משך: כ-4 שעות
ציוד: נעלי הליכה, פנסים
עונות שנה: כל השנה
גיתות חצובות בסלע, פריחת רקפות, מערת נטיפים ועצי אלון - אלה רק חלק הן המראות שירחיבו את לבנו בשמורת נחל ספונים. נחל ספונים ונחל מיתלה שבהם נטייל יורדים מן הכרמל מערבה אל הים, בין מושב מגדים לקיבוץ החותרים. הנחלים, המתחתרים בסלעי הגיר שבונים את הר הכרמל, הם נחלי אכזב, שאין בהם זרימת מים אלא בימים גשומים בלבד. אורך המסלול הוא כ-4 שעות ויקיף כ-4 קילומטרים.
איך מגיעים? ניסע בכביש תל-אביב-חיפה הישן (כביש 4). ליד אבן ק"מ 194 נראה שילוט לנחל ספונים. נחנה בזהירות בשולי הכביש. מולנו נראה שער (נעול), ולצידו דרך עפר 1. כאן גם נסיים את מסלולנו.
יוצאים לדרך:
גיתות ובתי בד: נעבור בשער ונלך בדרך העפר בעקבות סימון שבילים אדום. שדרת ברושים תלווה אותנו לאורך דרכנו. מולנו נראה מחצבה נטושה. מעט לפני המחצבה מסתעפים סימוני השבילים: האדום ממשיך למחצבה, בעוד הכחול פונה ימינה. נבחר במסלול הכחול ונעלה בשביל, ולאחר כמה עשרות מטרים נפגוש במשטחי אבן ישרים, חצובים בשטח. אלה הן גיתות ששימשו בעבר לדריכת ענבים ולאיסוף התירוש הסחוט, כשלב בתהליך הכנת יין. בתקופות מאוחרות יותר גידלו במקום עצי זית, ואז הוסבו חלק מן הגיתות לבתי-בד והפיקו בהן שמן זית. באחת מהן נוכל לראות עדיין את האבן העגולה, היא אבן הממל ששימשה לפריכת הזיתים.
פריחה ונוף: נמשיך במסלול המסומן במעלה הכרמל. בחורף פורחות כאן הרקפות ובאביב יש כאן מבחר ססגוני של פרחים. אבל גם אם העונה אינה עונת הפריחה וההליכה קצת קשה עלינו, נעצור לרגע ונתרשם מהנוף המרהיב שנפרש לפנינו, המצדיק את הטיפוס המאומץ. בערך באמצע העלייה נבחין בגומחת סלע. נוכל לשבת בה לנוח ולשתות. השביל בסוף העלייה ממשיך מזרחה על הרכס, וזה הזמן ללכת בניחותא בין שיחי הקידה, עצי האלון והאלה, החרוב והאורן, וליהנות מן החורש היפה.
מערת ספונים: בסופה של הירידה נגיע לפתחה של מערה. כשניכנס למערה לא נדליק מיד את הפנסים שבידינו, אלא נמתין ונניח לעינינו להתרגל לחשכה. מערה זו היא מערת המסה (קארסטית), שנוצרה כאשר מי גשמים, שירדו על ההר וחילחלו דרך סדקים בסלע, המסו את סלע הגיר ויצרו בו חלל גדול; גם היום נוכל לראות כאן נטיפים פעילים. עכשיו ניתן להפעיל את הפנסים ולהיכנס אל מעבה ההר לתוך המערה. בעומק נוכל לראות גומחה שלתוכה נקוות טיפות המים היורדות ללא הפסק.
המחצבה: בסמוך למערה מסתעפים שוב סימוני השבילים. הפעם נמשיך על-פי הסימון האדום. נרד לכיוון המחצבה, ואם נצעד בשקט נוכל, אולי, לפגוש בשפני סלע שמתרוצצים כאן. מפה נמשיך במסלול האדום ונחזור לרכב.
איך נוצרה המערה? תהליך היווצרות המערה נקרא "קארסט". המים מחלחלים בסדקים וממיסים את הסלע. טיפות המים מתנדפות והגיר שוקע, וכך מצטרפות טיפה ועוד טיפה, במשך אלפי שנים, ויוצרות נטיפים וזקיפים.
היסטוריה קרובה יותר: בעבר שימשה המערה את האדם הקדמון, ונראה שמכאן יצא ל"מסעות ציד" קטנים בהר, או אפילו ירד לדוג דגים בים, שבעבר היה קרוב יותר.
והיסטוריה קרובה הרבה יותר: הערבים, שהשתמשו במערה כמקום חשאי להכנת אבק-שריפה, כינו אותה לפיכך "עיראק אל-בארוד" ("מערת אבק השריפה").
מסלול זה באדיבות צופית - פורטל הצימרים, הטיולים המסעדות והאטרקציות.