נוסע שטס יחד עם בני משפחתו עם חברת אל על לתאילנד גילה במהלך הטיסה שהמטוס עליו הוא נמצא מאוד מיושן ושבמשך 11 שעות לא הייתה בו תאורת חשמל, מערכת בידור (מסכי טלוויזיה ומולטימדיה כבויים) ומושבים מרופטים. אחרי נסיעת הסיוט הזו, הוא החליט לתבוע את החברה על סכום של 17 מיליון שקלים עבור כל הנוסעים שנסעו במטוס מסוג זה לאורך השנים, וזאת תוך כדי שהחברה לטענתו ידעה מה המצב שלו ובכל זאת המשיכה להפעיל אותו בצורה סדירה.
מדובר במטוס בשם "ראשון לציון", אחד המטוסים הוותיקים בחברה מסוג בואינג 747. המטוס הוא אחד מאלה שהחברה אמורה להחליף בהדרגתיות במטוסי הדרימליינר החדישים, אך עד שזה יקרה הוא משמש כמטוס מן המניין לטיסות ארוכות.
הסיפור החל לפני כעשרה חודשים כשאהוד צורף, תושב צפון הארץ ומהנדס במקצועו, רכש מחברת אל על כרטיסי טיסה לתאילנד לכל בני משפחתו (ארבעה אנשים). למרות שצורף שילם יותר כסף עבור מושבים מועדפים, כדי שיוכל לשבת עם אשתו בצמוד לבנותיהם, יום וחצי לפני הטיסה הוא קיבל הודעה שעקב שינוי תפעולי הוחלף המטוס ושונו סדרי הישיבה כך שהם לא יישבו ליד בנותיהם. צורף החליט לשלם 600 דולרים נוספים על מנת לקבל את מבוקשו ולשבת בצמוד לבנותיו. אך כשהבין וראה מה טיב המטוס, הוא כבר לא יכל לשתוק יותר.
"נדהמו לגלות שאנחנו בכלל לא יושבים במושבים מועדפים אלא נחותים", מספר צורף. "רצינו להחליף בגדים לילדות אבל התאורה לא עבדה. מסכי הבידור והמולטימדיה לא פעלו, כולל מערכת השמע. פניתי לדיילות והן לא היו מופתעות בכלל מהתלונות שלי. הם ידעו שמערכות החשמל והבידור בחלק מהמושבים לא תקינות ולא תוקנו על ידי החברה. ראיתי שעוד נוסעים רבים סובלים מאותה בעיה שלנו. זה היה סיוט בשחקים".
לדבריו, אחת הדיילות הסבירה לו שהמערכת הושבתה לחצי שעה כדי לפתור את התקלות. בפועל לאורך כל הטיסה שנמשכה 11, התקלה לא תוקנה. "נשארנו בלי תאורה, ללא מערכת שמע ובידור", טען צורף. "זו הייתה טיסה בתת תנאים. החברה ממשיכה להטיס מטוס ולמכור מושבים ללקוחות מבלי ליידע אותם בתקלות שיש במטוס הזה. כל הטיסה לא ידענו איך להעסיק את עצמנו. היינו בחושך מוחלט".
צורף החליט לבדוק את העניין לעומק וגילה שמדובר במטוס שנרכש על ידי חברת התעופה סינגפור איירליינס בתחילת שנות ה-90 וטיסת הבכורה שלו הייתה כבר לפני 24 שנה. מאז שהגיע המטוס לישראל בשנת 2008, הוא עשה את דרכו לארה"ב ולתאילנד פעמים רבות.
"היה סיוט אחד גדול"
נוסעים אחרים שהיו שבוע לפני כן על אותה טיסה עם המטוס הישן, סיפרו כי חוץ מלישון וללכת מידי פעם על המטוס, לא היה להם מה לעשות. "אי אפשר היה לקרוא ספר", סיפר אחד מהם. "גם לישון היה קשה בגלל רעש המנועים וקפיצות מוזרות. היה סיוט אחד גדול. אחרי הגשת הארוחות, הדיילים נעלמו לפתע וישבו בקדמת המטוס שבו הייתה תאורה".
גם איש צוות מאל על מאשר את הדברים וטען: "מדובר במטוס ישן שאיכות חווית הטיסה בו היא בעייתית. בחברה מודעים לזה וזה מוזר שהוא עוד לא הוצא מהשירות. הנוסעים צודקים שזה מטוס שיש בו תקלות אבל מבחינה בטיחותית הוא כשיר לטיסה. מעריך שאולי בכמה חודשים עם הגעת דרימליינר הוא יקורקע".
בטיסה דומה לבוסטון נתקלו הנוסעים בתופעה דומה, כאשר אל על הטיסה אותם במטוס ישן בחושך כמעט מוחלט למעט הגשת הארוחות. נוסע אחר שטס לתאילנד באותו מטוס סיפר שישב על מושב עקום והוא נאלץ לשבת על הצד. למרות שהתלונן בפני מנהל הטיסה והדיילים, דבר לא השתנה עד לנחיתתו. מרבית הנוסעים שחוו את הטראומה במטוס הישן הצהירו ברשתות החברתיות שלא יטוסו לעולם עם אל על. "טסתי לבנגקוק באותו מטוס והדיילות היו מודעות לתקלה והציעו שנתלונן להנהלת החברה. הדיילות הודו שהתקלה הייתה עוד קודם ההמראה", סיפר נוסע נוסף.
נוסעת ממרכז הארץ שטסה לניו יורק לפני כמה שנים עם מטוס ראשון לציון עברה חוויה דומה ולא נעימה. "הבידוריות לא עבדו ולא הייתה תאורה אישית במושבים. אני מטומטמת שטסתי בחברה הזו", אמרה.
כאמור, צורף הגיש בקשה לאישור תביעה ייצוגית באמצעות עורכי הדין איתי פריימן ואורן אוזן בדרישה לפצות את כל הנוסעים שטסו במטוס הישן. מדובר במטוס שבו 381 מושבים ובתביעתו ציין צורף, כי להערכתו בשנתיים האחרונות המטוס ביצע 156 טיסות והטיס לפחות 15 אלף נוסעים שראויים לפיצוי.
בכתב התביעה נטען כי החברה בחרה להסתיר במכוון את העובדות הידועות לה על התקלות במטוס ובמערכות המושבים, והוסיפה חטא על פשע כאשר אפשרה לרוכשי הכרטיסים לשלם תוספת מחיר עבור "מושבים מועדפים". בזמן שבמערכותיהם התגלו תקלות באל על בחרו שלא להודיע דבר על כך ללקוחות טרם הטיסה, למרות שידעו על כך.
"אין מדובר בתקלות נקודתיות או מפתיעות, אלא בתקלות ידועות אשר החברה מסרבת לתקן ומסתירה מנוסעיה טרם רכישת הכרטיסים", נטען בתביעה.
מאל על נמסר בתגובה: "כתב התביעה התקבל באל על. החברה לומדת את פרטיו ותגיב בערכאות המקובלות".