניקוז נחלים. הוא עובר מעל ולצד פלג המים, בין שטחים חקלאים ונביעות, ומגיע אחרי 850 מטר לטחנת הנזירים, מבנה אבן יפה השייך למסדר הכרמליטי.
לאכול: עצירה לקפה, שייק פירות וסנדביצ'ים אפשר לעשות ב"העגלה" באלוני אבא – מעין עגלת קפה משודרגת בשולי שמורת האלונים ובסמוך למבנה משוחזר.
לישון: אברהמ'ס הוסטל ברחוב לבונטין, תל אביב. הוסטל מטיילים קרוב לשדרות רוטשילד, ובו חדרים משותפים, פרטיים ומשפחתיים חדשים ונוחים. הקטע של המקום הוא הקוסמופוליטיות, יש פה מטיילים מכל העולם, ותוכלו לפגוש אותם בקומת הלאונג' הענקית, שבה משחקים וערסלים, בר, מטבח לבישול עצמי והרבה אווירה. יש גם גג פתוח לרביצה, וגם שיעורי יוגה, הופעות שוות, מסיבות, מפגשים חברתיים, ארוחות ועוד. ואם לא בהוסטל – העיר כולה שוקקת וחיה ממש מתחת לאף שלכם.
קילומטרז': 192 קילומטר, או 242 – אם תבחרו לחלוף על פני תל אביב ולהמשיך עד לירושלים.
פסקול: California Dreamin' \ The Mamas and The Papas
בואו ניתן בדרמה וניסע לאורכו של ים המלח, או מה שנשאר ממנו, ונראה את נופי התכלת, הטורקיז והלבן על רקע ההרים.
לראות: עינות צוקים. כדאי לבדוק האם מתקיימים ביום הביקור שלכם סיורים מודרכים בשמורה החבויה. הכניסה למעיינות המתוקים אפשרית רק עם מדריך, ומדובר בהפתעה גדולה.
לטייל: נחל דוד (עין גדי) או נחל בוקק. אין שום אפשרות לנסוע לים המלח ולוותר על נווה המדבר המושלם הזה. אם יש לכם מעט זמן ואתם פשוט רוצים לשבת ליד בריכה עם מפל היכנסו לשמורת נחל דוד. אם יש לכם זמן וחשק למסלול רציני יותר, בקרו בנחל ערוגות. הכניסה לעין גדי היא בתשלום, אבל אפשר לחוות את הקסם של המקום גם בקטן, ובחינם, אם מבקרים בעין בוקק. ההליכה הקלילה היא תוך כדי דשדוש במים ובסופה תגיעו למפל רחב.
לישון: בחאן שקדי בנאות הכיכר שבדרום ים המלח יש מבני עץ ללינה קבוצתית, אוהלים ומקום לקמפינג. האווירה פה מזכירה את סיני, המוזיקה מושלמת לרוד טריפ, והאווירה הכללית היא של חופש גדול.
קילומטרז': 381 קילומטר
פסקול: מי הרג את ים המוות / החצר האחורית
מצומת הערבה הסמוכה לחאן שקדי מטפסים עם הכביש מעלה לעבר דימונה / ירוחם כדי לעבור ממדבר יהודה לנגב. אפשרות אחת היא לנסוע דרך רמת הנגב ושדה בוקר ולהגיע למכתש רמון, ואפשרות שנייה היא לעשות אתנחתא, למשל, בפארק המדע בבאר שבע, ואז להמשיך דרומה ולהישאר בצפון רמת הנגב ללילה. אופציה נוספת היא לדלג על רמת הנגב ולהמשיך על כביש 90 לערבה.
לראות: לפי האוכלוסיה באוטו אפשר להחליט מה יותר מעניין – צריף בן גוריון בקיבוץ שדה בוקר, או קבר בן גוריון הסמוך למדרשת שדה בוקר, שם יש גם תצפית נוף עוצמתית אל עבר נחל צין. בצריף אפשר לקבל שיעור חשוב בצניעות וכמובן בהיסטוריה. במקום יש מיצגים, סרט וגם חנות ובית קפה קטן, "פולה". אל רחבת הקבר מגיעים בהליכה קצרה ואווירתית בסופה נפתח הנוף. זו גם יכולה להיות נקודה טובה לפיקניק. במדרשה עצמה יש סופרמרקט ומסעדה
לטייל: נחל קרקש הוא מסלול קליל ויפה היוצא מהכניסה למדרשת בן גוריון, ויורד לנחל צין דרך מרבצי סלע מיוחדים עד לכביש הסרפנטינות. אופציה שנייה היא הגן הלאומי עין עבדת שבסופו מטפסים בסולמות לרחבת החנייה. בעין עבדת הכניסה היא בתשלום ואין אפשרות לרחוץ במים, אך מדובר במסלול יפה וממצה, שאם לא הייתם בו, כדאי ללכת.
אם מגיעים עד מצפה רמון, כדאי לכוון לשקיעה ולתצפת על מכתש רמון ממרכז המבקרים. בטיילת המכתש תוכלו לפגוש יעלים מקרוב מאוד, וזה מרגש כל פעם מחדש.
לישון: בחניון בארות במכתש רמון תוכלו לפתוח שק"ש ולהקים אוהל בנוחות. באתר של רמת נגב תוגלו למצוא חוות בודדים שמציעות לינה וארוחות, ביניהן חוות זית במדבר, חוות נחל בוקר וחולות מקמן. במצפה רמון יש כמובן היצע מלונות, אכסניות, חדרים להשכרה, בית ספר שדה וחאנים.
קילומטרז': 119 קילומטר
פסקול: בצהרי היום / מאיר אריאל ודיויד ברוזה
הגעתם עד הלום? רוד טריפ, כפי שבטח כבר הבנתם, הוא מסע גמיש. יש סיכוי שלא הגעתם עד לפה, שהחלטתם להישאר שבוע בגליל ובגולן, או שהתנחלתם בכנרת. בכל מקרה, אם פניכם לערבה ואף לאילת – הנה כמה רעיונות לדרך.
כדאי לנסוע לערבה דרך מעלה עקרבים, הכביש הכי יפה בארץ, שהנסיעה בו היא חוויה שכל ישראלי חייב לעצמו. הדרך מתפתלת מאזור הנגב המזרחי, בקרבת המכתש הקטן, ועד לצפון הערבה, והיא מפותלת ותלולה מאוד (340 מטר גובה, 34 פיתולים חדים, 3.5 ק"מ) ומחייבת נסיעה איטית וזהירה. מעלה עקרבים היה הכביש לאילת בין השנים 1927-1956, ובשנת 1954 התרחש כאן הטבח הידוע באוטובוס אגד בו נרצחו 11 נוסעים (לוח זיכרון נמצא בראש המעלה). סעו בזהירות ולא נורא אם לא תספיקו לצלם. אלה ממילא נופים שמצלמה לא יכולה לתפוס.
נסיעה לערבה דרך מעלה העצמאות ומכתש רמון יפה ומרגשת אף היא, ואם אתם כבר במכתש אפשר לעצור לחצי שעה-שעה טיול במנסרה, או לעשות מסלול ארוך יותר במכתש עצמו (גבעת חרוט, קיר האמוניטים). אבל באווירת רוד טריפ – האמת שמקסים לגמרי לחצות את המכתש בנסיעה רצופה אחת.
לראות: בלב הערבה, בין עין יהב לצופר, נמצאת חוות האנטילפות. אפשר לעשות סיור בסגנון ספארי ולראות אנטילופות משוטטות.
לאכול: בגמלייה ליד עין יהב יש תפריט ניגובים ובשרים באווירת חאן. באורסולה ביישוב צוקים יש מנות המשלבות אוכל גרמני מסורתי ואוכל מקומי טעים וטרי.
שמים ראש: חאן דרך הבשמים הוא אחד החאנים היפים, הוותיקים והנעימים באזור. יש כאן אוהלי לינה בסגנון בדואי ובמקום מוגשות גם ארוחות בוקר וערב. בחצבה ניתן ללון בבית ספר שדה ובמגוון צימרים וליהנות מהדרכות מטעם בית הספר. קצת יותר דרומה, לכיוון אילת, ניתן ללון באירוח הקיבוצי בקיבוץ אליפז, שכולל בחגים הדרכות, פעילויות ואטרקציות.
אילת? תחליטו אתם. במקום ללכת לישון אפשר להמשיך עוד 122 ק"מ מצופר, ולהגיע תוך שעה ועשרים לים האדום.
קילומטרז': 104 ק"מ, או 226, אם נסעתם עד אילת.
פסקול: בואי לאילת / האנשים
צילום מפות: Google, Mapa GISrael, עיצוב: סטודיו מאקו