משך המסלול: כשעתיים.
אורך המסלול: כ-3 ק"מ. אפשר להסתפק בהליכה קצרצרה ממגרש החנייה התחתון עד המפל ובחזרה.
עונה מומלצת: בחורף ובתחילת האביב.
שעות פתיחה: א'-ה' 16:00-08:00, בימי שישי לקבוצות בלבד, בתיאום מראש, ובשבת וחג 17:00-10:00.
טלפונים: חצר תל-חי 04-6951333
נחל עיון נמצא ב"ציפורן" של אצבע הגליל, כלומר בגבולו הצפוני. מעיינותיו העליונים נובעים בבקעת עיון (מרג' עיון( ומכאן גם שמו. די הרבה שמות יש לנחל, למעשה: בתלמוד הוא נקרא "נקובתא דעיון", משמע - מעלה עיון, ובערבית ניתנו לו שני שמות: ואדי בראעקית - נחל הפרעושים (אל דאגה – זה לא מעיד על כלום) ושם נוסף, ואדי דרדרה - נחל המים הגועשים - שאכן מתאר את זרימת הנחל הגועש בחורף ברוך-גשם או בתחילת האביב הבא אחריו. לקראת סוף מאי מתמעטים המים, וזאת משום שחקלאי בקעת עיון משתמשים במי המעיינות להשקיית שדותיהם.
איך מגיעים: נוסעים בכביש קריית שמונה-מטולה (מס' 90) עד שמגיעים לחניון הדרומי של נחל עיון (הק"מ ה-476.5). במקום זה גם מסיימים את הטיול, ולכן כדאי להשאיר כלי רכב אחד, ובעזרת השני נוסעים לחלקה הצפוני של מטולה בכביש 90 ופונים ימינה ברחוב הראשונים, סמוך למצודת המשטרה נפנה ימינה (מזרחה), אל עבר מגרש החנייה.
יוצאים לדרך:
תחנה ראשונה – מפל עיון
סמוך לתחילת המסלול משתרעת חורשת אקליפטוסים יפה. כדאי לעמוד בקצה הצפוני ולהציץ אל עבר בקעת עיון, אל העיירה מרג' עיון ואל הרי הלבנון, שבימי החורף הם עטויים שלג לבן - ומכאן הכינוי "לבנון". השבילים בשמורה מסומנים היטב, ואנו פונים עם השביל מזרחה. בנחל ארבעה מפלים, כשהצפוני בהם הוא מפל עיון. גובהו כ-9 מטרים, ובראשו סכר בנוי שהקימו הבריטים כדי לספק מים לסוסיהם ששכנו באורוות מצודת המשטרה הסמוכה. יורדים עם השביל המסומן במורד ערוץ הנחל, ממשיכים בו גם כשהוא חוצה את המים מצד לצד ובדרך מעיפים מבט אל סבך שיחי פטל קוצניים והרדוף הנחלים. כעת אפשר לבחור אם לעלות לתצפית על מפל הטחנה או להמשיך במורד הנחל. בימים שבהם המים זורמים בעוצמה רבה כדאי במיוחד לעלות לתצפית: הנוף ועוצמת נפילת המים מגובה 21 מטרים לא יותירו אתכם אדישים.
תחנה שניה – מפל הטחנה
חוזרים אל השביל ויורדים ברגל אל מפל הטחנה. המפל מנצל קו שבר גיאולוגי שיצר את הפרש הגבהים הזה וגלש עליו. סמוך למפל עומדת טחנת הקמח, ששימשה את תושבי מטולה עד 1920.
בשלהי החורף פורחים כאן מישויה פעמונית, שגביעי פרחיה הלבנים מרהיבים, ולוע הארי, הבולט בצבעו הסגול. בהמשך אפשר לראות גם שערות שולמית, שיחי אחירותם, חלבלובים ועצי אלה אטלנטית. השביל מוביל לתצפית אל עבר מפלי האשד, הנחבאים בקטע קניוני צר של הנחל, ולידם שרועים שיחי שרביטן רבים.
עוקפים את הקניון בצד בית הקברות של מטולה, על "גבעת החצבים". הסקרנים יכולים לשוטט בין הקברים ולגלות בשמות החקוקים פיסת היסטוריה נכבדה מימי ראשית ההתיישבות. מתחתינו, מגובה של 30 מטרים, צונח מפל התנור, הרביעי והמוכר מבין מפלי הנחל. לאחר גשמים עזים, או עם הפשרת השלגים, עוצמתו נפלאה וארעיותו מפתיעה. מכאן יורדים בזהירות עם השביל אל תחתית המפל. גם בעונת הקיץ אפשר לבקר בנחל, טאז החוויה מעט שונה: מי הגשמים אינם ממלאים את הנחל, ומתגלים מעיינות עדינים ששפיעתם מועטה. לאורך הנחל וגם כאן, למרגלות מפל התנור, נמצאת בריכה צלולה שדגים משתכשכים בה. יוצאים מהמפל עם השביל אל מגרש החנייה. שבו השארנו את הרכב.
תחנה רביעית - חצר תל חי
נוסעים מקרית שמונה צפונה בכביש 90. כ-2 ק"מ אחרי צומת מצודות ( צומת גיבור), פונים שמאלה ומיד שוב שמאלה ונכנסים לתוך הקמפוס המערבי (הישן) של מכללת תל-חי. הסיור בחצר תל חי מרתק ושופך אור על ימיה הראשונים של הציונות, היחסים העדינים בין המעצמות באזור ועל גבורתם העילאית של מגיני היישוב.
פינת הגאון בדרכים:
הגשר במפל עיון: מצפון למפל ניצב גשר הרוס על הנחל - גשר זה פוצץ פעמיים: לראשונה, ב"ליל הגשרים", ב-1946, ובפעם השנייה - לאחר ששופץ על ידי הבריטים, פוצץ שוב ערב מלחמת העצמאות בידי חבלני חטיבת הפלמ"ח "יפתח".
חצר תל חי: מדובר בחצר בזלת אפורה עם גג רעפים אדום, שנבנתה ב-1907 בעבור איכרי מטולה. עם הזמן הפכה החצר למופת של עמידה עיקשת וגבורה על הגנת הארץ, ולאחר שננטשה זמנית חזרו אליה המתיישבים והקימו בה יישוב. מאחר וצפון עמק החולה כולו עבר משליטה בריטית לצרפתית והיה פרוץ להתקפות של כנופיות ערביות, אחיזת התושבים במקום הייתה חשובה על מנת שהאזור כולו יישאר בגבולות הבית הלאומי כפי שהובטח על ידי הבריטי. בי"א באדר תר"פ (מרס 1920) הותקפה החצר ובתום קרב עקוב מדם הועלתה באש וננטשה, שמונה מן המגינים, ובראשם יוסף טרומפלדור, נהרגו. ניסיונות נוספים ליישב את המקום עלו בתוהו והחצר נעזבה סופית בשנת 1926.
מסלול זה באדיבות צופית - פורטל הצימרים, הטיולים המסעדות והאטרקציות.