בני זוג מתל אביב הזמינו לפני עשרה חודשים חבילת נופש של שבוע במלון חמישה כוכבים בעיר קטניה שבסיציליה איטליה, באמצעות חברת "קווי חופשה". הם שילמו עבור החבילה סכום של 9,000 שקל ולדבריהם, נציגת החברה אמרה להם שמשדה התעופה לבית המלון יש שירות הסעות בתשלום.
כאשר בני הזוג נחתו בשדה התעופה בעיר הם גילו ששירות ההסעות שהובטח להם אינו קיים וכי בית המלון ממוקם כ-75 קילומטר מהעיר בניגוד למה שנאמר להם בטרם עזבו את הארץ. בלית ברירה הם שכרו נהג מונית שיסיע אותם למלון והופתעו מאוד לגלות שהוא ממוקם בלב יער נידח ושאין בו מקומות בילוי או סופרמרקט.
"המלון היה ממוקם ביער, במקום שומם הרחק מהעיר בניגוד למה שנציגת החברה הבטיחה לנו. חשנו מרומים", טענו בני הזוג. בלית ברירה הם נאלצו לשכור רכב על חשבונם כדי שיוכלו להתנייד בכל יום לכיוון העיר קטניה. כשחזרו לארץ הגישו השניים תביעה נגד חברת הנסיעות לבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב ודרשו פיצוי של 9,200 שקל.
"שבנו לישראל מותשים ועצבניים. היינו בהלם כשגילינו את המלון בתוך היער", טענו התובעים. לטענתם, נציגת החברה הציעה להם מלון חלופי אבל ברמה נמוכה יותר ולכן סירבו לעבור אליו.
קווי חופשה הגישה כתב הגנה בו טענה כי ההזמנה למלון בוצעה פחות מיממה לפני מועד הטיסה המתוכנן וכי נציגת החברה מעולם לא אמרה לתובעים שהמלון נמצא בעיר קטניה אלא הציעה את בית המלון היחידי שהיה פנוי באותה העת ושעל התובעים היה לבדוק את מיקומו הגיאוגרפי לפני שאישרו את העסקה. עוד טענה החברה, כי כאשר התובעים התלוננו בפניהם על המרחק של המלון, הוצע להם מלון חלופי ברמה של ארבעה כוכבים הממוקם ארבעה ק"מ מהעיר, אבל הם התנגדו.
השופטת דליה ורד קיבלה את התביעה בחלקה וציינה בפסק הדין כי האחריות על מיקומו של המלון חלה על הנתבעת- חברת הנסיעות. "היה עליה (חברת "קווי חופשה") לציין בפני בני הזוג כי בית המלון אינו נמצא בקטניה אלא במרחק של 75 ק"מ לערך מהעיר. היה עליה לוודא שהתובע מודע למרחק המשמעותי שבין בית המלון לבין העיר קטניה, בהיות עובדה זו מהותית לעניין ההחלטה אם להזמין חבילת תיור", ציינה השופטת.
השופטת קבעה בפסק הדין כי לא ברור לה מדוע לא הסכימו התובעים לעבור לבית המלון החלופי, אך הוסיפה, כי נוסע שיוצא לחופשה מצפה לקבל את מה שהובטח לו ולא להעתיק את חפציו לבית מלון חלופי. לבסוף נקבע, כי החברה תשלם לתובעים סכום של 4,500 שקל.