לואיס סאליבה חובש לראשו כובע קש גדול, אבל קרני השמש המלטזית האביבית כבר שיזפו היטב את פניו השחומות. סאליבה בן ה-60, הוא כוורן במקצועו ותושב האי גוזו (GOZO) שבמלטה. הוא פותח את תא המטען של מכונית הסובארו הישנה שלו ושולף מתוכה מאות בקבוקי דבש, ומניח אותם בעדינות על דוכן ארעי שהקים מול הנוף המרהיב של הים התיכון.
בלי קשר למקצוע שלו, או לעובדה שהוא חי בחווה עם נוף בראשיתי על האי, נראה שהחיים שלו דבש. "רק מי שחי במלטה ומגיע לפה לטייל מבין מה זה גן עדן עלי אדמות", הוא אומר בחיוך קסום שמשתפך מפניו הרכות, "הכל פה נקי, יפה, כפי שאלוהים ברא את המקום לפני אלפי שנים. יש נופים מדהימים שלא תמצא בשום אזור בעולם ולא פחות אנשים חייכנים ונחמדים".
מטרים ספורים ממנו יושב החלילן הקשיש, יאריס, שכל מי שמשווה אותו לחלילן מהמלין לוקח את זה על אחריותו בלבד. הוא תופס לו מקום של כבוד מתחת לעץ שיטה כשברקע נופיו המרהיבים של האי. הוא מחלל להנאתו לעוברי האורח – בעיקר תיירים שמגיעים בהמוניהם כדי לטייל באי, בתקווה שמישהו מהם ייהנה מהניגון וישלשל לכוס הזכוכית הריקה שהניח מטבע של יורו. "אם כבר למות אז במלטה", אומר יאריס, "לפחות כך אני יודע שיהיה לי נוף יפה ואף אחד לא יפריע לי במנוחתי. כל בוקר שאני מתעורר ורואה פה את החופים, ואת אלפי התיירים שנהנים מכל רגע, אני אומר תודה רבה לאלוהים".
רוב הישראלים, ואני בתוכם, מכירים את מלטה בעיקר בזכות הזמרים שלה, שזכו בדרך כלל לניקוד לא מאוד גבוה בתחרות האירוויזיון (ישראל זכתה שלוש פעמים בתחרות, מלטה אפילו לא פעם אחת). גם על נבחרת הכדורגל המלטזית שמענו פה, בעיקר כי היא חטפה הרבה תבוסות במשך השנים, ורק מנבחרת ישראל הצליחה לחלץ תיקו 2:2.
אבל למרות הקרבה הגיאוגרפית לישראל, לא מפתיע שלא יצא לנו להכיר את האי הים תיכוני הזה. מלטה היא נקודה זעירה בלב הים התיכון, קבוצה של שלושה איים קטנים – מלטה, גוזו וקומינו – המשתרעים על שטח של 316 קמ"ר בלבד, וממוקמים ממש מתחת לסיציליה שבאיטליה. אנטליה תמיד הייתה יותר קרובה.
מאחר שמדובר בנקודה אסטרטגית – צומת המחבר בין אפריקה לאירופה ולמזרח התיכון – ידעה מלטה לאורך השנים תהפוכות רבות. אימפריות וכובשים שבאו והלכו, וגם 5,600 פצצות שהשליכו הגרמנים על האי במלחמת העולם השנייה, מה שזיכה את כל תושבי האי בעיטור הגבורה על אומץ הלב שהפגינו. ב-2004 היא הצטרפה לאיחוד האירופי, ובשנים האחרונות מתעורר האי היפה לחיים. הפעם המיקום האסטרטגי הזה מביא לפתחו דווקא תיירים, ולא כובשים.
המטרה: 100 אלף ישראלים בשנה
במלטה יש בסך הכל כ-450 אלף תושבים, והוא נחשב לאחד האיים הצפופים בעולם (1,300 נפש לק"מ). זה לא מפריע למיליון וחצי תיירים למצוא את דרכם מדי שנה לאי. אם תיסעו, תוכלו להשתכשך שם עם עשרות אלפי בריטים שמגיעים לאי מדי שנה לשהייה בת כמה שבועות במימון הממשלה – רק כדי שלא יקפאו למוות בחורף שבצפון המדינה. "יותר זול לבריטים לשלוח את התושבים של אותם ערים קפואות למלטה, מאשר לדאוג להם לחימום ולהסקה בבתים", מסבירה ג'ני אדאמס, מנהלת שיווק באי מטעם חברת "קשרי תעופה". "הממשל הבריטי שוכר עבורם בתים ב-350 יורו לחודש והם בורחים מהקור ומתחממים מהשמש של מלטה, שהיא הכי טובה בעולם".
מרבית תושבי האי הם נוצרים-קתולים, ועד לפני שנה לא יכלו להתגרש אלא רק להיפרד (בעקבות משאל עם הוחלט לאשר גירושים). יש באי 385 כנסיות, מסגד אחד ובית כנסת מרכזי עתיק. הקהילה היהודית במלטה מונה כ-70 יהודים, חלקם אנשי מסחר ושליחי חב"ד.
גורם מפתיע שהביא לעליית הפופולריות של מלטה (מלט בפיניקית – "נמל בטוח") בישראל היא ההפיכה בלוב והדחתם של קדאפי ובניו. פרנצ'סקה ויסינטי, סגנית מנהלת בכירה ברשות התיירות במלטה, מסבירה ש"כל השנים הכלכלה של מלטה הייתה תלויה בין השאר גם בלוב. אבל מאז הנפילה שלו אנחנו רואים מדי שנה עלייה גדולה מאוד במספר התיירים הישראליים המגיעים אלינו, אלה שהיו נוסעים רק לטורקיה פעם. המטרה שלנו היא להגיע ליעד של 100 אלף ישראלים בשנה".
אבל משהו בכל זאת מפר את השלווה של המקום היפה הזה. התושבים הסימפטיים מתמרנים לאחרונה בין החשש לקריסה כלכלית של הבנקים באי, לבין הרצון לשווק את מלטה כדי למשוך אליה כמה שיותר תיירים. למרות שהגורמים הרשמיים באי מרגיעים, וטוענים שמצבם שונה מהאי השכן קפריסין, כותרות העיתון היומי The post ומאמרי הפרשניים בעיתון עוסקים בסוגיה בוערת זו ומביעים את חששם מצונאמי כלכלי. וסינטי מרגיעה: "המצב שלנו שונה לגמרי מקפריסין. אצלנו הבנקים לא ממהרים לתת הלוואות לכל אחד מבלי לקבל בטחונות. המצב של הבנקים באי יציב".
25 דקות של שכרון חושים
מזג האוויר במלטה דומה מאוד לישראל, שמיים תכולים, נקיים, חופי טורקיז מהממים, נופים מרהיבים ואין ספור אטרקציות ומקומות לביקור. מה הפלא שכבר שנים היא מגנט להפקות של סרטים הוליוודיים. הבימאים של סרטי ג'ימס בונד לדורותיהם קפצו לביקור באי, הוא הפך ללוקיישן לכמה סצנות מפורסמות. מלטה כיכבה גם ב"אקספרס של חצות", ואפילו סטיבן שפילברג מצא באי מקום ראוי לצילום חלקים מסרטו "מינכן". תוסיפו לזה את "הרוזן ממונטה כריסטו", "טרויה" ו"גלדיאטור", "פופאי" ו"כריסטופר קולומבוס", ואפילו כמה מפרקי העונה הראשונה של "משחקי הכס" – והנה לכם מדינה שהיא אולפן הוליוודי בזעיר אנפין.
עיר הבירה ואלטה משלבת בתוכה אלמנטים של מזרח ומערב. אם חשבתם שארמון בקינגהאם בלעדי לבריטיים, תוכלו למצוא במרכז העיר העתיקה של ואלטה את "בקינגהאם פאלאס", המשמש בימים כתיקונם כבניין הפרלמנט של ממשלת מלטה ובכניסה אליו נמצא שומר אחד מנומנם משהו. ראש ממשלת מלטה הנוכחי, הוא הצעיר ביותר כנראה בעולם בן 38 בלבד.
סיור בעיר העתיקה יוביל אתכם למסע מקסים בין הסמטאות ובין בניינים בסגנון הבארוק בעלי מרפסות עץ ייחודיות, שנשתמרו מאות שנים. הסיור ממשיך לגני באראקה הממוקמים ליד ארמון קסטיל (שווה לראות את טקס ניקוי התותחים ושיגור הפגזים בכל שעה עגולה), והיהלום שבכתר היא קתדרלת סנט ג'ון שממש לא מומלץ להחמיץ.
אחד המקומות היפים באי הוא תצפית Blue Grotto, ואל תוותרו על האטרקציה שהיא מציעה: ירידה לשיט בסירות מנוע קטנות בתוך מערות וצוקים במי כחול-טורקיז. מדובר ב-25 דקות של שכרון חושים ויופי עוצמתי, מהסוג שגורמים לך לרצות לעשות את זה שוב רק כדי להיות בטוח שזה אמיתי. צוללנים מכל רחבי העולם מגיעים לצלול פה, בלוקיישן שנחשב לאחד המרהיבים לצלילה.
מלטה נחשבת גם ליעד מועדף של אוליגרכים רוסים ומיליארדרים מהודו. הם נוהגים להגיע לאי ולעגון את היאכטות המפוארות שלהם במרינה של ואלטה. מי שאין לו יאכטה, וגם לא סירת פדלים, יכול להגיע לנמל, לשכור סירת דיג קטנה ולערוך שיט לכיוון נמל העיר "בירגו". משם תוכלו לקפוץ לכפר הדייגים "מארסה שלוק", הנמצא בצד הצפוני של האי – כפר מקומי ששמר על האותנטיות שלו במשך השנים ובו תוכלו לרכוש דגים טריים ולשבת במסעדות קטנות וחמודות.
אחת המסעדות השוות בוואלטה היא Blue Creek, הממוקמת על צוק הצופה אל הים, ומציעה דגים ופירות ים טריים ולחמים משובחים שיגרמו לכם לחזור לעוד סיבוב. הלחם טעים ופריך, ומנות פירות הים מוגשות בנדיבות לצד מיני סלטים, שלא לדבר על הנוף המרהיב שיגרום לכם לרצות להישאר שם לכמה שעות טובות (מחיר ארוחה יעלה בין 15-60 יורו לאדם). שווה גם להגיע ללאנץ' במסעדת Palazo Preca, מסעדה בעלת אופי איטלקי מובהק שמציעה מנות פסטה איכותיות, רביולי וניוקי שמזכירים את פירנצה, דגים טריים (פילה בס שהיה מצוין), פירות ים ולחמים שאסור לוותר עליהם. ואל תוותרו על הקינוחים (ארוחה תעלה בין 20-55 יורו לאדם).
גם לשומרי הכשרות יש פתרון: מסעדת חב"ד Lchiam (לחיים) נפתחה פה לפני כמה חודשים וממוקמת בסמוך למלון דולמן בעיר. במקום תמצאו מרכז רוחני של חב"ד ובית כנסת שמנוהלים על ידי הרב חיים שלום ואשתו חיה. תוכלו לקבל, בתיאום מראש, ארוחות בוקר וצהריים במחירים שנעים בין שמונה ל-22 יורו.
חיי הלילה במלטה שוקקים למדי. יש פה שלל ברים ומועדונים שפתוחים עד השעות הקטנות של הלילה (אזור הברים נקרא Paceviile), ולא חסרות מסעדות גורמה מגוונות לאניני טעם. במלון הילטון עצמו יש מגוון של מסעדות – סינית, תאילנדית, איטלקית ועוד. כ-200 מטר ממלון אינטרקונטיננטל ממוקמת מסעדת PARANGA, שתשאיר לכם טעם של עוד. אל תוותרו על צלעות הכבש –מדובר בלא פחות מחוויה קולינרית. גם האנטרקוט היה עשוי לעילא ומנות פירות הים שוות כל יורו.
מסתלבטים באי שכולו רוגע
האי גוזו, שפירושו רוגע ומנוחה וכשמו כן הוא, הוא השני בגודלו במלטה והפופלרי ביותר. תושבי האי דורשים כבר כמה שנים עצמאות מהשלטון המרכזי במלטה, ולמעשה מנהלים את האי כאוטונומיה. אפשר להגיע לגוזו עם מעבורת היוצאת מנמל "סירקווה", ותוך 25 דקות של שיט מהנה תנחתו באי.
כשתעלו לחוף תופתעו לגלות שסמלו של האי הוא הצבר, ועצי סברס רבים פרוסים בו. כדאי לעלות לתצפית על הלגונה הכחולה ולהשקיף ממנה גם לעברו של האי הקטן בטריו המלטזי – קומינו. מי שצמא יכול לנסות את המשקה המקומי הנקרא "קיני" (מה זה? אלכוהול?).
מי שמחפש נופש בסטייל על האי, כדאי לו להזדמן למלון החמישה כוכבים "קמפינסקי סן לורנץ". מדובר במלון בריאות וספא שמציע ספא יוקרתי עם חדרי טיפולים מפנקים, בריכות גופרית מחוממות, סוויטות מפוארות, חדרי כושר ונוף מרהיב. על אורחי המלון המפורסמים מנים נשיא רוסיה ולדימיר פוטין, סופיה לורן וג'ורג' מייקל.
חובבי הצלילה מוזמנים לקפוץ ל"חלון הכחול" – הלגונות היפהפיות של האי שזכו פעם למקום השלישי בדירוג עולמי של אתרי צלילה. במתחם עצמו יש שורה של מסעדות, בתי קפה וחנויות מזכרות. תוכלו ליהנות מארוחת צהריים במסעדת Zafiro הצופה אל הלגונה – מסעדה איכותית שמגישה מנות די גדולות של פירות ים, דגים, פסטות ובשר (ארוחה תעלה בין 15-40 יורו לאדם). השירות נעים, מהיר וטוב, והבריזה מהים מענגת במיוחד.
סיור בעיר הבירה "ויקטוריה" (הבירה של גוזו), על שם המלכה האנגלית, ובשוק המקומי שלה, יוביל אתכם בין סמטאות צרות שבהם תוכלו לרכוש יין, שמן, גבינות ומאפים מקומיים.
אם הגעתם עם ילדים אל תדלגו על הכפר של פופאי. ב-1980 יצא לאקרנים הסרט "פופאי המלח" בכיכובו של רובין וויליאמס. הסרט, שצולם במלטה, לא זכה להצלחה בקופות, אבל ההפקה החליטה להשאיר במקום את כל הציוד, וכך הפך הכפר לאטרקציה לוהטת לילדים. עוד בשביל הזאטוטים – ביקור במפעל הצעצועים הגדול של פליימוביל, כאן תוכלו לרכוש את צעצועי החברה במחירים נמוכים ב-30 עד 40 אחוז ממחירי השוק.
בגוזו יש שתי ערים שלא כדאי לכם להתעצל ולקפוץ לביקור הן Rabat (רבאט) ו-Mdina (מדינה). נכון שזה נשמע כאילו אתם בערב הסעודית, אבל השמות הערביים הם חלק מהשפה המלטזית שמורכבת מניב ערבי ומאנגלית. ברבאט תוכלו להיכנס למערכות קבורה תת קרקעיות (קטקומבות) שנבנו במאה השלישית לפני הספירה. שם, מתחת לאדמה, יש שרידי ציורים של אותם שכנים מפעם, ובתוך המחילות נקברו למעלה מאלף בני אדם. גם פה העשירים זכו למיקום מרווח יותר מאשר פשוטי העם.
במדינה, שזכתה לכינוי "העיר השקטה", אפשר להשקיף על כל האי ולמצוא בו מבצרים, מצודות וארכיטקטורה מימי הביניים, לצד אלמנטים בסגנון הבארוק. אם תקנחו בנסיעה קצרה בכרכרה, למרות שזה מרגיש תיירותי מדי, תרגישו כאילו אתם בתקופה אחרת לגמרי.
הרבה יותר זול מאילת
אם אתם נופשים במלטה, שווה להשקיע ולישון במלונות ארבעה וחמישה כוכבים. האווירה יוקרתית, החדרים מרווחים מאוד והארוחות ברמה גבוהה. אנחנו ישנו במלון החמישה כוכבים Excelisior – מלון חדש יחסית שחלונות חדריו צופים לתוך מפרץ יפהפה וחדריו יגרמו לכם להרגיש כמו לואי ה-14 לכמה ימים. ארוחת הבוקר מזכירה את זו המוגשת במלונות היקרים של אילת, אבל החלל הרבה פחות המוני והבופה הרבה יותר מגוון. תוכלו ללגום פה את הקפה ומיץ התפוזים שלכם על רקע נופי המפרץ המקומי הנושק למלון.
בני אסולין, איש עסקים מבאר שבע ואורח המלון, מספר שהוא החליף את בורגס, שאליה נהג להגיע לנופשי סוף שבוע, במלטה. "מאז הפיגוע בבורגס אני טס עם אשתי למלטה וגילינו שמלטה פשוט מדהימה. לא חסר פה כלום, המסעדות ברמה גבוהה, יש מרכזי קניות וקזינו, מה רע?", אומר אסולין. במלטה יש ארבעה בתי קזינו מפוארים הממוקמים בבתי מלון באי, לטובת חובבי ההימורים, ותמצאו בהם לא מעט ישראלים יושבים סביב שולחנות הרולטות והבלאק ג'ק.
פנינה ודבורה, שתי חברות טובות מקרית מוצקין, הגיעו למלטה והתאהבו. "זה מקום מדהים", הן מתלהבות. "המסעדות מטריפות ולא יקרות, חלקן זולות וטובות מאוד, וזה עדיף על אילת שהיא יקרה יותר ואין בה אטרקציות ונופים כמו פה", מסבירה דבורה. פנינה הוסיפה כי תודעת השירות של האזרחים ובעלי העסקים בעיר הדהימה אותה. "הם יודעים לשרת את התיירים ולעזור להם. אני מעריכה שנחזור לפה שוב".
לפני כמה שבועות נחנך פה המלון הראשון בשיטת הכל כלול. מלון Seabank מציע 500 חדרים, ארבעה כוכבים ובריכות שחייה מהגדולות במלונות האי. יש בו ספא, מכון כושר ואטרקציות רבות לילדים ועל כן הוא מומלץ למשפחות. בקרוב המלון יקבל גם חוף פרטי שישמש רק את אורחיו. "לפני כ-3 שנים השקנו קו טיסות ישיר למלטה, שהפך את היעד לאטרקטיבי עבור הישראלים. השנה מתווסף לכך מלון הכל כלול - פורמט פופולרי בקרב משפחות ישראליות", מסביר יורם מוטעי, מנכ"ל "קשרי תעופה" ומוסיף: "השילוב של מחיר אטרקטיבי, יעד קרוב, חופים אטרקטיביים והיסטוריה אירופאית גרמו לכך שמעל ל-20 אלף איש ביקרו במלטה בשנה האחרונה ואנו מאמינים כי מספר זה ילך ויגדל".
מלונות נוספים ברמה של חמישה כוכבים ששווה לנפוש בהם הילטון מלטה, מהמפוארים והטובים במלונות האי, ראדיסון בלו, אף הוא מפואר למדי, אינטרקונטיננטל מלטה – חלום של מלון שיגרום לכם להרגיש כמו בסיפורי אלף לילה ולילה מבלי לרוקן את הכיס וחשבון הבנקו ומלון הבריאות והספא הטוב באי קמפינסקי סן לורנץ בגוזו.
מחירי החבילות למרבית המלונות המפוארים (למעט מלון קמפינסקי) כוללים שלושה לילות וטיסה החל ב-430 אירו לאדם דרך קשרי תעופה במהלך חודש מאי. הכותב היה אורח חברת קשרי תעופה.