אחרי שיצאתם מהרכב וחילצתם היטב את העצמות בתום נסיעה עד לקצה הארץ, קחו חמש דקות ושבו על ספסל עץ בטיילת, מול פסל ברזל גדול שנושק לקו המים. הלגונות הפסטורליות שממתינות לכם בנקודת ההתחלה נמצאות באתר מורשה לעבודות ביוטופ, כפי שמודיע שלט מתכת צנוע. נדמה כי בשעה מאוחרת זו, היחידים שעושים פה ביוטופ הם דייגי הלילה, המצוידים בפנסי ראש מנצנצים ומגפי גומי גבוהים. המשקיענים שבהם גם יצלו את הביוטופ שלהם מעל למדורה מאולתרת בעוד כמה שעות.
עולם ומלואו בין מפרצוני החול
מתחילים ללכת צפונה, לכיוון רכס ראש הנקרה הבוהק, שנראה קרוב מכפי שהוא באמת. אור הירח אינו נחוץ לכם הלילה, מאחר שעמודי התאורה מאירים את מרקמי הסלעים והחולות בגוון צהבהב עדין. בקטעים מסוימים הם אפילו מדגישים את העלטה שסביבם, וזה הופך את הדרך למעניינת הרבה יותר.
חולפים על פני חוף בצת, המשמש בחודשים מאי-אוגוסט – כמו קטעים נוספים שבהם תעברו - את צבות הים שמגיעות אל החוף כדי להטיל את ביציהן בלילות הקיץ. כדי שירגישו בבית, ללא הפרעה בשגרת חייהם, כדאי להימנע מהליכה על החוף בחודשים אלו ולהסתפק בטיילת הסלולה. צבי הים, שיכולים להגיע למשקל של עד עשרות ק"ג, מחשיבים את המדוזות כמעדן ערב לחיך. שקיות ניילון מקריות עלולות להטעות אותם ולגרום להם חנק. לכן, אם החלטתם על פיקניק באמצע הדרך, כאן – יותר מבכל מקום אחר – אספו אחריכם את האשפה בקפידה.
חוקרים את הגלים
רוב שטח הטיילת אינו מרוצף, ואפשר לבחור ללכת על קו המים (בקטעים מסוימים) או על השביל החולי המרוחק יותר. אנחנו בחרנו בזיגזוג נינוח – החלטה שהתבררה כמוצלחת. כך או כך, הרקע שילווה אתכם כל הדרך הוא אורותיה הצנועים של נהריה, ומעבר לה – מסה של נקודות אור זעירות היוצרות את התוואי של חיפה.
בחלקים מהמסלול, במיוחד במקומות שבהם החוף הופך למעשה למעין סלע כורכר ענק ורחב ידיים, צפה ועולה התחושה של ביקור בארץ לא נודעת, שקטה ומבודדת. ובאותם מקומות, כאשר איש אינו סובל משאונם, נדמה כי הגלים נוטים להתנפץ אל החוף בחדווה רבה יותר. תפסו לכם חלקת אלוהים קטנה והביטו אל הגלים. לא סתם מבט מרפרף אלא מבט אמפתי ועמוק. לאחר כמה דקות של מדיטציה גלית שכזו, תכירו את שיטות הפעולה שלהם, את התבניות וגם את השוני בעוצמה, במרקם, בכמות הקצף, בשאון ובמערכת היחסים עם חבריהם שמגיעים מן הצד. ובכלל – מתי בפעם האחרונה באמת – אבל באמת – התעמקתם בגלים? רצועת החוף הזו היא הזדמנות נפלאה לעשות זאת. הלילה שקט, המטקות לא קיימות ואף רמקול של סוכת מציל אינו פולט דברי חוכמה מרעישים.
מהתנ"ך ועד לפלמ"ח
במסלול הזה אין מה למהר. הרי בכל מקרה לא תוכלו להמשיך אל מעבר לנקודת הסיום (אלא אם כן אתם או"מניקים). כאשר תגיעו לחוף ראש הנקרה, הביטו מערבה, אל הים. שלושה איים מבצבצים ממנו – תכלת, נחליאלי ושחף הם שמותיהם. האיים – המשמשים כאתרי קינון לעופות רבים – הם למעשה קודקודו של רכס כורכר שהים כיסה. עוד דקה, חצי שעה, או שעה – תלוי בכם - והגעתם אל קצה המסלול: מצוק הגיר והצור של ראש הנקרה, הצונח אל הים ומכה בו מבלי להשאיר מקום אף לא לרצועת חוף צרה.
אורך המסלול: כ-3.5 ק"מ.
אופי המסלול: קווי.
דרגת קושי: קלה.
ירח מלא: מומלץ.
הגעה: נוסעים צפונה על כביש החוף, חולפים על פני נהריה וכפר הנופש אכזיב, ומחפשים מצד ימין את "מסעדת דהב". ניתן לחנות לידה או לצד החוף, מעברו השני של הכביש. אפשר לחזור באותה הדרך (ולגלות הפתעות נוספות) או להיעזר בשתי מכוניות.
מפת סימון שבילים: מס' 2, הגליל העליון (לא חובה).
* זוהי גרסת טיול מקוצרת מתוך הספר "טיולי לילה", מאת איל שפירא, צילומים: איציק מרום.
הוצאת "מיל"