צפון קוריאה, אחת המדינות הסודיות בעולם, מוצאת את עצמה באור הזרקורים הודות לסדרה של סרטונים חשאיים שצולמו על ידי תיירים בתוך המדינה. הסרטונים האלה מציעים פרספקטיבה מרתקת, לעתים מטרידה, על חיי היומיום במדינה. הסרטונים שהחלו להתפרסם יותר ויותר לאחרונה מעלים חשש אצל רבים כי הם למעשה אמוראים להיראות אותנטיים, אך חלק מהתעמולה שמפעילה המדינה כדי למשוך תיירים ולנרמל אותה מול העולם.

כך תיירים, שבדרך כלל לא יכולים לצלם בחופשיות, החלו כביכול לתעד בסתר את ביקוריהם. סרטונים אלו, שמצולמים עם סמארטפונים. סרטון אחד כזה הפך לאחרונה לוויראלי, ומציע מבט נדיר ואינטימי על פיונגיאנג, עיר הבירה. בסרטון נראים הרחובות שוקקים בפעילות יומיומית – אנשים עולים על אוטובוסים, מסתובבים בכיכרות העיר ואפילו משתתפים בהופעות פומביות. במבט ראשון נראה שהצילומים מתארים עיר שלווה ורגילה. עם זאת, עצם אופיו של הסרטון מעלה שאלות משמעותיות. קוריאה הצפונית, תחת משטר טוטליטרי, שולטת כמעט בכל היבט בחיי אזרחיה, והרעיון שצילומים כאלה יכולים לצוץ מלכתחילה הוא אנומליה מוחלטת.

>> אחרי 5 שנים: המדינה הסגורה בעולם צפויה להיפתח מחדש לתיירים

>> קיבלנו הצצה: זה מה שקורה מאחורי הקלעים של העיר הכי מטורפת בעולם

>> מתכוננת: המדינה הזו חוששת ממתקפה דומה לזו של החמאס

הצילומים לוכדים את החיים בפיונגיאנג, אבל חשוב לזכור שעיר הבירה היא המקום שבו החיים נראים רגועים יותר בהשוואה לשאר המדינה, שבה המשטר מפעיל שליטה קפדנית הרבה יותר. בעוד שהאנשים בסרטון נראים חופשיים יחסית, אשליה זו של נורמליות היא כלל הנראה מטעה. הרשויות מקיימות מעקב הדוק, ואזרחים אינם מורשים לתקשר עם זרים או לחלוק מידע על חייהם הפרטיים. זה הופך כל תיעוד מהמדינה לבעל ערך במיוחד – ונדיר.


המאבק על התדמית: צפון קוריאה כיעד תיירותי

עבור רבים, הופעתם של צילומים כאלה מעידה על המתח שבין הרצון של צפון קוריאה למשוך תיירות בין-לאומית לבין דיכוי מתמשך של אזרחיה. משטרו של קים ג'ונג און ספג זה זמן רב ביקורת על הפרות זכויות אדם, והרעיון שהמדינה מקדמת את עצמה כיעד תיירותי נתקל בחשדנות. עם זאת, המדינה מנסה באופן פעיל לשנות את התדמית הזו על ידי מיצוב שלה כיעד טיולים ייחודי.

בדצמבר 2024, קים ג'ונג און ביקר בוונסאן, עיר חוף שבה מתקני תיירות שנבנו לאחרונה ואמורים להיפתח ביוני 2025. פיתוחים אלה כוללים בתי מלון ומקומות מפוארים לאירועים בין-לאומיים, שנועדו לפתות תיירים ומשלחות פוליטיות כאחד. דחיפה אסטרטגית זו עוסקת לא רק ברווח כלכלי אלא גם בקידום "הבנייה התרבותית הסוציאליסטית" של צפון קוריאה, כפי שהתייחס אליה קים במהלך ביקורו. כלי תקשורת בניהול המדינה, כמו סוכנות הידיעות המרכזית הקוריאנית (KCNA), בירכו על מאמצים אלה כחלק מרכזי בעתידה של צפון קוריאה, למרות הרצון של המשטר בשליטה.

יוזמות התיירות האחרונות של קים משתרעות גם על מיונגססימני (Myongsasimni), יעד תיירותי נוסף על החוף שנמצא בפיתוח. פרויקט זה נועד לספק לא רק אטרקציות תיירותיות אלא גם אירועים פוליטיים ותרבותיים בעלי משמעות לאומית. הצהרות אלו משקפות את המטרה הכפולה של אסטרטגיית התיירות של המשטר: בעזרת משיכת מבקרים בין-לאומיים, צפון קוריאה מקווה להשתמש במקומות הללו כדי לחזק את התדמית הגלובלית שלה ולחזק את הנרטיב הפוליטי של המשטר.

עם זאת, נותרה השאלה: את מי בדיוק מנסה צפון קוריאה למשוך כתיירים? נכון לעכשיו, רוב המבקרים הם מרוסיה, עם כמה מטיילים אירופיים ואסייתים מזדמנים. עם זאת, ההגבלות על תיירים זרים חמורות. מבקרים רשאים לשהות רק באזורים ייעודיים, ולהימנע מכל חקר אמיתי של המדינה. גישה מבוקרת זו מערערת את הרעיון של צפון קוריאה כיעד תיירותי טיפוסי, ומפחיתה את המשיכה שלה לאלה המחפשים חוויות טיול אותנטיות.


בלב השאיפות התיירותיות של צפון קוריאה טמון אתגר מורכב: כיצד ניתן לאזן בין הצגתה של חברה מבוקרת אך "נורמלית" לבין הטקטיקות הכבדות של המשטר האוטוריטרי. למרות כל ניסיונותיה להציג את המודרניות וההדר שלה – בין אם באמצעות פיתוח אתרי תיירות חדשים או הצהרות על הפוטנציאל של מגזר התיירות במדינה – המציאות נותרה כזו שצפון קוריאה היא עדיין חברה סגורה, רחוקה מהמדינות הפתוחות והדמוקרטיות.

הסרטונים והתמונות שמסתובבים ברשת עשויים להציע הצצה קלה לחיי היומיום של הצפון קוריאנים, אבל הם גם מדגישים את המתח בין מאמצי בניית התדמית של המדינה לבין האמת העמוקה והאפלה יותר שממשיכה להגדיר את האומה המבודדת הזו. בעוד שצפון קוריאה ממשיכה לקדם את עצמה כיעד תיירותי, האיזון בין תעמולה למציאות נותר מעורער כתמיד. מה שנמצא מתחת לפני השטח עשוי להיות מורכב יותר, והרבה יותר קשה לפענוח, בטח יותר ממה שכל סרטון "סודי" או חוויה תיירותית יכולים לחשוף.