יוסי פתאל, מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות, פנה הבוקר למשרד התחבורה ולמשרד התיירות בבקשה להציף נושא ישן אך חשוב: המחירים המופרזים אותם גובים נהגי המוניות בשדה התעופה נתב"ג, במיוחד כשמדובר בתיירים קלי שכנוע. "אנחנו רואים בדאגה את המגמה של גביית תעריפים גבוהים במובהק מתיירים אשר מגיעים לישראל", כתב פתאל בפנייתו, "הם משלמים עבור פעולותיהם הראשונות כאן במחירים מופרזים, שלא לומר מופקעים, בשיעור של בין 30% ל 50% יותר".
"צריך להבין", אומר פתאל היום ל-mako, "המונית הזאת זה המפגש הראשון של התיירים עם ישראל, זה הרושם הראשוני ולא צריך להיות בוגר פקולטה לשיווק כדי להבין כמה המפגש הזה הוא קריטי. ברגע שתייר קולט שעבדו עליו, עם הטעם הזה הוא מתחיל את הטיול בישראל".
תיירת: "על אותה נסיעה שילמתי פעם 80 ופעם 30 שקלים"
משיחות שערכנו היום עם תיירים, מתגלה לא פחות ממשטר אימה בכל הנוגע לשירות המוניות, ולא רק מתנב"ג, אלא גם בנסיעות עירוניות קצרות. "על אותה נסיעה בדיוק שילמתי פעם אחת 80 שקלים, פעם 50 שקלים ופעם אחת 30 עד שקלטתי שעובדים עליי", אומרת היום מאיה לויט, תיירת מקנדה, "אני תמיד מבקשת מונה, אבל הנהגים לפעמים אומרים שאי אפשר ושיש להם מחיר קבוע לכל נסיעה. זה מצחיק כי בהתחלה בכלל לא ידעתי שדופקים אותי עד שהתחלתי לדבר עם תיירים אחרים שהזהירו אותי. פעם לקחתי מונית אחרי שביליתי ושתיתי קצת. הנהג קלט שהייתי קצת שיכורה ולמרות שנתתי לו כתובת להזין בג'י.פי.אס והכרחתי אותו להפעיל מונה, הוא בכל זאת עשה לפחות חמש טעויות בדרך. אני יודעת את זה כי אני מבינה קצת עברית ושמעתי שהג'י.פי.אס מתקן אותו".
גם ג'ואל סאלס, שהגיע לישראל לפני יומיים מברזיל פשוט המום מהתנהלות נהגי המוניות בישראל. "תמיד צריך לריב פה עם הנהג", הוא מספר, "ואתה לא רוצה לריב עם אף אחד כי אתה בחופש. אתמול נסענו באוטובוס רק כי לא רצינו לריב. הנהגים פה לא מסכימים להפעיל מונה, הם ממציאים מחיר ואפילו כשצריך עודף, הם לא מחזירים. אתמול הגיע לי עודף 37 שקלים, אבל הנהג החזיר לי 30 ואמר שזה מה שיש".
חלק מנהגי המוניות מכירים את התופעה המדוברת וטוענים שהיא לא בלעדית לתיירים. "אלו נהגים חאפרים, שעובדים לבד ולא שייכים לתחנה", אומר מאיר כהן, נהג בתחנת בלפור בתל אביב, "גם אם את, ישראלית, תעמדי בתחנה המרכזית בתל אביב ותבקשי מונית לשדה דב הנהג יגיד לך 70 שקל. אבל אם תסעי איתי במונה זה יעלה לך 30. אני אומר לילדים שלי לא לעלות למונית שאין עליה דגל של תחנה. פנינו לממשלה שתגיד למוניות שהם חייבות לעבוד רק דרך הארגון של המוניות, ושככה יהיה יותר קל לפקח, אבל זה לא עזר".
פתאל: "הבעיה שמול התיירים אין חוקים ואין אכיפה"
התלונות הרבות של התיירים הביאו את פתאל לשלוח את המכתב. "הבעיה היא שמול התיירים אין חוקים", הוא אומר, "עם הישראלים נהגי המונית יותר נזהרים, אבל בכל מה שקשור לתיירים המצב הוא לא פחות משערורייה, בעיקר עם המוניות מנתב"ג החוצה. הגיעו אלינו עוד ועד סיפורים מסוכני הנסיעות. למשל, נהגים מכריחים את הנוסעים לשים את תיק היד שלהם בתא המטען כדי לגבות על זה אחר כך תוספת מזוודה. משרד התחבורה עסוק בלמנוע מחאפרים לעבוד שם, אבל הוא לא מתעסק במה שקורה עם המוניות שפועלות שם. אם תהיה אכיפה מסודרת, וכל מי שיעשה את זה יקבל קנס, יעבור מסר מאוד ברור".
לפתאל הצעה שתייעל את המערכת: "נתב"ג זה מקום תחת פיקוח. כל מונית שנכנסת או יוצאת נרשמת, וכל מי שלוקח מונית מקבל פתק מהסדרן. אם על הפתק הזה היו מדפיסים את זכויות הנוסע ומספר טלפון במקרה שיש בעיה, הנהגים לא היו מעיזים להתנהג ככה".
לא רק מוניות. בקבוק מים ב-17 שקלים וטיפ של 200 שקלים
אבל בכל מה שקשור במחירים מופקעים מתיירים, נהגי המוניות לא לבד. התיירים הפוקדים את חופי ישראל מדי קיץ מדווחים על הטעיות רבות בכל מה שקשור למחירים. יש מחיר לישראלים, הם אומרים, ויש מחיר למי שמדבר באנגלית. "הלכתי לקנות מים בחנות ליד החוף של תל אביב, ושילמתי 17 שקלים על בקבוק מים קטן", מספרת לויט, "אחרי שעה חברה שלי שיש לה עברית טובה, קנתה את אותו בקבוק באותה חנות ב7 שקלים". גם ג'ואל נפל במלכודת של חופי ישראל: "כל הזמן מבקשים ממני טיפ. האיש שמוכר את הכסאות על החוף אמר לי שאני חייב לשלם לו טיפ. אתמול אכלנו במסעדה על החוף, היינו 6 אנשים, אכלנו סנדוויצ'ים ושתינו, הגיע החשבון של 770 שקלים. אמרנו בסדר, שילמתי 80 שקל טיפ, עשרה אחוז, אבל המלצר אמר לי שזה לא מקובל. שפה חייבים לשים 20 אחוז טיפ. הוא אמר שאין ברירה כי הוא לא מקבל משכורת חוץ מטיפ. נתנו לו בסוף מאתיים שקלים".