נפתח בחדשות הטובות: אם יצא לכם להיות בצימר ב-2015, אז כנראה שאתם עשירים, או שסתם נקלעתם למסיבת רווקים. אם אתם אנשים מהשורה, כאלה שתקציב הנסיעות שלהם אינו בלתי מוגבל, אז סביר שבבחירה בין סוף שבוע בצימר בגליל לבין דיל לאירופה שעולה כמעט אותו הדבר, הלכתם על האופציה השנייה. יכולתו של הצימר הישראלי הממוצע להתחרות בנופשונים ובחברות הלואו קוסט נשחקה זה מכבר, וכך הוא מדשדש הרבה מאחורי עמיתיו שבקצה הפירמידה, הצימרים היוקרתיים, שדורשים, וגם מקבלים, 2,000 ש"ח ומעלה ללילה לזוג ללא ילדים. אלה משגשגים ונהנים מאחוזי תפוסה גבוהים ויציבים במיוחד, ואלה מגרדים את ממוצע ה-30% תפוסה מלמטה ובלית ברירה, מתחילים להרים ידיים.
מסכמים את 2015 ב-mako:
"ב-2015 חלק מהצימרים הפסיקו להיות צימרים והתחילו להיות יחידות שמושכרות חודשית", אומרת אורית הרשקוביץ, מנהלת משרד פרסום יעיל שבבעלותו אתרי הצימרים "מומלצימר", "צימר דיל" ו-"zimer4u". "זו לא הייתה שנה נפלאה", היא מוסיפה. בלשון המעטה. גולן דדוש, בעל מתחם האירוח "בין זריחה לשקיעה" בגליל, מחזק את דבריה: "זו תקופה מאוד קשה. צוק איתן עשה נזקים מאוד קשים ברמת האכלוס בקיץ של שנה שעברה, וזה לא השתפר מאז. היו פיקים מסוימים שנפלו בחגים אבל חוץ מזה ממש רדום, ובנוסף לכך יש את האפקט של המצב הביטחוני ואת ההאטה החדה במשק. אני אישית נאלצתי לחזור לתחום הקודם שלי כדי לדעת שאני לא תלוי בצימרים. הורדתי מחירים בממוצע ב-25-30%, ובכמות הלילות ירדנו ב-40%. יש שבועות שבהם מיום ראשון עד יום חמישי אתה סגור, וזה לא רק אצלי, הענף רדום. להערכתי, תוך 5-10 שנים מהיום, כל המתחמים הקטנים ייסגרו. מי שגדול וחזק ישרוד, והקטנים יסבו את יחידות הדיור שלהם למגורים, או ייתנו אותן לילדים".
גיברת צימר, מצ'עמם לי
אז מה קרה פה בעצם? כיצד הפכו הצימרים מתופעה תיירותית פופולרית שזוכה לטיפול מצד "ארץ נהדרת" ("שימי ופילוס בצימר בצפון", 2007 - ראו נגן) לאופציה זניחה וכמעט מאוסה? רמז ראשון ניתן, אולי, למצוא אצל שימי ופילוס עצמם, שסחבו טלוויזיה מביתה של "גברת צימר" ליחידת הדיור שלהם כי "צ'יעמם להם". בהשאלה משימי ופילוס, אם בעבר הנופש הישראלי דרש טלוויזיה בצימר, אז היום הסטנדרט הוא ג'קוזי, בריכה פרטית מחוממת ומכונת קפה. "אנשים רוצים ורוצים ורוצים וזה לגיטימי, אבל הם לא רוצים לשלם מחיר שתואם את מה שהם מבקשים", אומרת הרשקוביץ. "הם רוצים את הכי טוב בתשלום נמוך ככל האפשר - משוואה שלא עובדת לצערנו". הרשקוביץ מוסיפה ומציינת שאם ב-2014 המחיר הממוצע המבוקש מצד גולשים שפנו למענה הטלפוני של האתרים שלה היה 700-800 ש"ח, אזי ב-2015 נרשם מחיר ממוצע מבוקש של 600-700 ש"ח, "ויש גם מקרים שבהם הוא ירד באופן יותר קיצוני".
אם תשאלו את התייר הישראלי, הדיון הרלוונטי היחיד הוא אל מול מחירי הלינה בחו"ל. "אני עובד הרבה בצפון ואני לן הרבה בערים בצפון הארץ, מחיפה ועד צפת", משתף ע', עורך דין מאזור המרכז. "במקביל אני הרבה בחו"ל, ואני תמיד נדהם מהקלות הנפלאה של booking.com למצוא לי צימרים ומלונות במחירים ממש טובים. לאחרונה ביקרתי בפראג והחלטתי לקפוץ ליום אחד לווינה. על הרכבת מפראג לווינה עשיתי הזמנה למלון De France בווינה, מלון של 8 כוכבים ביחס לישראל, ובאמצע השבוע לנתי בו ב-80 יורו. ההילטון וההרודס בארץ לא מגיעים לקרסוליים של המלון הזה. אני והמשפחה שלי הפסקנו לגמרי ללכת לצימרים בארץ מכיוון שאני לא יכול להימנע מלתרגם מיד את המחירים, גם כשהם נחשבים לזולים - 800 ש"ח ללא ארוחת בוקר - ליורו או לדולר, כי במחירים האלה, סביב ה-200 יורו, אני מקבל באירופה מלונות נפלאים. מאיפה המחירים בארץ כל כך גבוהים? מילא בתל אביב, אבל בצפון? אז כן, יש יחידי סגולה שמורידים מחירים, אבל הרוב חיים בלה לה לנד. אני מדבר עם צעירים והם אומרים לי: מי משלם את המחירים האלה? עדיף כבר לטוס לאמסטרדם ב-20% יותר ולראות עוד מדינה".
ממשרד התיירות להתאחדות המלונאות
על פי יו"ר ארגון בעלי הצימרים, יעקב רוזנווסר, נקודת האיזון של הצימרים בישראל היא ב-45% תפוסה בשנה. "כלל האצבע הוא שאם לא הגעת לזה, אז אתה שורף את עצמך לחינם", הוא אומר. "לפעמים אתה לא יודע את זה, כי חלק מעבודות הניקיון בעלת הבית עושה, וחלק מהתיקונים הקטנים בעלה עושה, ואז מדובר במחיר האלטרנטיבי כי מדובר בזמן שלהם. רוב בעלי הצימרים נמצאים כיום ב-30% תפוסה, משמע שורפים את עצמם לחינם". כצפוי, מי שנפגע באופן המשמעותי ביותר הוא "הקטנים", כלומר אלה שבבעלותם פחות מ-4 יחידות דיור, שנשארו ללא תפוסות שיניבו הכנסות ורווח שיצדיק את התפעול שלהם. עלויות התפעול לא מכפילות את עצמן מ-2 צימרים ל-4 צימרים, שכן המרכיב המרכזי בהן, השיווק, לא משתנה בטווח של 2 או 10 יחידות. גם המנקה שמגיעה לא עולה כפול כשמדובר ב-2 או 4 יחידות אלא פחות מזה, וכך גם לגבי איש התחזוקה, אתר האינטרנט וכו'.
אם תשאלו את רוזנווסר, חלק מהאשמה במצב נעוצה ברגולציה הממשלתית. "הענף בישראל לא מקבל תשומת לב ראויה, בלשון המעטה, מהרשויות הממשלתיות, ואינו מטופח כמו באירופה ובארה״ב", הוא אומר, "שם, הדאגה של השלטון המרכזי לפריפריה היא הרבה יותר גדולה, וכל הזמן מעודדים ומשפרים את היכולת של התיירנים בכפרים להתמודד עם שוק מתקדם. באירופה, למשל, יש שילובים בכל מיני אירועים עם העיר הסמוכה, הסעות ומופעי אופרה בשביל להכניס את כולם למעגל, כי יש יותר מודעות לכך ורוצים להוזיל מחירים יחד עם תוספת פרנסה לפריפריה. פה, בארץ, הפעילות הממשלתית שואפת לאפס. חוזרי המנכ״ל של משרד התיירות מטפלים כמעט אך ורק במלונאות, וזה פספוס גדול, הן באי הגדלת ההיצע התיירותי והן ביצירת מקורות פרנסה לאנשי הפריפריה. אין לנו מישהו במשרד התיירות שיכול לעזור בעניין, למרות שהייתה ועדה אחת שעבדה מול השר סטס מסז'ניקוב שכבר דנה בסוגיה איך להוזיל את הנופש לתייר הישראלי, ולצערי לא יצא ממנה שום דבר. במבט לאומי, יש כמה נפגעים מהיעדר הטיפול: ראשית נפגע התייר והאורח שמשלם יחסית הרבה, שנית נפגע בעל הצימר".
ענף האירוח הכפרי בישראל סובל אמנם משלל מחלות, אולם אי אפשר לפטור את דבריו של רוזנווסר בדבר נטיית המשרד למלונאות כלאחר יד. המשרד אכן מעניק שלל פטורים וזיכויים למלונות בלבד - למשל, שיפוי בגין תשלומי ארנונה בהיקף של 20 מיליון ש"ח כפיצוי על נזקי צוק איתן (חוזר מנכ"ל מתאריך 2 בדצמבר 2015), או הכרה בבתי המלון כתשתיות לאומיות (הודעה לעיתונות מחודש נובמבר), צעד שמשמעותו גידול דרמטי במספר חדרי המלון. מעניין לגלות בהקשר זה, כי בשנים האחרונות התמנו מנכ"לי משרד התיירות לדורותיהם לתפקידים בהתאחדות המלונות - נועז בר ניר התמנה באפריל האחרון לתפקיד מנכ"ל התאחדות המלונות, רפי פרבר שימש בתפקיד סגן נשיא התאחדות המלונות בשנים 1981-1988, ושבתאי (שבי) שי משמש מנכ"ל התאחדות בתי המלון באילת - וקשה שלא לתהות על הקשר בין הדברים. נסייג ונאמר שבתעשיית התיירות אין הרבה גופים גדולים שניתן להשתלב בהם והתאחדות המלונות היא הגוף המרכזי בתעשיית התיירות המקומית.
צרכן בררן ומפונק
"השנה הענף חווה ירידה קטנה שנבעה מכמה דברים: ראשית, המפעילים שהקימו את הצימרים שלהם בתחילת שנות התשעים ולא השכילו לשפץ, לשדרג ולהשקיע נשארו קצת מאחור", אומר ואיל כיוף, מנהל אגף תיירות כפרית במשרד התיירות. "נופשים, במיוחד בקיץ, חיפשו את בריכות השחייה ואת הפינוקים הנלווים, ומפעילים שלא הציעו אותם לא עבדו בהיקפים שהתרגלו אליהם, לעומת הצימרים המפוארים או המושקעים שהיו להם השנה ביקושים הרבה יותר גבוהים. יש לזכור כי ענף הצימרים התחיל את דרכו כאכסון זול ופשוט יחסית, ולרוב היו אלה חדרי מתנדבים בקיבוצים שהפכו לצימרים ובמושבים במקום הרפת והלול הוקמו יחידות עץ פשוטות שעיצבו את חווית השהייה במושבים החקלאיים. עם הזמן, גם במושבים החלו להשקיע בשדרוג היחידות והפיכתם ליחידות מפוארות ומושקעות עם הג'קוזי ובריכות השחייה. הצרכן הישראלי הוא צרכן בררן ומפונק, והוא הצביע ברגליים והשאיר מאחוריו את היחידות הפשוטות. נראה שאת החוויה הזו הוא מיצה, יש איזו מין הרגשה של ראינו, חווינו, מה הדבר הבא".
לצד כל אלה, ישנם החשודים המידיים: "יש תחושה שבשנתיים האחרונות לתיירים אין הדרייב שהיה לצאת ולנפוש - המבצעים הצבאיים, המצב הביטחוני והמורל הלאומי שלא היה מי יודע מה בשנים האחרונות, משפיעים, וגם המצב הכלכלי אינו כמו שהיה לפני עשור. תוסיפי לכך את המחירים היקרים יחסית, הגם שלא מחזירים את עצמם, ומצד שני אלה שמציעים מחירי ביניים נחשבים ליקרים לעומת אירופה, אז הצרכן הישראלי שנכנס לבוקינג ובודק מחירים כבר פחות מוכן לפתוח את הארנק".
גולן דדוש, למה הצימרים בארץ יקרים כל כך לעומת חו"ל?
"הרמה שלנו בארץ היא פי 3 או 4 מבחו”ל. תוסיפי לזה 45% מיסים - מים, ארנונה, טלפון, מע”מ - הכל אצלנו יותר יקר. אם אני לוקח מאדם 1,000 ש”ח ללילה, קודם כל תורידי מזה 18% אוטומטית, ואח”כ - מה עם ההשקעה? אנחנו משקיעים מיליונים - באזור החצי מיליון שקלים ליחידה. תוזילו קצת את המיסים, ואנחנו נוזיל את המחירים בהרבה. אני חושב שבכל סכום, כאשר אתה לא מרוויח אתה לא תיתן שירות כמו שצריך, אני לא מפעיל צימרים לצדקה, אבל היום אנחנו מתקרבים לרמה של הפסדים".
אבל גם בחו"ל יש מיסים.
"אז בואי אני אספר לך משהו. לפני חודשיים וחצי נסעתי לפורטוגל, רציתי להתארח בצימר. בעלת העסק אמרה לי: 'אני סגורה, פותחת רק 3 חודשים בשנה', בתקופת השיא. הבנת? במודל הזה בארץ 90% מהצימרים יסגרו, כי עבור אנשים זו הפרנסה שלהם. אנחנו חיים במדינה שאין בה עונות, הכל מעורבב, ומה עם תיירות החורף? יש תקופות שלמות שבהן העסקים מתים ואתה ממשיך לשלם את כל ההוצאות, שיווק, משכורות".
כיוף מאשר את דבריו של דדוש: "המחירים יקרים יחסית, וירידת המחירים לא נראית באופק. זאת, מכיוון שצימר מפואר שנבנה בהשקעה מטורפת, גם כשהוא גובה 2,000 ש"ח ללילה הוא לא בהכרח רווחי. תבדקי ותראי שבתוכנית העסקית של מיזם כזה הוא צריך לגבות כזה מחיר ללילה אחרת הוא לא יחזיר את ההשקעה".
הצימר מת, יחי הפינוקמפינג
תשובתו של משרד התיירות למצבו העגום של הענף נעוצה בשינוי תפיסה כולל. "אנחנו רוצים שהצימרים הפשוטים ישמשו את התיירות הנכנסת, ויהוו מקבילה לבד אנד ברקפסט באירופה, שמתבססת על יחידות בסיסיות, הרבה פחות מושקעות מיחידות האירוח המקבילות הפעילות בשוק הישראלי", הוא אומר. "אלא שהתיירות הנכנסת עדיין לא כל כך מגיעה לתיירות הכפרית - אחוז התפוסות לפלח זה במרחב הכפרי נע בין 15-20% מסך התפוסות הכללי - כשהיתרון הגדול של התיירות הנכנסת הינו התפוסות באמצע השבוע, עקב אכילס של התיירות הכפרית. מהמקום הזה קידמנו בשנים האחרונות, ובשנה האחרונה ביתר שאת, מאגר מידע שיהיה באתר משרד התיירות שבו נפרסם את היחידות המדורגות על פי דירוג בשלוש רמות. בתהליך הדירוג נבדקים 144 קריטריונים, שמתחיל מעובי מזרן ועד רישיון העסק, וזאת כדי שהלקוח המזמין באתר יידע בדיוק איזה מוצר הוא מקבל". עד כה דורגו 680 יחידות מתוך כ-10,000 יחידות בארץ, והיד עוד נטויה.
בתוך כך, ישנו גם ה"פינוקמפינג" - משרד התיירות מעודד יזמים להקים מתחמי קמפינג, תחום חדש שצובר תאוצה. "הוצאנו חוזר מנכ"ל בדבר מתן מענקים ליזמים המקימים מתחמי קמפינג ברחבי הארץ. המענק עמד על 20% מסך ההשקעה הכוללת, ובסך הכל השקענו כ-3 מיליון שקלים, שמגולמים בתוספת של כ-1,500 מיטות חדשות ברחבי הארץ".
האם ה"פינוקמפינג" נוגס בצימרים?
"כן ולא. לא כי זה מוצר אחר לגמרי, לינת שטח בתוך אוהל, רוב אתרי הקמפינג מציעים הקמת אוהלים עצמאית, בתוך חיק הטבע, ליד מקורות מים. זה לא ממש מפנק, זו חוויה אחרת, כשהרעיון הוא להתנתק ולהתחבר לטבע. יש לציין גם שהיום סדר גודל של מחיר ללינה בחניון הוא 70 ש"ח לאדם, אז משפחה של 4 נפשות תשלם בסך הכל 280 ש"ח, ואם אנחנו רוצים לקדם תיירות עממית אז מה יותר עממי מזה? זה מחיר שמאפשר לכל משפחה לצאת לנופש. לחרדים ולדתיים יש היום את הדרייב הזה לצאת לנופש, הם מגיעים לצימרים ומגיעים לקמפינג, אז השוק שלהם גדל. דווקא סוג כזה של אכסון יכול מאוד לעזור למשפחות כאלה שהן מרובות ילדים ומחפשות דברים אחרים. אין ספק שאיפשהו זה נוגס בתפוסות של הצימרים אבל זה ממש בשוליים".
יחד עם זאת, תחייתם של הצימרים אינה נראית באופק, לפחות לא על פי כיוף. "אני לא רואה שתהיה מהפכה ב-2016", הוא אומר. "אנחנו את שלנו ננסה לעשות, נמשיך לדרג צימרים ולסייע להקמת צימרים באזורים מיוחדים ברחבי הארץ, לדוגמה ביישובים הדרוזיים גם בגולן ויישובי עוטף עזה. החוויה של הצימרים ביישובים הדרוזים, לדוגמה, היא חוויה חדשה ואחרת לצרכן הישראלי, ולכן אנחנו ננסה למקד את התמיכה שלנו במקומות האלה, ולייצר תמהיל מעניין בהיצע. לדעתי התפוסות בצימרים תעלה ב-2016 אבל לא בצורה דרסטית - אם אנחנו מדברים על אחוזי תפוסה ממוצעים של 25-30% כרגע, אז אני מקווה שב-2016 נגיע ל- 35-40%".
מחירי הקמפינג אכן נמוכים לאין שיעור ממחירי הצימרים, אך חשוב לציין שגם הם יקרים ביחס לחו"ל - באוסטרליה, למשל, המחירים נעים סביב 6$ ליחיד ו-24$ למשפחה בת עד 8 נפשות (עד 2 מבוגרים). בהמרה פשוטה, מדובר ב-23 ש"ח ליחיד ו-93 ש"ח למשפחה שלמה, כשליש מהמחירים בארץ. במדינה מינסוטה בארה"ב תשלמו 15-19$ למשפחה בת 6 נפשות - עוד פחות מהמחירון האוסטרלי. בדוברובניק, קרואטיה, המחירים משתנים על פי עונות השנה, ונעים בין 9-12 יורו למבוגר (51 ש"ח בתקופה היקרה ביותר) ו-0-6.2 יירו לילד (26 ש"ח לילד המבוגר ביותר בתקופת השיא) - קצת יותר יקר, ועדיין, משמעותית פחות מבארץ.