נשיא קולומביה גוסטבו פטרו הצהיר אתמול (רביעי) כי ארצו תנתק את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל בשל פעולותיה ברצועת עזה. בנאום לקהל בצעדת יום העובדים הבין-לאומי בבירה בוגוטה, אמר פטרו: "מחר ננתק את היחסים הדיפלומטיים עם מדינת ישראל בגלל שיש לה ממשלה וראש ממשלה שמבצעים רצח עם".

פטרו, הנשיא הראשון במדינה הדרום אמריקנית שמגיע מהצד השמאלי של המפה הפוליטית, ביקר בגלוי את ממשלת ישראל בחצי השנה האחרונה. ב-9 באוקטובר, יומיים בלבד לאחר המתקפה של חמאס, הגיב פטרו להצהרה של שר הביטחון יואב גלנט, שהכריז על מצור מוחלט על עזה ואמר כי ישראל "נלחמת בחיות אדם", ואמר כי דבריו של גלנט הינם "דברי שטנה שאם יורשו להימשך רק יובילו לשואה".

נשיא קולומביה גוסטבו פטרו (צילום: Diego Cuevas, getty images)
הצהיר כי ינתק את היחסים. נשיא קולומביה גוסטבו פטרו באירועי ה-1 במאי בקולומביה|צילום: Diego Cuevas, getty images

בתגובה להכרזה ביום רביעי, פרסם שר החוץ הישראלי ישראל כץ ב-X (טוויטר לשעבר): "נשיא קולומביה הבטיח לתת פרס למרצחי ואנסי חמאס – והיום קיים". כץ הוסיף: "ההיסטוריה תזכור כי גוסטבו פטרו החליט להתייצב לצד המפלצות השפלות ביותר שידעה האנושות ששרפו תינוקות, רצחו ילדים, אנסו נשים וחטפו אזרחים חפים מפשע". עוד הוסיף כי "היחסים בין ישראל לקולומביה תמיד היו חמים, ואף נשיא אנטישמי ומלא שנאה לא יוכל לשנות זאת".

תיירים ישראלים נדרשים לשמור על ערנות ולהישמע להנחיות

בתחילת המלחמה פרסם המל"ל אזהרות מסע למספר רב של מדינות ברחבי העולם, חלק מהן למדינות בדרום אמריקה כמו ברזיל, ארגנטינה, צ'ילה ובוליביה. כולן ברמת אזהרה 2 בעקבות עלייה ניכרת באנטישמיות במדינה והתבטאויות בעייתיות נגד ישראל. עם זאת, קולומביה לא נכנסה לרשימה הזו של המדינות ונכון לעכשיו עדיין לא מופיעה אזהרת מסע לישראלים שמגיעים למדינה או נמצאים בה כחלק מהטיול שלהם ברחבי היבשת.

בין 4.5 מיליון התיירים שמבקרים בקולומביה בכל שנה, תיירים ישראלים תופסים מקום נכבד, כשרבים מהם מהם תרמילאים צעירים אחרי צבא, שנמשכים בעיקר לערי החוף כמו קרטחנה וסנטה מרתה. עבור המטיילים הישראלים בקולומביה, שינוי דיפלומטי פתאומי זה מעלה מספר שאלות וחששות דחופים. העיקרית שבהן היא הבטיחות והביטחון שלהם במדינה הדרום אמריקנית. עם ניתוק הקשרים הדיפלומטיים, אזרחים ישראלים עלולים למצוא עצמם במצב פגיע, חסרי תמיכה קונסולרית והגנות רגילות שמעניקים הסכמים דו-צדדיים. 

סנטה מרתה קולומביה (צילום: Mikadun, shutterstock)
מהיעדים המרכזיים לתרמילאים ישראלים בדרום אמריקה. סנטה מרתה, קלומביה|צילום: Mikadun, shutterstock

יתרה מכך, ההשלכות המעשיות של ניתוק היחסים הדיפלומטיים חורגות מעבר לדאגות הבטיחות. מטיילים ישראלים עשויים להיתקל בקשיים בגישה לשירותים ומשאבים מסוימים, כגון סיוע קונסולרי, הוצאת ויזה ואפילו שירותים בסיסיים. השינוי הפתאומי במעמד הדיפלומטי עלול להוביל גם לביקורת מוגברת מצד הרשויות בקולומביה, מה שעלול להשפיע על תוכניות הנסיעה והפעילויות העתידיות.

בעקבות הודעתה של קולומביה, נוסעים ישראלים נתקלו בשורה של הנחיות ועצות מהרשויות בקולומביה ובישראל כאחד. בין החששות הדחופים ביותר היא גם השאלה האם אזרחי ישראל נדרשים לעזוב את קולומביה בצל ניתוק הקשרים הדיפלומטיים. הרשויות בקולומביה פרסמו הצהרות המדגישות את החשיבות של עמידה בתקנות ההגירה ודרישה שכל האזרחים הזרים ישמרו על תיעוד תקף במהלך שהותם במדינה. אומנם לא פורסמה בקשה מפורשת לנוסעים ישראלים לעזוב, אך המצב נותר נזיל ומטיילים נקראים להתעדכן בהתפתחויות ולפעול לפי כל ההנחיות שיפורסמו על ידי הרשויות בשתי המדינות.

קרטחנה קולומביה (צילום: Ceri Breeze, shutterstock)
המטיילים הישראלים נדרשים לשמור על ערנות. קרטחנה, קולומביה|צילום: Ceri Breeze, shutterstock

בתגובה לאתגרים אלו, מומלץ לנוסעים הישראלים לנהוג במשנה זהירות, לשמור על קווי תקשורת פתוחים עם הרשויות הרלוונטיות, ולהיצמד לכל ייעוץ נסיעות שיונפק. בעוד שההשפעות המדויקות של החלטתה של קולומביה לנתק את הקשרים עם ישראל ממשיכות להתגלות, מומלץ כעת לישראלים לשקול את ההגעה לקולומביה בשבועות הקרובים ולהכין תוכניות לשינויים נדרשים. חשוב להדגיש כי נכון לרגע זה לא קיימת דרישה מישראלים לעזוב את המדינה והקשרים הדיפלומטיים עדיין קיימים.

 משבר חמור שעלול להשפיע על המשך היחסים בשנים הבאות

משרד החוץ הישראלי זימן את שגרירת קולומביה מרגריטה מנג'ארז לנזיפה על הדברים של הנשיא פטרו. ישראל גם הודיעה כי תפסיק את היצוא הביטחוני שלה למדינה. צבא קולומביה השתמש בנשק ישראלי לאורך השנים, כולל מערכת טילי נ"ט, רובי גליל מתוצרת ישראל וציוד למטוסי קרב.

ב-5 באפריל ביקשה קולומביה מבית הדין הבין-לאומי בהאג לאפשר למדינה להצטרף לתיק של דרום אפריקה המאשימה את ישראל ברצח עם ברצועת עזה. בתביעתה ביקשה קולומביה מבית המשפט להבטיח "את ביטחונו, ואכן, את עצם קיומו של העם הפלסטיני". למאמץ של קולומביה להצטרף לדרום אפריקה בתלונה אין השפעה על התיק המשפטי, אלא מדובר במסר דיפלומטי נגד ישראל.

בנימין נתניהו ביקור בקולומביה 2017 (צילום: AFP Contributor, getty images)
ראש הממשלה בינימין נתניהו ביקר בקולומביה בשנת 2017|צילום: AFP Contributor, getty images

ישראל וקולומביה כוננו יחסים דיפלומטיים בשנות החמישים. נתניהו ביקר בבוגוטה ב-2017, ונשיא קולומביה לשעבר איוואן דוקה נסע לישראל לביקור ממלכתי ב-2021, וחנך את משרד החדשנות של קולומביה בירושלים. הייצוא הישראלי לקולומביה בשנת 2022 הסתכם ב-138.8 מיליון דולר (כחצי מיליארד שקלים), לפי מסד הנתונים של UN Comtrade על סחר בין-לאומי. למרות זאת, היחסים הבילטרליים הידרדרו במידה ניכרת תחת ממשלתו של פטרו ולא ברור כרגע כיצד ההודעה של פטרו תשפיע על הסחר הדו-צדדי.

בוליביה, שכנתה של קולומביה, הודיעה ב-31 באוקטובר כי היא מנתקת את היחסים הדיפלומטיים עם ישראל על רקע המלחמה בעזה. צ'ילה, קולומביה וירדן הודיעו ב-1 בנובמבר כי יחזירו את השגרירים שלהן בישראל להתייעצויות בנושא ההפצצה הישראלית על רצועת עזה. פטרו פרסם אז ב-X: "החלטתי לקרוא לשגריר שלנו בישראל להתייעצויות. אם ישראל לא תעצור את הטבח בעם הפלסטיני, אנחנו לא יכולים להיות שם".