50 נוסעים דתיים, רובם מפתח תקווה, שנסעו לחגוג את חג הפסח במלון חמישה כוכבים - 'פאנס', ברודוס, גילו לאחר נחיתתם שהונו אותם - המלון שהזמינו כלל לא קיים ובפועל הם יאלצו להעביר חופשה של תשעה ימים באכסנייה שנמצאת בכפר נידח.
>>לעוד עדכונים היכנסו לעמוד הפייסבוק של mako חופש
"אמרנו לנו שזה בית המלון הכי מפואר והכי גדול באי, שיש בו ספא, בריכות מחוממות, מכון כושר, מגרשי טניס וכדורגל, בית כנסת, מטבח ואוכל כשר. כמו כן, הובטח לנו שליל הסדר יהיה מלכותי, עם הופעות של חזנים, הרצאות בנושאים שונים ופעילויות למשפחה ולילדים", טענו כמה מהנוסעים. "היה חשוב לנו גם שהמלון כמובן יהיה מוכשר וכשר לפסח".
"בפועל, הגענו למלון בכפר נידח וצוות הקבלה לא היה ערוך לקבל אותנו", שחזרו הנוסעים. "היה כאוס אחד גדול. לא היו ניירות טואלט בחדרים, שמיכות, מגבות כלום. הדלתות של המקלחות היו שקופות דבר שלא אפשר לנו צניעות ופרטיות. לא היו מים חמים בהתחלה. אחר כך לא היו מים זורמים בחדרים. רמת האוכל הייתה עלובה לעומת מה שהובטח לנו. היה חסר אוכל. הבטיחו לנו שמירה על המלון בליל הסדר ולהגן עלינו אבל לא היו מאבטחים. נאלצנו לעשות משמרות סביב המלון כדי לשמור על המשפחות שלנו. בנוסף לכך, היו סתימות בכיורים ומכשירי חשמל לא עבדו. היינו כלואים במלון, לכודים כמו בכלוב בלי יכולת לחזור לישראל ולחגוג את החג כמו שצריך".
לדבריהם, רמת הכשרות שהובטחה להם: 'גלאט כשר', שנחשבת לגבוהה ביותר, לא התבצעה הלכה למעשה, שכן בכל בית המלון פעל משגיח כשרות אחד בלבד.
"קיבלנו משקאות רגילים ולא כשרים לפסח. הכשרות הייתה 'לאוכלי קטניות' בלבד. הירקות לא היו נקיים מתולעים, רמת הניקיון הייתה ירודה ואסרו עלינו להרתיח מים במיחמים. בפועל התברר לנו ששיכנו אותנו במלון אחר שאפילו כוכב אחד אין לו", קבלו הנוסעים. ואם כל זה לא היה מספיק, התברר להם שאין מלון ברודוס בשם 'פאנס'.
הנוסעים תבעו את סוכני הנסיעות, הרבנים ואת מי שהיה אחראי על הפעלת הנופש. הנתבעים טענו בכתב ההגנה שמרבית הנופשים נהנו מהחופשה והעובדה שרק קומץ מתוך כלל הנופשים תבעו אותם, מעידה שיש לדחות את התביעה.
הנתבעים הודו שאכן היו כשלים במלון אבל הם לא היו ידועים להם טרם הנופש והם עשו הכול לתקן את הנזקים על חשבונם. הם הכחישו מכל וכול שהיו בעיות של כשרות. לטענתם, הם הציעו לתובעים פיצוי של 15 אחוז הנחה בעת רכישת חופשה עתידית.
השופטת, אושרית רוטקופף, שדנה בתביעה ושמעה את טענות הצדדים ציינה בפסק הדין, שעלה בידי התובעים להוכיח אי אלו כשלים, שחלק לא מבוטל מהם לא בשליטת הנתבעים, אבל בשורה התחתונה הם לא קיבלו תמורה מלאה לכספם. השופטת פסקה שכל אחד מהתובעים יקבל פיצוי של 2,500 שקל וכן הוצאות משפט בסכום של 15 אלף שקל.