ככל שהכוחות הרוסים מתקרבים לערים הגדולות של אוקראינה ומפציצים אותן מהאוויר, מספר הולך וגדל של ארכיאולוגים ומומחי תרבות ברחבי העולם מביעים דאגה לגבי סיכונים פוטנציאליים לאתרי מורשת תרבותית, חפצי ערך וטבע באוקראינה, וקוראים להגנה טובה יותר על "העושר הרוחני של האנושות כולה".
אוקראינה מתהדרת בשבעה אתרי מורשת עולמית, שישה מהם אתרי תרבות. רוב האתרים הללו, כולל קתדרלת סופיה הקדושה המפורסמת בקייב, בירת אוקראינה, שייכים למתחמים מתקופות שונות. בין האתרים גם הקשת הגאודזית של שטרובה, מפעל המדידה המדויקת הראשונה של קשת מרידיאן, ויערות האשור העתיקים והקדומים של הרי הקרפטים.
"מול מלחמה, ההישגים של הציוויליזציה האנושית וההגנה על המורשת התרבותית, הם תמיד חסרי אונים. כל מה שאנחנו יכולים לעשות הוא לבקש להגנתם", אומר ז'ו שואינג, פרופסור במחלקה להיסטוריה של אוניברסיטת נאנג'ינג בסין. "לכל נזק או אובדן של מורשת תרבותית יהיו השלכות שליליות על הסיכויים לשלום מתמשך ולסיוע הומניטרי לתושבי אוקראינה", הוסיף.
המועצה הבינלאומית למוזיאונים (ICOM) פרסמה ביום חמישי האחרון הודעה המביעה דאגה לגבי "הסיכונים העומדים בפני אנשי המוזיאונים, כמו גם האיומים על המורשת התרבותית", והזהירה מפני עלייה אפשרית בהברחת חומרים תרבותיים.
במטרה להגן על אוספי האמנות באוקראינה, הם מוסתרים כעת במרתפים או נלקחים לאתרים מאובטחים אחרים. עובדי המוזיאון הלאומי להיסטוריה של אוקראינה בקייב, שקועים כעת במאמצים רבים כדי להעביר את החפצים למקום בטוח, זאת בזמן שהמוזיאון לאמנויות יפות של אודסה, העמיד גדר תיל ודאג להעביר את אוצרות האמנות למרתף.
אחד המונומנטים הארכיטקטוניים הגדולים ביותר, שהוא גם אתר מורשת עולמית של אונסק"ו, היא קתדרלת סופיה הקדושה בקייב, עם האוסף העולמי הגדול ביותר של פסיפסים וציורי קיר מהמאה ה-11, שהשתמרו בחלק הפנימי של הקתדרלה. את ציורי הקיר העתיקים, יצרו אמנים שהשתמשו ב-177 גוונים של צבעים בשטח של 1,260 מ"ר.
הקתדרלה המפורסמת, שנקראת על שמה של קתדרלת (היום מסגד) האיה סופיה באיסטנבול, עמדה כבר בעבר בפני סכנת השמדה, כאשר בשנת 1920, השלטונות הסובייטים תכננו להרוס אותה, ובמקומה להקים פארק על שמם של גיבורי מבצע פרקופ.
גם כל החלק העתיק של העיר לבוב נרשם כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו. העיר נוסדה בשנת 1254 ומעולם לא שינתה את שמה. ללבוב יש את המספר הגדול ביותר של מונומנטים ארכיטקטוניים באוקראינה כולל בית העירייה, כיכר השוק רינוק, הבית השחור, ארמון קורניאקט, הכנסייה הדומיניקנית, הארסנל המלכותי, מגדל האבקה, ארסנל העיר, מנזר ברנרדין, הקתדרלה הלטינית וקתדרלת סנט ג'ורג'. כולם עומדים כעת בפני סכנה בעקבות ההפצצות וחשש לבליץ מהצד הרוסי.
עוד בסכנה, גם אוסף היודאיקה במוזיאון לאוצרות היסטוריים. המכיל 38 ספרי תורה ייחודיים, 105 כתרי תורה שונים בסגנון ובטכניקת עיטור, רימונים, 60 מצביעים מסוגים שונים לקריאת התורה - 58 פריטים עשויים כסף, אחד עשוי מעצם ואחד עשוי מעץ.
התיירים בחוץ
אוקראינה היא מדינה עם פוטנציאל תיירותי גדול. עד 2014, יותר מ-20 מיליון זרים ביקרו באוקראינה מדי שנה, בעיקר מרוסיה, מולדובה, בלארוס, מדינות שכנות למזרח אירופה, כמו גם מארצות הברית, אוזבקיסטן וישראל.
בשנת 2014, לאחר תחילתו של הסכסוך במזרח אוקראינה, האטרקטיביות התיירותית של המדינה ירדה. בשנת 2015 ביקרו באוקראינה 12.4 מיליון אנשים כולל ביקורים של יום אחד. ורק כ-15 אלף איש הצהירו שמטרת הטיול היא תיירות. אובדן יעד תיירותי פופולרי כמו חצי האי קרים השפיע גם הוא על הירידה במספר התיירים.
עם זאת, בין 2014 ל-2019, אוקראינה חוותה צמיחה חזקה בתיירות הנכנסת, כאשר מספר הכניסות הגיע לשיא של כ-2.5 מיליון ב-2019 לפני ירידה של 71% ב-2020 עקב מגיפת הקורונה. עכשיו, הכל השתנה. אוקראינה השעתה את כל הטיסות האזרחיות למדינה וממנה, כולל סגירתם של שדות התעופה בערים קייב הבירה, לבוב ואודסה.