השנה מתקיים בצפת פסטיבל הכליזמרים ה-22. בין ה-10 ל-12 באוגוסט יופיעו בסמטאות העיר העתיקה של צפת למעלה מתשעים הרכבים מוזיקליים. החידוש הגדול בפסטיבל השנה הוא הייצוג הנשי שבו. בין ההרכבים והזמרים יופיעו השנה גם להקות נשים, חילוניות ודתיות, המנגנות מוזיקת כליזמר (ביניהן ההרכבים "בת אביחיל" ו"נשות חווה" ונגנית הקלרנית מירי גרוסברג מעין שמר).
בנוסף למופעי הכליזמרים ייערכו שפע אירועי חינם שיתקיימו מדי אחר הצהריים לילדים ולמשפחות (למשל בימת מופעים מיוחדים לילדים, בכל יום בין השעות 17.00-19.00, שעליה יתקיימו ניגונים על כלי נגינה בשיתוף הילדים, מופע קסמים והצגת סיפורים).
לפסטיבל מצטרפים גם גורמים נוספים. המרכז העממי אסנת-צפת ללימודי תורת הקבלה, ארגון שיש בו גם ממד מסיונרי לא מבוטל, יערוך סיורים בקברי צדיקים ובעקבות מקובלי צפת, סדנאות מדיטציה, 'טיש' חסידי אל תוך הלילה ועוד (כל הפעילויות יתקיימו ללא תשלום, חלקן ברוסית).
לעומתם יש גם סיורים מסוגים אחרים, חפים לגמרי מכל הטפה דתית, שמארגנת הקק"ל. מדי יום ב-17:00 תקיים הקק"ל סיור "מיסטיקה ומוזיקה ביער", ובו צירוף רב השראה של טיול מודרך ביער בירייה ובאתרים נוספים בליווי כליזמרים (לפרטים והרשמה: קו ליער - 1-800-350-550). מי שלא מתאים לו טיול מאורגן, יוכל בקלות לערוך סיור עצמאי בתחומי הרובע היהודי של צפת, המכונה העיר העתיקה.
כל מה שצריך הוא מפה עירונית טובה לצורך התמצאות בסמטאות. הקצב האישי מאפשר, באופן טבעי, תשומת לב לפרטים, ועם פתיחות מספקת - גם מפגשים מעניינים. להלן כמה נקודות עניין שאפשר לשלב בין, לפני ואחרי ההופעות:
בית המשטרה הבריטית: כשיורדים מגן המצודה, עוברים את מגרש החניה, ממשיכים מערבה במורד גרם מדרגות המכונה מעלות משה. כשמגיעים לרחוב ירושלים מבחינים משמאלנו במבנים ישנים שסימני פגיעות כדורים ניכרים בהם. המבנה הגדול, המשמש כיום את משרד האוצר, שימש בעבר כבית המשטרה הבריטית, והיה העמדה הערבית האחרונה שנפלה בקרבות תש"ח. מסופר שבין מגיני המקום היה גם קצין אס.אס שנמלט ארצה לאחר ניצחון בעלות הברית על גרמניה, והחליט לסייע לערביי הארץ בניסיון למגר כאן את הגזע היהודי.
בית הכנסת של אבוהב: נחשב ליפה ביותר בצפת, והאגדה מספרת שריחף לכאן בדרך נס. כאן נמצא ספר התורה המקודש ביותר בצפת, שנכתב בתנאי טהרה גדולה על-ידי הרב הספרדי החשוב, רבי יצחק אבוהב מטולדו שבספרד. הספר מוצא לקריאה רק שלוש פעמים בשנה. סימני המועדים הם כש"ר - כיפורים, שבועות, ראש השנה. סביב הספר נרקמו סיפורים מופלאים. למשל, שהקיר הדרומי, שבו קבוע ארון הקודש, היה היחיד שלא קרס ברעש האדמה של שנת 1837 - הודות לספר ששכן בו, כמובן.
גם העיצוב מלא עניינים שבקדושה, המוכרים גם לאחרוני החילונים הודות ל"אחד מי יודע" של ליל הסדר: כיפה אחת כנגד אחד אלוהינו, שני גרמי מדרגות לבמה מול שני לוחות הברית, שלושה ארונות קודש עבור שלושה אבות, ארבעה עמודים לכבודן של ארבע האימהות, וכך הלאה. החלונות מסמלים את 12 השבטים, והקטן מעל החלון מייצג את בנימין - צעיר הבנים. בית הכנסת שוכן ברחוב יצחק אבוהב. מקובל לתת תרומה תמורת ביקור.
נוהג עריכת קבלת שבת המוכר לנו כיום התגבש בצפת מזמנו של האר"י ואילך, אלא שאז נערך הטקס בחיק הטבע, בהתייחסות ברורה אל חופת השמיים ורחש העשבים. בימי המצור במלחמת העצמאות חדר רסיס פגז לבית הכנסת וננעץ בתיבה מבלי לפגוע באיש מן המתפללים. את מקום הרסיס ניתן לראות גם כיום, וקהל בית הכנסת יצביע עליו בגאווה.
נרות צפת: מפעל נרות ייחודי (סגור בסופי שבוע). לצד הנרות הצבעוניים והקלועים ושאר אביזרי השבת והאווירה יש כאן גם פסלים בשעווה. ברוח המקום (ובבעלות דתית) הפסלים הם בעיקר אירועים מהתנ"ך, למשל תיבת נוח עמוסה בחיות ושמשון הגיבור הממוטט שני עמודי חלב אדירים.
בעיר יש עוד עשרות אתרים שאפשר וכדאי לבקר בהם: בית הכנסת של רבי יוסף קארו, בית הכנסת הספרדי של האר"י, ומשם הלאה אל בית הקברות - שבו קבורים צדיקים רבים. בימי הפסטיבל, לאורך הסמטאות, יהיו פזורות במות שעליהן ייערכו מופעי הפסטיבל.
עונה מומלצת: כל השנה, אבל במיוחד בפסטיבל הכליזמרים
התאמה: כל המשפחה
מפה: מפה עירונית של צפת
ציוד נדרש: השוטטות בצפת העתיקה מחייבת לבוש צנוע. בביקור בבתי הכנסת גברים צריכים לחבוש כיפה
איך מגיעים: נוסעים בכביש מס' 89 ממערב (כיוון נהריה, צומת מירון) או ממזרח (צומת ראש פינה). מגיעים לתחנה המרכזית של אגד בצפת, בסמוך אליה פונים מערבה, בדרך מתפתלת ועולה ימינה, רח' ירושלים. פונים בפנייה השנייה שמאלה, רח' חטיבת יפתח. ממשיכים בטיפוס עד לגן ציבורי גדול. חונים. כאן מתחיל הטיול הרגלי.
טיולים נוספים באזור: סאסא ומערת פער, ראש פינה
