במדבר יהודה אין משחקים. כאן יש עולם שלם של מבוכים ודרכונים בצורת גבעות ונחלים, של שמש וחול ומסלולים שלפעמים נדמה שאין להם סוף, כולל נמר אבוד שמסתובב לו בין הטיילים אך מפתיע רק את המיוחדים שבהם. הכתבה הבאה מיועדת למי שבאמת אוהב לצעוד: היום אנחנו הולכים הרבה, ומי שלא מתכוון להתעורר איתנו ברבע לחמש בבוקר, עם נעלי הליכה שרוכות על הרגליים וכובע טמבל שצועק למרחקים - מוזמן להישאר בבית.
מעלה נמר, מיטיבי לכת מתחילים
כדאי להגיע לאזור ערב קודם ולישון על חוף ים המלח או בחניון הלילה שליד כביש 90 - רדו מהכביש, עם הרכב או בלעדיו, במסלול השחור שיוצא מערבה כ-150 מטר דרומית לקילומטר ה-231. חניון הלילה נמצא בסוף הסימון השחור, אחרי כ-3.5 קילומטרים. כדאי שתהיו מודעים לסכנת הפריצות שמרחפת פה מעל הגלגלים, אם אתם מחליטים להשאיר את האוטו בחניון. המסלול שלנו מעגלי – אז אל דאגה, תגיעו אל האוטו בסיום המסלול במידה שהוא יישאר שם. השכם בבוקר, השכם מאוד בבוקר, חפשו בעיניכם העייפות את הסימון הירוק, שפונה בכיוון צפון מערב. מצאתם? יופי. שבו לקפה של בוקר (הבאתם גזיה, נכון?) והביטו בנוף. עכשיו אפשר להתחיל.
עם הסימון הירוק ממשיכים כ-500 מטר עד שפוגשים בסימון הכחול. איתו תטפסו במעלה צאלים אל הרמה, ותמשיכו עד למפגש עם סימון ירוק חדש, כעבור כ-2 קילומטרים. לאחר קילומטר נוסף במסלול הירוק תזכו בתצפית מקסימה על נחל הרדוף, שממנה המסלול ממשיך אל הנחל עצמו. שם תבחינו באחת מתמונות המדבר המרגשות ביותר – גב מלא מים (שרוב הסיכויים לראות אותו במצב הזה אם אתם מגיעים לקראת סוף החורף או באביב). מיד אחרי המפגש עם הגב וחציית הנחל, המסלול פונה דרומה וממשיך ישירות אל נקודת תצפית נוספת, מראש מעלה נמר. שוב יורדים, הפעם מזרחה, עד לתחתית נחל צאלים. שם תמצאו את עין נמר – מעיין הנובע כל השנה. אין סיכוי שהמים הצלולים לא יפתו אתכם לדלג פנימה, ללא שום קשר למזג האוויר. התעכבו שם קצת, שחקו במים, אכלו ארוחת צהריים והיו מרוצים מעצמכם – עבדתם קשה כדי להגיע לפה (בעיקר החלק עם הקפה השחור בבוקר).
בריכת צפירה – מיטיבי לכת למקדמים
עין נמר זה לא ארוך מספיק בשבילכם? אין בעיה, בשביל זה הבאנו את בריכת צפירה – מסע של 22 קילומטרים באותו האזור, אך בדרך אחרת.
הפעם מתחילים את המסלול בחניון הלילה של נחל צפירה, אליו אפשר להגיע מערד - נוסעים על כביש 3199 צפון-מזרחה ויורדים שמאלה, לסימון השחור, מול כפר הנוקדים. כעבור כשלושה קילומטרים תגיעו לחניון. גם כאן מומלץ מאוד להתחיל מוקדם בבוקר – וחובה ממש שזה יהיה מספיק מוקדם כדי לראות את הזריחה כשאתם כבר במצב די ערני. ממשיכים על המסלול השחור צפונה, עד שמגיעים לנחל צאלים. בעיקול מופיע סימון כחול שממשיך צפונה, ואתם איתו. בשלב מסוים הוא מתעקל שוב ימינה, חולף למרגלותיו של הר נמר וממשיך עד למפגש עם המסלול האדום. גם כאן ממשיכים ישר, וכשמגיעים לפיצול בין שני הירוקים, בוחרים בשמאלי – זה שייקח אותנו צפונה. הדרך יורדת איתנו אל נחל הרדוף ואחר מטפסת אל הגדה ופונה מזרחה עד למפגש עם הסימון הכחול. בכחול אנחנו עולים צפונה. קילומטר בצבע הנוכחי ואז, בפיצול בין הכחול לשחור, בחרו בשחור. בהליכה של קילומטר וחצי תגיעו לעין משמר, מעיין נוסף שנובע בכל ימות השנה – עוד פלא מדברי ומדהים.
פתוחים: כל הזמן. היזהרו מהליכה בלילה, גם למענכם וגם למען בעלי החיים, שהדבר האחרון שהם צריכים זה להסתנוור מהפלשים של הפנסים.
בודקים: שאין סכנת שיטפונות.
משלמים: המדבר בא בחינם, ויש הרבה ממנו.
מגיעים: מכביש 90 אל ים המלח ומשם ישר (הוראות מפורטות בגוף הכתבה). -691
מצטיידים: מים בכמות שאין סיכוי שתצליחו לסיים – לפחות שלושה בקבוקי ליטר וחצי למטייל\ת. אם אתם יוצאים לטיול בקיץ – וזה פחות מומלץ - ארבעה בקבוקים לבן אדם עלולים להיות מעט מדי. קחו בחשבון שאסור להשתמש במים מהגב לשתייה.