הדו"ח האחרון של אתר hotels.com, הסוקר מחירים ששולמו בפועל עבור חדרי מלון ב-150 אלף אתרי לינה בעולם, קובע שהלינה בישראל יקרה בהשוואה למדינות אחרות ברחבי העולם. על פי הדו"ח, המחיר הממוצע לחדר במלון בישראל עמד בשנת 2012 על 754 שקל ללילה. המחיר אמנם נמוך מזה שבמונקו (1,068 שקל) או ברוסיה (787), אך גבוה ממדינות כמו שווייץ (749), אוסטרליה (649), ארה"ב (627), איטליה (589), קנדה (578), צרפת (567) וגרמניה (473). גם בפילוח לפי ערים, היוקר מקומם: לינה במלון בירושלים (655) יקרה מערים כמו לונדון (605), רומא ואמסטרדם (583) וברלין (413).
וכשאלה המחירים, אין פלא ש-35% מאזרחי המדינה - שהם למעלה מ-2.5 מיליון בני אדם - לא יכולים להרשות לעצמם לנפוש בארץ. 18% מהישראלים, שאולי לא רוצים "לצאת פראיירים", מעדיפים לנפוש אך ורק בחו"ל. מעבר לכך, כמובן שתג המחיר הגבוה בארץ הקודש גורם לנדידה לא מבוטלת של תיירות נכנסת פוטנציאלית ליעדים אטרקטיביים סמוכים, כמו עקבה כתחליף לאילת.
"אם דורשים ממני מחיר גבוה, אז לא אנפוש פה", מודה שר התיירות הנכנס, עוזי לנדאו ('הליכוד ביתנו'), בראיון בלעדי ראשון ל"גלובס". לדבריו, "מה שקורה היום זה שמי שאין לו כסף נשאר בבית; מי שיכול להרשות לעצמו קצת יותר עושה קמפינג; ומי שיכול להרשות לעצמו יותר נוסע לקפריסין ועוד יותר לפריז; ומי שיש לו באמת הרבה כסף, נשאר לנפוש בארץ. אם בעלי בתי המלון גרידיים, אז אני יכול להגיד להם 'לא תודה, אני הולך למקום אחר'. בטיסה קצרה מישראל אתה יכול להגיע למקומות יפים ולא יקרים".
"גם אני עצבני"
לכל השחקנים בענף המלונאות ברורה המשוואה: בניית חדרי אירוח נוספים באזורי ביקוש תוביל לירידת מחירי הנופש. אלא שבינתיים הענף סובל ממחסור חמור בחדרי אירוח, המייקרים את הנופש בישראל.
על פי משרד התיירות, כ-15 אלף חדרי אירוח חסרים כיום על מנת לעמוד ביעד של 5 מיליון תיירים עד 2016. לפי שעה, רק כ-4,000 חדרים נמצאים בבנייה. מבקר המדינה שהתייחס בעבר לנושא קבע כי האשם טמון בחסמים בירוקרטיים ובקשיים סטטוטוריים בלתי נסבלים הניצבים בפני יזמי תיירות פוטנציאליים. "שלטון הפקידות בארץ עוצמתי יותר מהשלטון הפוליטי. יש דברים שצריך לקדם ושלטון הפקידות מציב מסלול מכשולים אדיר. זה דבר נורא. כמו 'זהבי עצבני', גם אני עצבני מזה", אומר לנדאו.
- יש לך יכולת לפשט בירוקרטיה ולהסיר חסמים הניצבים בפני יזמי תיירות?
"יש לי כוונות לפשט את הביורוקרטיה הישראלית עוד מתפקידי הקודם כשר האנרגיה, אך ללא הצלחה. בקטע הזה, יש אצלנו משהו בגנטיקה. לא ברור לי למה צריך לקחת כל כך הרבה שנים להקים בארץ מלון: פה זה לוקח עשר שנים, לעומת ארבע באירופה. אחד המלונאים הבכירים סיפר לי שבפריז, שם הוא מתכוון לבנות מלון, אדם אחד לוקח אותו יד ביד ועוזר לו בכל מה שצריך. אצלנו, העובדה שמבקר המדינה החל לנקוב בדו"חות שלו בשמות של אנשים, מרתיעה עוד יותר את הפקידות וגורמת לה לפחד מלקבל החלטות. כך שלמעשה, כוונה טובה של המבקר גורמת לסרבול מערכתי. אני אעשה את כל שביכולתי לפשט את החסמים, אבל אצטרך פה את שיתוף הפעולה ועזרת משרדי הכלכלה והמסחר, המשפטים, האוצר, הבריאות, הממונה על ההגבלים ועוד".
- מה לגבי "עירוב שימושים" - מגמה הקוראת לשילוב של מגורים ביחד עם מלונאות?
"אני בעד כל מה שיש בכוחו להקל על יזמים להקים פה בתי מלון ולהקטין סיכונים. אם זה מה שיקל על המשך השקעות בתשתית תיירותית-מלונאית, הדבר חיובי".
ועוד לפני שייבנו פה בתי מלון חדשים בכמויות, סבור לנדאו, בדומה לקודמו בתפקיד, סטס מיסז'ניקוב, שאת עלות הנופש הגבוהה בישראל אפשר וחייבים להפחית. "אני מתכוון להיכנס לדיאלוגים הנדרשים על מנת לממש את ממצאי הוועדה לבדיקת עלויות הנופש בישראל". ועדת בר ניר, על שם מנכ"ל משרד התיירות היוצא, נועז בר ניר, קבעה כי ניתן להוזיל את המחירים בכ-20%.
- המלונאים טוענים שהנופש בישראל יקר בגלל עלויות תפעול גבוהות ויוקר מחיה.
לנדאו: "נכון שלמלונאים יש עלויות בלתי סבירות שאין למלונאים באירופה. למה צריך לחייב מלונאים להעסיק מפעיל בריכה, או אנשי אבטחה חמושים? אפשר לוותר לחלוטין על אנשי ביטחון במלונות במקומות רבים בארץ. אגב, בהקשר זה, ח"כ דוד צור ("התנועה", לשעבר מפקד מחוז ת"א במשטרה), עדכן אותי שבכוונתו לבדוק את הנושא לעומק ואמרתי לו שאני איתו בעניין. סיבה נוספת ליוקר מחירים היא תוצאה של היצע בתי מלון והיצע אתרי תיירות אטרקטיביים מוגבל בהשוואה להרבה מקומות אחרים בעולם".
בניסיון להוזיל עלויות תפעול, אישרה החודש ועדת החינוך והספורט של הכנסת פטור מהעסקת מדריך בחדרי כושר במלונות, בתנאי שהוא משמש את אורחי המלון בלבד ובתנאי שהמשתמשים אינם קטינים.
- ישראל נחשבת למדינה לא ידידותית לתיירים במובן של תחבורה ציבורית, שילוט שלא תומך שפות, נהגי מוניות שגובים תעריפים גבוהים וכד'.
"חלק לא קטן מהביקורת נכון. ישראל גם יקרה מאוד לתיירים. בתחום הזה יש לנו מרחק לא קטן לעבור, גם בדברים שאינם קשורים ישירות בתיירות: אנחנו מדברים בקול רם, על הכבישים כל הקודם זוכה ובתור לקולנוע יש תמיד כאלה שמנסים להיכנס מהצד. יש לנו עוד הרבה מה ללמוד".
- מדוע בוטל המכרז לדירוג בתי המלון בשיטת הכוכבים?
"הסיבה פרוזאית, אבל אני לא רוצה להטיל את האשמה על מישהו מקודמיי. ניגשו ארבע חברות אירופאיות עם ניסיון טוב אבל לא מספיק. תנאי המכרז קבעו ניסיון של דירוג 100 מלונות, מה שלא היה לחברות הללו. אנחנו בוחנים את הנושא מחדש ואין לנו שום כוונה למסמס אותו. יש לי עניין להגיע למצב שאזרח המבקש לנפוש במלון 3 כוכבים, באמת יקבל 3 כוכבים ולא כוכב אחד".
ועדת הכלכלה של הכנסת דנה בימים האחרונים בנושא, על מנת למצוא פתרונות שיאפשרו דירוג לטובת הצרכנים. מנכ"ל משרד התיירות, אמיר לוי, עדכן את חברי הוועדה כי בקרוב יפרסם המשרד מכרז חדש והדירוג יסתיים עד ספטמבר 2014.
"הקיצוץ כואב"
תקציב משרד התיירות לשנת 2013 קוצץ ב-86 מיליון שקל ועומד על 630 מיליון שקל. "הקיצוץ כואב אבל אין לי טענות על כך, כי אני מבין שצריך להטות כתף. יש משימה וכולם צריכים להתגייס ולהתייעל. זה מה שאנחנו מתכוונים לעשות".
- הפגיעה העיקרית היא בתקציב השיווק של מדינת ישראל כיעד תיירותי בחו"ל.
"תחום השיווק נפגע חזק. על פי עבודה שביצעו בארנסט אנד יאנג, אנחנו צריכים להשקיע כל שנה 250 מיליון שקל כדי לשווק ביעילות את ישראל. בפועל נשארנו עם 155 מיליון שקל לקידום תיירות נכנסת. היכולת לשווק את המדינה מותנית בתקציבים ולכן אני ממתין בסקרנות לדיוני התקציב".
- קולך לא ממש נשמע בתחום הכלכלי, למעט מאבקך נגד כוונת האוצר לבטל את הפטור ממע"מ על שירותי תיירות.
"התגייסתי והסתערתי עם כל התעשייה כדי לטרפד את כוונת האוצר להטיל מע"מ על התיירות הנכנסת, שאם הייתה מתקבלת הייתה מנחיתה מכה קשה על הענף. גם הייתי נגד הכוונה לבטל הפטור ממע"מ באילת. אני רואה בפטור חשיבות אדירה קודם לתושבי העיר המנותקת ורק אחר כך לענף התיירות בעיר".
- כשר האנרגיה בעבר ושר התיירות בהווה: מי תורם יותר למשק?
"הזרמת הגז ב'תמר' תעלה את הצמיחה בשנה הקרובה מ-2.8% ל-3.8%, אבל גם לתיירות יש תרומה כלכלית פוטנציאלית לא מבוטלת. ככל שאני לומד יותר אני מבין שהתרומה של התיירות הנכנסת היא 2% לתמ"ג והפוטנציאל הוא יותר מכפול. הענף נתפס כהנאה וכנופש כשבעצם מדובר ביצרן תעסוקה אדיר בפריפריה. לכן, כשאני מדבר על עצמי כשר התיירות, אני לא שוכח שאני גם שר התעסוקה של הפריפריה".
- מדוע תיירות דתית היא רק נוצרית או יהודית? יש מדינות מוסלמיות שמיודדות איתנו.
"השערים פתוחים לכולם, ללא הבדל דת. כל מי שרוצה לבקר פה - אהלן וסהלן. המטרה שלנו היא לעודד תיירות מכל מקום, אבל מטבע הדברים את מרבית תקציבי השיווק של ישראל בחו"ל נכון לתעל ליעדים/מדינות שתורמות לנו את המקסימום. מדובר בצפון אמריקה, אירופה ורוסיה, משם מגיעה עיקר התיירות. 25% יהודים והיתר נוצרים. אגב, גם התיירות שמגיעה מהמזרח הרחוק היא ברובה נוצרית.
"הבחירות הסתיימו כפי שהסתיימו וזו מציאות שאיתה צריך להתמודד"
לנדאו בן ה-70 הוא שועל קרבות ותיק הבא והולך במסדרונות הכנסת כבר כשלושה עשורים. "הפוליטיקה החדשה היא מציאות אחרת המתאימה את עצמה לכפר הגלובלי", אומר לנדאו, בהתייחסו בין היתר לשימוש הגובר של הנבחרים ברשתות החברתיות. לדבריו, "אני שייך לליכוד של בגין, של שמיר, של ז'בוטיסנקי ושל מפא"י עם בן גוריון, גולדה, גלילי, אשכול ואלון, ומנסה למצוא את עצמי ולפלס את דרכי מהשורשים ההם אל המציאות הנוכחית".
- ונראה גם אותך בקרוב בפייסבוק?
"אני לא רוצה לנהל את מעשיי היומיומיים המתרחשים בחדרי חדרים בפייסבוק. לכל אחד יש חיים פרטיים וחיים ציבוריים. כמו שבבית יש לנו סלון, חדר שינה ושירותים - ומה שאנחנו עושים בחלל אחד, אנחנו לא עושים בחלל שני. זה נכון באישי ונכון בפוליטיקה. זוהי עמדתי ואני לא קופץ מעמדה לעמדה רק כי מישהו אמר שרק חמור לא משנה את דעתו".
- מלבד האנרגיה החזקת בתפקידים בעבר בכירים אחרים, כמו השר לביטחון פנים ויו"ר ועדת החוץ והביטחון. זו לא אכזבה לקבל את תיק התיירות?
"הבחירות הסתיימו כפי שהסתיימו וזו מציאות שאיתה צריך להתמודד. ראיתי זכות גדולה לשכנע את ידידי יאיר שמיר להצטרף אלינו, ומראש אמרתי גם לו וגם לאביגדור ליברמן שהוא לפני, וזכותו לבחור. אני שמח מהתוצאה.
"מה שאני יכול לומר זה שבכל התפקידים שעשיתי, תיירות הוא התפקיד שבאתי אליו עם ההכשרה הקטנה ביותר. ביטחון פנים היה עיקר ההכשרה שלי ובאנרגיה ומים יש לי תעודות לימוד. עכשיו אני סטודנט שצריך לעבור את הבחינות. אני עושה את תפקידי 24/6, וכשאני נח בשבת אז זה באווירה של נופש שמשרה עלי משרד התיירות. אני נהנה מכל רגע, גם כתלמיד וגם כמי שצריך לקבל החלטות ולא לעשות שגיאות".
"רש"ת פושטת את העור לנותני שירותים, בגלל בניית נתב"ג 2000"
- הסכם "שמיים פתוחים" שנחתם עם האיחוד האירופי אכן יוזיל משמעותית את תעריפי כרטיסי הטיסה?
"הזדמן לי לשבת עם סמנכ"ל חברת הלואו קוסט האירית 'ריינאייר' שדיבר על 60 אירו לכרטיס מאירופה לישראל. זוהי ירידה דרמטית, שתאפשר לקהלים רחבים יותר לטוס הודות לפתיחת השמיים. ההסכם יוביל לתחרות וזו תוביל להוזלה".
- ובעידן החדש יש מקום לשלוש חברות תעופה מקומיות?
"נכון להתמזג, אם צריך. מצד שני, החברות הקטנות יכולות להתמקד בשוק ספציפי ולהתארגן למצב החדש. בכל מקרה תנאי השוק יעשו את שלהם. אני בעד פתיחת השמיים, ומאידך המדינה צריכה לשמור על מוביל לאומי לימי סגריר. כשייפלו טילים על נתב"ג, וכיום יש לאויבים שלנו יכולת כזו, אף חברת תעופה זרה לא תטוס לכאן ואת זה צריך להביא בחשבון".
- בעבר ישבת בדירקטוריון רשות שדות התעופה. רבים טוענים שהרשות מתנהלת כמונופול.
"אני לא מביע דעה על משהו שאינו בתחום אחריותי. עם זאת, אני יכול לומר שהרשות פושטת את העור לנותני השירותים שלה. לדעתי הדבר נובע בגלל חוסר היעילות והעלויות המטורפות סביב בניית נתב"ג 2000, שנגדו יצאתי בשעתו בחמת זעם. אחת מתוצאות השערורייה בהקמתו היא גלגול עלויות על נותני שירות, המתבטאות בתעריפים גבוהים לזיכיון שטחי מסחר ואגרות המראה ונחיתה המוטלות על חברות התעופה, וכתוצאה מכך על הציבור".
מרש"ת נמסר: "שר התיירות שכח לציין כי טרמינל 3 שנפתח לפני עשור הכפיל את תנועת הנוסעים הפנים-ארצית והבינלאומית. עוד שכח השר כי רש"ת מממנת בתקציבה את כל פרויקטי הפיתוח ופעילותה השוטפת מבלי להישען על תקציבי מדינה. רש"ת תשמח לקבל את עזרת השר בהעברת מימון הביטחון, ביקורת הגבולות ופיקוח הטיסה למימון המדינה, ובכך יתפנו סכומי כסף שנגבים בתוך אגרות הנוסע".
>>
