ג׳, עורכת דין בת 50 ממרכז הארץ, נאנסה ביום שישי שעבר בסיני, לאחר שעל פי החשד הוחדר לה למשקה סם האונס. ביום שני שבה ג׳ לישראל לאחר 3 ימים בהם, לטענתה, הפעילו עליה במשטרה המקומית לחץ שתחזור בה מתלונתה ואף ניסו לשחד אותה כדי שלא תפרסם את סיפורה. 

זאת הייתה הפעם הראשונה של ג׳ בסיני. היא ירדה לנפוש יחד עם ידיד במלון מוזאיק בטאבה ותכננה להעביר שם את סוף השבוע. "ביום שישי בילינו בבריכת המלון, הלכתי לסיבוב בחוף השייך למלון ונמצא סמוך לבריכה", היא משחזרת בשיחה עם mako, "נכנסתי לתוך אוהל בדואי השייך למלון שיש בו כורסאות ובר שתייה. ניגש אלי בחור ערבי, הציג עצמו בשם איברהים ושאל אם הוא יכול לעזור לי. אמרתי לו שאני רוצה להזמין שתייה והוא התיישב לידי עד שהגיע מלצר. התחלנו לדבר באנגלית, והוא שאל אם עד שיגיע המלצר אני רוצה לשתות מבקבוק מים שלו. לקחתי לגימה, וראיתי שהמלצר מתעכב אז החלטתי לצאת מהאוהל מבלי להזמין לשתות ולהמשיך לטייל על החוף של המלון. המלון לא גדול. המשכתי ללכת לאורך החוף וראיתי שאיברהים הולך אחרי ואחר כך מצטרף והולך לצידי. דיברנו הוא שאל אותי מהיכן אני, היכן שוהה, עם מי הגעתי, הוא הציע לי שוב מים מהבקבוק, ובאיזשהו שלב הציע שנתיישב על כיסא בחוף".

לא חששת?

"השעה הייתה 17:30, היה אור בחוץ ומלא אנשים בחוף של המלון. זה חוף קטן אז הרגשתי בטוחה".

לאחר שהתיישבו על הכיסאות, הציע לה החשוד לעבור למיטות נפרדות בחוף ולעשן ג׳וינט. "הוא גלגל את זה מולי", אומרת ג׳, "לקחתי שתי שאכטות. שתיתי שוב מהמים שלו (שיטה נפוצה של המקומיים בסיני) ובדיעבד אני חושבת שהיה במים סם אונס וגם בג׳וינט כי הדבר הבא שהרגשתי הוא שאני נשכבת אחורה, נרדמת ללא יכולת לזוז. כמו כשמרדימים אותך הרדמה רפואית. כשהתעוררתי היה בחוץ חושך, והרגשתי שהוא מוביל אותי אוחז בי וסוחב אותי. לא יכולתי ללכת כי לא הייתה לי תחושה. ההכרה רק החלה לחזור אליי. הוא סחב אותי בחזרה אל האוהל של המלון שבו נפגשנו, ורצה שנכנס לשם בחזרה, וברגע של הכרה הדפתי אותו ואמרתי ׳לא לא לא׳. הלכתי בזיגזג אל המלון ונכנסתי אל חדרי". 

היית שם לבד?

"הידיד שלי חיכה לי שם, כעס על שנעלמתי, ואמר לי שנעלמתי ל-3 שעות. הרגשתי עדיין מעורפלת אבל הבנתי שעברתי עליי משהו רע מאוד. כאב לי במקומות שונים בגוף והבנתי שהדבר הרע הוא שעברתי אונס. הדבר התחוור לי עוד יותר כשנכנסתי להתקלח וגיליתי את כתמי הזרע שלו בתוך בגד הים שלי".

הצלחת להירדם?

"הייתי עדיין מעורפלת, חשבתי שאני רק רוצה ליפול על המיטה, ושאולי זה חלום רע, ואז באחת בלילה אני מתעוררת בבהלה עם פלאשבקים מהאונס, ואני מבינה שעברתי אונס. אני זוכרת אותו מנשק אותי, שוכב עלי ואונס אותי. אני בשוק, בהלם, לא יודעת מה לעשות, אני אומרת לך, אני יושבת בחוץ במרפסת של המלון בהלם, עד שהידיד שלי מתעורר בבוקר ואני מספרת לו שהבנתי מה קרה לי כשנעלמתי – נאנסתי. אמרתי לו שנראה לי שהכניסו לי סם אונס למשקה".

בתחילה, חשבה ג׳ לשים הכל מאחוריה ולשוב בחזרה לארץ, אך לאחר שראתה את מי שלכאורה אנס אותה מסתובב בבריכת המלון, קיבלה החלטה להתלונן במשטרת התיירות בסיני. בתוך זמן קצר עצרו השוטרים את החשוד וזימנו את ג׳ לתחנת המשטרה על מנת לזהותו. "מאותו רגע החלה מסכת ארוכה ומתישה שנמשכה שעות רבות, שבהן אני צריכה לכתוב תצהיר באנגלית, מתורגמן מתרגם לערבית, והשוטרים מעתיקים זאת לטפסים שלהם. זאת סאגה שהייתה ארוכה מאוד ונמשכה מחמש אחר הצהריים ביום שבת, ועד 3 לפנות בוקר ביום ראשון".

איך התייחסו אליך?

"במשטרת התיירות היו אדיבים ונחמדים, כל הזמן אמרו לי: ׳את חזקה שאת עושה את זה, הוא בן אדם רע, יש לו עבירות קודמות׳ ורמזו שזה לא האונס הראשון שלו".

"ב-3 לפנות בוקר הם אמרו לנו שאוטוטו מסיימים ונשאר רק לחתום על התצהיר. אמרתי לידיד שלי שלא ימתין ושיעבור את הגבול כדי לקרב את האוטו לגבול. כשחתמתי ורציתי ללכת הם אמרו לי: ׳רגע רגע יש עוד קצין שרוצה לשאול אותך שאלות׳, ולקחו אותי לתחנת המשטרה של טאבה ברכב. זו כבר לא הייתה משטרת התיירות אלא משטרה אחרת. הם התייחסו אליי באופן נורא, סגרו אותי במשרד עם שומר חמוש, לקחו לי את הדרכון והתעלמו ממני". 

בבוקר למחרת הגיע למקום מתורגמן ומכאן החלה מסכת הלחצים במטרה שג׳ תחזור בה מתלונתה ורק לאחר מכן תוכל לשוב לישראל. ״הוא אמר שלאנס יש 5 ילדים ו-2 נשים, ויש לו גם כך מספיק עבירות שעשה, אז ׳אם תסלחי לו העונש יהיה קטן יותר, ואז תוכלי גם לחתום ולחזור לישראל׳. הייתי מותשת מחוסר שינה, הגוף שלי כאב ונפשית הייתי בטראומה, מותשת. בנוסף לא האמנתי להם כי הם כבר עבדו עליי כשהבטיחו לי שישחררו אותי אחרי שאחתום על העדות הראשונה". 

ומה קרה אז?

"ב-9 בבוקר הגיע לשם ערבי דובר עברית, הציג עצמו כמכר של האנס, ואמר שהמשפחה מתנצלת ומציעה לי כסף כדי שאסלח לו".  

כמה כסף הוא הציע לך?

"הוא ביקש שאני אנקוב בסכום וכמובן שלא הסכמתי. בסביבות שתיים שלוש בצהריים התחלתי להישבר כי הבנתי שאין לזה סוף והם לא יעזבו אותי עד שאסלח לו. אז הסכמתי לומר שאני סולחת לו תוך כדי זה השוטרים הכניסו לחדר עוד 3 גברים, האחים שלו, שהתנצלו בפניי בשמו וביקשו את רחמיי". 

בשלב הזה החוקרים הכתיבו לג׳ הצהרת ויתור על תביעות עתידיות. "התניתי את החתימה על הוויתור בכך שיחזירו לי את הדרכון שלי, כי הרגשתי כמו בת ערובה חסרת אונים הנמצאת לגמרי בידיים שלהם".

למה את או הידיד שלך לא פניתם למשרד החוץ?

"מדי פעם הייתה לי קליטה בטלפון, אז התקשרתי למעבר הגבול בטאבה ולחדר המצב במשרד החוץ ואמרו לי שזה בטיפול".

רגע לפני שהיא זכתה לקבל את הדרכון שלה בחזרה, המצרים באו בדרישה נוספת וביקשו שאוסיף שהאונס לא קרה בכלל. לקחתי את הטופס, קרעתי אותו בפניהם, ואז החוקרים החלו להשתולל, לצעוק ולכעוס, ונהיה בלאגן במשרד. חשבתי שהם עומדים להרביץ לי, אבל הם יצאו מהמשרד. ניצלתי את הרגע הזה שהייתי לבד, לקחתי את הדרכון מהשולחן והכנסתי לתוך החזייה, לקחתי את הטרולי ומיהרתי לכיוון הגבול. השוטרים הבחינו בי, עקבו אחריי וניסו להחזיר אותי בכוח אבל צעקתי עליהם באנגלית. בסוף הגיעה ניידת משטרה שחסמה את הדרך שלי. יצא ממנה קצין עם הרבה דרגות, שאמר לי שאני לא יכולה ללכת. אמרתי לו שנמאס לי ממה שהם עושים לי ושאני לא מסכימה לחתום על שום דבר. הוא אמר לי: ׳אז ניקח אותך לנואיבה לבית המשפט להעיד בפני השופט׳ וכך היה. צריך להבין שהייתי כלכך מותשת נפשית, שלא היה אכפת לי שיירו בי". 

בנואיבה העידה ג׳ בבית המשפט במשך כ-3 שעות. "עברתי חקירה קשה, השאלות נוסחו בצורה מאוד לא רגישה, כשהמסר הוא שזה ששתית מהמים שלו, והלכת איתו, זה אומר שזו אשמתך". לאחר מכן העיד החשוד בפני בית המשפט והחזירו את ג׳ למעבר הגבול, שם המתין לה אביה. "היום בדיעבד ברור שהייתי יכולה להיות יותר זהירה", מסכמת ג׳, "אבל שם האווירה הייתה שונה, כל הזמן מדברים כאן בארץ על כמה כיף ובטוח בסיני, וזאת פעם ראשונה שלי שם, אז הרגשתי שאני מאמינה לכל הסיפורים הטובים על סיני שיש בקרב ישראלים שחוזרים משם. בפועל, חזרתי לארץ עם סימנים כחולים בכל הגוף של לחץ ושל לפיתה של האנס כשאנס אותי ואחז בי בכוח. אני אדם מבוגר, בת 50, מכובדת, עם תפקיד מכובד, אמא לילדים, ומגיעה למצב כזה, מדאיגה את כל הסובבים אותי, אני לא רואה איך אני חוזרת לתפקוד רגיל, לעבודה".

סיפרת לילדים?

"רק לילד הגדול, שחיבק אותי, ותומך בי ומלווה אותי לבדיקות ולכל הטיפולים שצריך". 

אילו טיפולים את עוברת?

"עברתי בדיקות רפואיות, בבית החולים נתנו לי כנהוג במקרי אונס תרופות למניעת מחלות ואני מתחילה טיפול נפשי".

כעת ג׳ מתכוונת להגיש תלונה במשטרת ישראל שתחקור את המקרה ותדרוש את הסגרתו. מלבד הזעם על המצרים, ג׳ לא חוסכת ביקורת ממשרד החוץ, שלטענתה הפקיר אותה. "ציפיתי כאזרחית ישראלית שעברה אונס ונמצאת בשטח זר, שתהיה לי עזרה. יכולתי ברגע של תשישות לחזור בי רק כדי לחזור לארץ. ציפיתי שיהיה שם מישהו איתי, שיתמוך וילווה, מה שלא קרה". במשרד החוץ אומרים כי המקרה מוכר להם ומטופל.

עו"ד גיל דחוח, שליווה וסייע לנאנסת: "זה סיפור מאוד קשה. האישה מצאה עצמה מוטלת חסרת אונים וללא הכרה ועברה 72 שעות של ייסורים. החזיקו אותה בניגוד לרצונה בתחנת משטרה ללא מים וללא אוכל, ללא אפשרות לישון, והביאו את משפחת האנס שהציעה לה כסף כדי שתחזור בה מהתלונה. כל זה נובע מאסטרטגיה של המצרים לבלום כל תלונה שיכולה לפגוע בתיירות בסיני. נשים צריכות להיות מודעות לסכנה הזאת, שאף אחד לא יטפל שם ברצינות בתלונות מהסוג הזה. משרד החוץ לא רק שלא סייע לה, בכל ה-72 שעות האלה הוא לא עשה דבר כדי לגרום לשחרורה מידי המצרים, וגם לא עדכן את המשפחה על ההליכים ועל מה קורה איתה. משרד החוץ הוא אכזבה גדולה ואל תצפו ממנו שיסייע כשתהיו במצוקה".

עורך דין גיל דחוח (צילום: באדיבות המצולם)
עורך דין גיל דחוח|צילום: באדיבות המצולם

 

מה ניתן לעשות במקרה חירום בסיני?

  • להשתדל להסתובב בקבוצות גדולות. רצוי גם עם גברים
  • להימנע ממה שמכונה "טיולי כוכבים" לאורך החוף בלילות
  • לא לשתות מבקבוקים פתוחים או תה שלא הייתם עדים לתהליך הכנתו
  • לא לעשן נרגילות וסיגריות שלא הוכנו מולכם
  • להיעזר במשטרת התיירות: נואיבה (0020-693500231), דהב (0020-693640188) שארם א-שייח (0020-693600675)
  • במקרים מיוחדים ניתן לפנות לשגרירות ישראל בקהיר (2023-610528)