מאובנים ופסלי בזלת בכרמל
רוב המטיילים בשמורת הטבע נחל מערות שבכרמל עושים זאת כדי להתפנק על מערות האדם הקדמון הנטועות במצוק הרם. יש בהן תצוגת כלים עשירה ששימשה את אבותינו השעירים, וגם משפחת בובות קדמוניות עם כל האקססוריז הנחוצים, במטרה לסייע למי שלא מסוגל לדמיין. לאחרונה אף הוכרז המקום אתר מורשת עולמי על ידי אונסק"ו. מה כל זה אומר? שבחול המועד יהיו פה המון אנשים (ובצדק).
אבל כאשר כולם פונים להציץ במערות, אתם דווקא חותכים צפונה, אל מסלול טיול פחות מיוחצן, אבל כזה שהרבה יותר מסעיר את הדמיון. מסתבר שלפני 120 מליון שנה, פלוס מינוס, היה מכוסה האזור בים רדוד, והמצוק הגבוה שעליו אתם כעת צועדים היה פעם שונית.
בכל הטיולים אומרים לכם להרים עיניים וליהנות מהנוף? כאן הדרישה היא דווקא להשפיל מבט, לחפש ד"שים מן העבר הרחוק בדמות מאובנים בני מיליוני שנים שהשתמרו בסלעים המחוררים לעייפה וחמורי הסבר. אתגרו את הילדים בחיפושים גיאולוגיים. לא עובד? תגידו להם שהמאובנים היו יצורים שראו בעיניים את הדינוזאורים, והם מיד יידלקו. בין אם ילדים ובין אם קשישים – גם הטיפוסים הכי אפאתיים, ימצאו את עצמם מתלהבים מגילוי מאובן של רכיכה ימית נושנה או דג קדום. מסלול הטיול מעגלי וקצר, הוא מסומן בסימון שחור ונמשך 40-60 דקות. יש בו אפילו מערה מחבוא מפתיעה בהחלט.
ואם אתם כבר פה, בואו לגלות פנינה לא ידועה בקיבוץ עין כרמל הסמוך: גן הפסלים "בזלטון" – עשרות יצירות סוריאליסטיות מאבן בזלת שיצר דגן שקלובסקי. יש פה דמויות מוטרפות, מדהימות ויצירתיות להפליא. מותר לגעת, מותר לטפס, רק אסור ליפול. זה כל מה שמבקשים כאן. המקום פתוח 24 שעות ביממה, והכניסה ללא תשלום. בסמוך תמצאו סדנאות אמנים מדליקות בנושאים שונים – מכלי נגינה מברזל ועד סדנת הדפסים.
הגעה: על כביש 4 (ת"א-חיפה הישן), כ-8 ק"מ צפונית לצומת פוריידיס.
עולם חדש בגבעות נס ציונה
מתחת לאף של תושבי המרכז משתרע מרחב שרק דורש שירוצו בו, יתגלגלו בו, יגלו אותו, ובמיוחד יעשו בו פיקניק נטול המונים. גבעות נס ציונה מזמינות במיוחד בשעות בין הערביים, כאשר אור השמש הכתום צובע ברכות את חמוקי הגבעות, וחושף פינות התבודדות נהדרות. כ-900 דונם של טבע יש כאן, בלי יותר מדי קשקושים ומניירות.
פה הדליק זוג אוהבים מדורה אינטימית, שם חבורה של ג'יפאים תפסו זולה תחת עצי האיקליפטוס - רק טוב ייצא לכם מהמקום הזה, השזור בשבילי הליכה רבים. פשוט לכו לאן שהרגליים יובילו אתכם. הן יודעות טוב יותר מהשכל שלכם לאן להגיע. רק זכרו: אל תצפו ל"הו-הא", אלא לגילוי של מרחב חדש. יש כיף גדול יותר ממציאת מקום לא מוכר?
הגעה: מחנים בדרך גבעות הכורכר פינת רחוב השריון במערב נס ציונה. עדיף לא בשבת (בגלל אינפלציה בכמות רכבי השטח).
נגב אחר: דריג'את ולקייה
ברוכים הבאים אל אחד הכפרים היותר נידחים בדרום. זהו דריג'את, שעד לפני כמה שנים כלל לא הופיע במפות ולא היה מחובר לתשתית החשמל הארצית. ככזה, האותנטיות שבו רבה, עד כמה שמשהו בימינו עדיין יכול להיקרא "אותנטי". הוא הוקם במאה ה-19 על ידי פלאחים מדרום הר חברון, וכיום יש בו כמה מאות תושבים. מעניין לדעת שלמרות הבידוד היחסי והיותו לא מוכר, אחוז ניכר מתושביו אקדמאיים. אז מה יש פה? מערות חצובות בסלע ששימשו למגורים עד לפני כמה עשרות שנים, אירוח מסורתי ובעיקר - תחושה של סוף העולם. במובן הטוב של המילה. כדי למצות את הפוטנציאל, מומלץ לבקר במקום באמצעות סיור מודרך. מקום טוב להתחיל בו הוא באתר www.drejat.lanegev.co.il.
כפר בדואי מעניין, קרוב יותר לבאר שבע, הוא לקייה. לכאורה זהו עוד כפר אפרורי ונטול אטרקציות, אך במקום פועל מיזם פמיניסטי ייחודי שמטרתו העצמת נשים בדואיות: "אריגת הנגב". כאן אפשר לא רק לרכוש, אלא בעיקר ללמוד על ולצפות בתהליך הכנת שטיחי צמר בעבודת יד. שיטות העבודה מסורתיות, וכדאי לשים לב לתהליכי הצביעה הייחודיים. חובה לתאם את הביקור מראש (www.lakiya.org).
הגעה: דריג'את מצוי לא הרחק מתל ערד ולקייה – צפונית לבאר שבע (הגעה מכביש 31).
לרדת בגדול: מדרגות ליליות בחיפה
יש אפילו חיפאים ותיקים שלא יודעים שכמה וכמה גרמי מדרגות יורדים מהכרמל עד לעיר התחתית. אז כן, מדרגות הן נורא סבנטיז, נורא לואו-טק ונורא משעממות. אבל כאן הסיפור שונה: בחיפה יש המון שכונות, המון נופים עירוניים מגוונים והמון פיסות עיר שנראות כטלאי על טלאי. ובין כל אלה יש ארבעה מסלולי מדרגות, שבהם עשרות קטעים שכל אחד שונה מרעהו. בואו בשעות הערב המוקדמות, ותגלו את העיר הזאת כמו שצריכים לגלות עיר: דרך הרגליים. תלכו לאיבוד, תפגשו בתים מדהימים, תציצו אל הנמל הענקי והאורות המנצנצים של חיפה, ואולי גם תמצאו אהבה. טיול עירוני מגניב, זה מה שזה. רק תצטיידו במפת העיר, כי גם ל"איבוד" יש גבול.
אגב, קחו בחשבון שהערב תרדו קצת יותר מ-1,000 מדרגות. זו הסיבה שלתחילת המסלול עדיף להגיע באמצעות רכב הקפצה או במונית מהעיר התחתית.
הצעה שלנו: מתחילים בטיילת לואי, המספקת נוף פנורמי נפלא, מגיעים למדרגות "גדרה" ברחוב יפה נוף, ומשם לפי הסדר אל גרמי המדרגות הבאים: מדרגות גמלא, שמואל, כורש, פועה, שפרה, עבאס, סמטת הבוסתן, רחוב הגפן והשער התחתון של הגנים הבהאים. עכשיו, כאשר המישור הגיע, אפשר לרדת על בירה משובחת באחד מבתי המזרח של הימאים בעיר התחתית או להתפנן בבית קפה מלוקק בשדרות בן-גוריון.
בתול ולא מסמיק: שביל המצוק בפלמחים
חוף פלמחים. יש יותר קלאסי מזה? הרי כל עם ישראל יגיע לכאן בחג. יגיע, כן, אבל העצלות שמאפיינת את תקופת החגים, תשאיר את רובם בים, מה שיותיר לכם זמן לחקור את השבילים החדשים (יחסית) שנחנכו בשמורה חופית זו, שעדיין מצליחה לקרוא לעצמה "בתולית" מבלי להסמיק.
לאחר שנים של הזנחה, קיבלה לידיה רשות הטבע והגנים את הניהול של השמורה, וכבר כיום אפשר למצוא פה מסלול יפה וקליל לכל המשפחה, שסופו, באופן טבעי – בטבילה בים, רגע לפני שמתחיל החורף. אם תגיעו מוקדם בבוקר או לקראת שקיעה, תצליחו אולי לקלוט בזווית העין תן, שועל ואפילו חזיר בר. לא מצאתם? תסתפקו בלטאות ובעקבות של גרבילים.
אבל השוס פה הוא זולה סודית שנמצאת ממערב לשרידי העיר הקדומה יבנה-ים, שראשית ההתיישבות בה הייתה לפני כ-3,500 שנים. תמיד יש פה דייג או שניים, ותמיד רומנטי פה. הפינה הזו היא כאמור חלק ממסלול טיול נחמד בשמורה, שאורכו כשני ק"מ: המסלול מתחיל בפינה הדרומית-מזרחית של חניון הרכב (עוברים את הקופה ופונים דרומה). תחילת ההליכה על רכס הכורכר, שצמחייה ירוקה צפופה מעטרת אותו מכל עבר. צועדים לכיוון דרום-מערב על "שביל האטד" לאורך של כ-600 מטרים ומגיעים אל תל יבנה-ים, ששרידים ארכיאולוגיים רבים מצויים בו. יורדים מהתל וממשיכים צפונה על המצוק, במקביל לקו החוף. זהו "שביל המצוק", שיביא אתכם בעוד כמה מאות מטרים אל החוף המוכרז. מומלץ להמשיך צפונה וטייל על מצוק הכורכר הגבוה, שבחלקו נמצאו שרידי ביצורים מהתקופה הכנענית.
נופי המקרא, סטייל פינלנד
בהרי ירושלים חבוי לו היטב המושב יד השמונה, שנולד אי אז בשנות השבעים של המאה שעברה. מקימיו היו לא אחרים מאשר קבוצה של נוצרים שהגיעו מפינלנד הקרה. כאן, המונח "אוהבי ישראל" מצית לא ציניות אלא מבט טוב בעיניים (וגם עברית במבטא לא מובן בעליל). יש להם מלון מקסים, ארוחות בראנץ' נהדרות בימי שישי, אבל בעיקר - גן מטופח בסגנון תנ"כי. זהו גן מיוחד ומעורר השראה, מעין מחווה לימי התנ"ך. הגן התנ"כי כולל נקודות תצפית גבוהות לעבר מישור החוף, מגדל אבן ציורי, שבילי הליכה קלילים ומפגש עם כלים ומתקנים חקלאיים מהסוג שרואים בסרטים תנ"כיים. רק אל תשכחו: בלי ציניות.
הגעה: מכביש 425, סמוך לאבו גוש.
אתם וסלעי הענק בנחל חזור
כמה זמן ייקח לכם לסיים מסלול טיול של 1.5 ק"מ? נחל חזור ברמת הגולן ידגים לכם כיצד מסלול קצרצר יכול להימשך זמן רב. לפעמים אפילו שלוש שעות, אם אתם פדלאות. כן, זהו מסלול קשה. אפשרי, אך קשה. ובשל עובדה זו, ההמונים לא גודשים אותו. הרווח שלכם: נוף, שקט ממכר, ועוד נוף. וכן, גם רגליים תפוסות מחר בבוקר. וגם מחרתיים.
המסלול, המיועד למטיבי לכת (ובוודאי לא לילדים), מתחיל ליד קבר השייח' נבי חזורי, שאגדה מקומית מספרת שנהג להשליך גרגרי מלח על עוברים ושבים, ולפי תגובתם הצליח לתהות אל קנקנם. אל תנסו את זה בבית, בטח לא ברחוב.
נצמדים למסלול הכחול, שיוביל אתכם בין סלעי ענק זדוניים, חורש צפוף, מפלי אבן שבחלקם אולי כבר מזרזפים כמה טיפות, וגם ענפי עצים שישמשו כמצילי חיים, רגע לפני שתצנחו לאיזו תהום קטנה. צחוקים פה. רוצים קינוח קליל? אין. כי הסוף כרוך בעלייה קשה ומיוזעת. אבל בינינו – באמת שיפה כאן. המסלול מסתיים ליד מצודת נמרוד, ואם הגעתם ברכב אחד, חזרו אליו בהליכה זהירה בשולי כביש 989.
הגעה: מכביש 99 פונים צפונה לכביש 989 (שילוט לנווה אטי"ב). כקילומטר אחרי הכניסה לגן לאומי מבצר נמרוד פונים שמאלה (מערבה) לחניון אלכסנדרון ולאתר ההנצחה לחללי סיירת אגוז. זוהי נקודת ההתחלה והסיום.
