אין ספק שבנימין היה שמח לראות ש"אם תרצו אין זו אגדה" שלו חי ובועט, ורחוב נחלת בנימין (שנושא את אותו השם, אך לא על שמו של החוזה - ההסבר בסוף הכתבה) עובר בימים אלה מהפך ומאכלס את הצעירים שסבי סביהם תקעו בו יתד לפני מאה, והרימו מתוך החולות עיר ורחוב לתפארת. מאז הוקמו רחובות ושכונות רבות בעיר, נבנו מגדלים שמתמרים לשמים ורחוב נחלת בנימין הפסטורלי של אז הוא היום שילוב מרתק בין ישן לחדש, בין אותנטי למודרני ובין מסחר לבילוי.
מרחוב אפרורי וזניח, שהדבר היחיד ש"צבע" אותו הם אלפי גלילי בד צבעוניים שנמכרו בכל חנות שנייה, שהעניקו לו את הכינוי "רחוב הבדים", הפך נחלת בנימין בשנה האחרונה ל"רחוב הבילויים", ולנקודה לוהטת שכובשת במהירות האור את מקומן של חנויות הטקסטיל.
רבותיי, מהפך
טרם הוכתר דיזינגוף כרחוב הכי ארוך בעיר, המלוכה הייתה שייכת לנחלת בנימין, שתחילתו ברחוב אלנבי, בואכם כיכר מגן דוד והכניסה לשוק הכרמל, וסופו ברחוב סלמה, בואכם שוק לוינסקי ושכונת פלורנטין. סך הכל כארבעה קילומטרים.
אך עוד קודם לכן, ב-1911 ראשוני הרחוב חויבו לבנות בחולות בתים ב"טעם וביופי", בהשראת הבנייה המודרנית שרווחה אז באירופה – בתים חד-קומתיים צמודי גינה, שנבנו בקווים נקיים, במרחק ארבעה מטרים זה מזה ורק גדר עץ מפרידה ביניהם. בשנות ה-20-30 סגנון הבנייה ברחוב השתנה והפך לאקלקטי, עם השפעות ממזרח וממערב עם הרבה עמודים, קשתות, כיפות, ועיטורים על הקירות. לחלק גדול מהבניינים ייחוס אדריכלי והיסטורי ובעשור האחרון הם חלקם עברו שיקום, שימור ושיפוץ. כך הם הפכו למעין תערוכת אדריכלות פתוחה ומרתקת, עם בתים מרשימים בעיצובם ויופיים (בקטע שבין הרחובות אלנבי לאחד העם) בהם בית הדקל, בית התמר, בית דיוויס ובניין פלטין.
המהפך הראשון התרחש ב-1919, אז הפך מרחוב מגורים קטן ופסטורלי לרחוב מסחרי. הגינות נעקרו ובקומות הקרקע נפתחו חנויות ובתי מלאכה, אז גם הונחה אבן פינה ווירטואלית להפיכתו לרחוב של אירועים, חגיגות ובילויים, כשהשיא היה תחרות של הליכה על קביים. שנים אחר כך, רחוב אלנבי דחק את מיקומו וחשיבותו של נחלת בנימין ששקע באפרוריות.
מהפך שני נרשם ב-1986, אז הוחלט לסגור את תנועת הרכבים והאוטובוסים בקטע שבין אלנבי לגרוזנברג ולהפוך אותו למדרחוב. מאז פעמיים בשבוע המדרחוב מתכסה בעשרות דוכנים והופך ליריד אמנים ססגוני לצד מופעי רחוב ומוזיקה שנערכים מידי פעם.
מהפך שלישי, ואחרון לעת עתה, התרחש בקיץ, כאשר נחלת בנימין נעשה רחוב היפראקטיבי. במסגרת תנופת הפיתוח וההתחדשות העירונית הוחלט לסגור מקטע נוסף, בין רחוב קלישר לשדרות רוטשילד, ולהפוך גם אותו למדרחוב. ומאז נחלת בנימין של היום הוא לא נחלת בנימין של הלילה, ועם רדת החשיכה, וכן בסוף שבוע, הרחוב הוא מהלוקיישנים הכי תוססים וסקסיים בעיר ללא הפסקה. בין-לילה הוא הפך ליעד נדל"ני מבוקש ויזמים זריזים מהרו לפתוח מלונות, מועדונים, בתי קפה, מסעדות וברים, ובערב מוציאים שולחנות על המדרכות ועל הכביש, מדליקים אורות צבעוניים, שמים מוזיקה והשמחה גדולה, כאילו יום העצמאות סתם ככה ביום חול.
התחדשות בנחלה
כבר שנים שתל אביב עוברת תהליך של שינוי ומיתוג שמשדרג את מעמדה כעיר בינלאומית נחשבת. לפני כעשור, החזון התיירותי של פרנסי העיר היה שעד 2030 היא תהיה אחד מהיעדים העירוניים המובילים בעולם, אבל הם לא תארו שזה יקרה הרבה יותר מהר משתכננו. בשנים האחרונות העיר כובשת כל תואר תיירותי ומתברגת בצמרת העולמית, כולל ברשימת הערים היקרות בעולם.
במסגרת הפיתוח התיירותי העירייה שמה את יהבה גם על נחלת בנימין והפכה את חלקו למדרחוב נוסף. בין השאר בגלל השילוב האטרקטיבי של תיירות, אמנות וקולינריה – הרבה קולינריה, החל מאוכל רחוב דרך מעדניות, קונדיטוריות, בתי קפה, מסעדות "רגילות" ועד למסעדות שף ממותגות, וזה עוד לפני שהזכרנו את שני השווקים שהרחוב חוצה בדרכו – שוק הכרמל ושוק לוינסקי, שגם מקטע ממנו הפך למדרחוב. לאלה תוסיפו את העובדה שאחת מהתחנות הראשיות של הרכבת הקלה ממוקמת בצומת שבין נחלת בנימין לרחוב יהודה הלוי, וקיבלתם עוד אלפי מטיילים, תיירים ובליינים שיפקדו את הרחוב מידי יום ולילה.
"מדרחוב נחלת בנימין הוא מאתרי התיירות המבוקשים בעיר, וסגירתו לתנועת רכבים בשעות אחר הצוהריים היא חלק ממדיניות העירייה לקידום הליכתיות ורכיבת אופניים על חשבון תנועת רכבים פרטיים", אומר אופיר כהן, מנהל הרשות לתחבורה, תנועה וחניה בעיריית תל אביב. "המקטע נבחר בשל הצורך לייצר רצועת הליכה איכותית, בפרט לאור העבודות על הקו הסגול הצפויות ברחוב אלנבי, שעתידות לפגוע בחיבור במרחב". בתשובה לשאלה האם ימשיכו את המדרחוב הלאה, אומר כהן כי "בשלב זה אין צפי להמשיך את הפרויקט דרומה, בין היתר בשל צרכים תפעוליים של התחבורה הציבורית בעת סגירתו של אלנבי".
עוד פרויקט מרכזי שהסתיים לאחרונה הוא פארק המסילה – הרצועה הכי ירוקה בלב העיר הממוקמת על פסי הרכבת העות'מאנית שחיברה בין יפו לירושלים, כשעמוק מתחתיה חפרו את תוואי הקו האדום. הפארק מתחיל בנחלת בנימין – בקטע שבין הרחובות יהודה הלוי לגת רימון, ומסתיים במתחם התחנה. לאורך הפארק שבילי הליכה ואופניים, מתקני שעשועים, פינות ישיבה, קיוסקים ומסעדות, ומה שחסר הוא צל.
סמן ימני נוסף, שהופך את הרחוב לאטרקטיבי ומבוקש, הוא הסבת חללים ומבני מסחר ותעשייה למלונות אורבניים, בדומה לטרנדים זהים המתרחשים בעולם, וכן פתיחתם של מתחמי עבודה משותפים. אחד מהמתחמים שייך ל- WeWork, שהתמקם בבניין היסטורי בנחלת בנימין 70-72, בסמוך לרכבת ולשדרות רוטשילד. הבניין עובר שימור ושיפוץ, צפוי להיפתח בתחילת 2023 ויכלול חמש קומות, פטיו עם בית קפה בקומת הקרקע ובר על הגג.
מלונות ועוד
מלונות הם הסמן המרכזי שמשהו טוב קורה, או נכון יותר שמישהו קורא טוב את המפה, מאמין ברחוב ושם עליו את הז'יטונים הנכונים, והשאר ממהרים לבוא בעקבותיו. אז נחלת בנימין? בדיוק ככה, גם בשל מיקומו במרחק נגיעה מכל האתרים האטרקטיביים – השוק, הים, המדרחוב, נווה צדק, שדרות רוטשילד, המוזיאונים ומרכזי הבילוי, התרבות והשופינג בלב העיר. נכון להיום יש ברחוב שבעה מלונות, השמיני בשלבי סיום וצפוי להיפתח באביב הקרוב, והתשיעי בתהליכי בנייה. את התשיעייה הזו הקדים מלון נורדוי, שהיה הראשון בעיר וברחוב שנפתח ב-1925.
הראשון בגל המלונות החדש ברחוב היה מלון בראון, שנפתח לפני כ-15 שנה בפינת רחוב קלישר, ובהמשך היה אבן הדרך להקמת רשת מלונות בראון. ליאון אביגד וניצן פרי, מבעלי המלון והרשת, זיהו כבר אז את הפוטנציאל וגרמו לכולם להרים גבה בתמיהה על המיקום ועל המלון האורבני בצבעי חום-שוקולד, אבל הם הקדימו את זמנם וסמנו את המהפך ברחוב.
שנים אחרי פתחו מלונות בראון בקול תרועה את פוליהאוס, המלון השני שלהם ברחוב, הממוקם בפריים לוקיישן – צומת אלנבי-נחלת בנימין-שנקין-קינג ג'ורג, בואכם לשוק הכרמל. המלון נפתח בבניין העגול של לשכת הגיוס דאז, מעל חנות נעלי פיל המיתולוגית, בכניסה למדרחוב. המלון עבר שימור מחמיר במשך עשור, על הגג בנו בר ובריכה, וזו הייתה החותמת הרשמית לבואם של שאר המלונאים לרחוב.
הבאים אחריהם היא רשת מלונות פתאל, שהימרו נכון ופתחו שלושה מלונות ברחוב, ועוד שניים שנמצאים בשלבי בנייה. הראשון הוא מלון נורדוי, שפועל תחת רשת מלונות הבוטיק 7MINDS מבית פתאל – ליין מלונות הבוטיק של הרשת, שמפעילים גם את בכר האוס – מלון בוטיק קלאסי שנפתח במבנה היסטורי (בנחלת בנימין פינת לילנבלום) וגולת הכותרת שלו היא הגג עם הבריכה. המלון השלישי של פתאל ברחוב הוא רוטשילד 22, שממוקם בחלק מהקומות הגבוהות של המגדל בפינת נחלת בנימין, בצמוד לבכר האוס. מדובר במלון עדכני, מודרני שמותאם לבליינים ולאנשי עסקים.
המלון הרביעי, שנמצא בימים אלה בתהליך שימור ושיפוץ הוא מלון פלטין המפואר וההיסטורי, שהוקם ב-1925, עוצב בהשראה מזרחית-אוריינטלית ואירח את הגנרלים הבריטים ואת האצולה המקומית והעולמית. המלון ממקום בפינת אחד העם (במדרחוב החדש), צפוי להיפתח ב-2024 ולהציע סטנדרטים כמותם טרם נראו ברחוב. החמישי של הרשת הוא מלון גת רימון שלו מיקום מנצח, בהצטלבות עם יהודה הלוי, בצמוד לרכבת הקלה ומעל פארק המסילה. מדובר בבניין חדשני בן 40 קומות שמחולק למגורים, משרדים, מסחר ומספר קומות מלונאיות עם כ-230 חדרים וסוויטות, כשצפי הפתיחה הוא בשנת 2027.
רשת נוספת שלה מלון אחד ברחוב, היא אטלס שמחזיקה במלון פבריק – שהוא הכי מגניב בנחלת. האחרונה ברשימה היא רשת ישרוטל, שהשיקה בספטמבר את אלברטו – מלון אורבני שהותאם לחובבי עיצוב ואמנות מחד ורומנטיות מאידך, שמוזמנים לתצפת על העיר מבריכת האינפיניטי שעל הגג.
איפה ישנים בנחלת בנימין?
מלון נורדוי, נחלת בנימין 27
נורדוי הוא כאמור המלון הראשון בעיר ומהבניינים המפוארים שנבנו ב-1925. הבניין תוכנן אז על ידי האדריכל יהודה מגידוביץ שבחר בעיצוב אקלקטי בהשראת האדריכלות המזרחית, בשילוב האדריכלות של אירופה הקלאסית. התוצאה, אחד מהמבנים היפים והמיוחדים גם היום כמאה שנים אחרי, שמתהדר בכיפת כסף מחודדת בסגנון ארמונות אלף לילה, או אם תרצו של כיפות הכנסיות ברומא, למשל. המלון עבר מספר גלגולים לאורך השנים ובין השאר שימש כמקום מסתור למנהיגי ההגנה מפני הבריטים. לאחר שעבר שימור מחמיר, נפתח לפני כעשור והפך למלון בוטיק מקסים עם חזות יפהפייה ונוכחות בולטת, ולא רק בגלל צבעו הוורוד.
במלון 20 חדרים בגדלים שונים, בהם שתי סוויטות הממוקמות על הגג. עיצוב הפנים עושה הומאז' לראשיתה של העיר עם הרצפות המצוירות, המקוריות, חלונות העץ, ציורי הקיר והריהוט העתיק לצד המודרני, שמשתלבים בהרמוניה נעימה.
את חוויית האירוח המלונאית משלים גג נהדר, המשתרע על 250 מ"ר ומזמין להתרווח על הספות ומיטות השיזוף, להתנדנד על הערסלים ולהתענג בג'קוזי הפתוח לנוף. גולת הכותרת של הגג היא הכיפה, שהיא למעשה חדרון שהפך לחדר טיפולים זוגי ואינטימי. הפינוקים ממשיכים עם פינת הקפה, העוגיות והפירות בגינת הלובי, הקאווה שמוגשת חופשי על הגג, וארוחת הבוקר שמוגשת במסעדת פרא הצמודה. ואם אתם בעניין מריטוצו וקרואסון חמאה מעולה, בדיוק בשביל זה יש את קפה נורדיניו בכניסה למלון.
מחיר: החל מ-1000 שקל ללילה לזוג | לפרטים נוספים באתר
מלון פבריק, נחלת בנימין 28
בטרם היה מלון, הבניין שימש כמפעל בדים ומתפרות, ומתחתיו הייתה אחת מחנויות הספרים הראשונות והגדולות בתל אביב, שבספטמבר תמיד הייתה עמוסה וצפופה כי כל העיר באה לקנות שם ספרי לימוד. כשהמתפרות התפנו, הוסב לבניין משרדים ולפני כחמש שנים שופץ והפך למלון אורבני עם וייב צעיר, בלייני ומדליק. העיצוב נקי, לא מתחכם, אך יחד עם זאת קצת תעשייתי ומחוספס, זכר למתפרות שמתכתבות גם עם השם שניתן לו – פבריק, מפעל בגרמנית ובד באנגלית. את המראה התעשייתי של הצינורות והצבע השחור שברו עם גרפיטי ואמירות הומוריסטיות על קירות הלובי, הבר, הגג ובחצר.
במלון 43 חדרים בגדלים ועיצובים שונים, שחלקם צמודי מרפסת הפונה לאקשן של המדרחוב. כאן אין בריכה ואין ג'קוזי אבל יש גג שופע צמחיה מטופחת, שהוא מפלט מרגיע מהמולת הרחוב. הגג מחולק לפינות ישיבה ומרבצי מזרנים ובקיץ יש מקלחת גשם להתרעננות. את אווירת הבליינות משלימה החצר היפה, שבלילה הופכת לבר שוקק.
מעבר למיקום ולאווירה הכיפית, לפבריק באים גם בשביל ארוחת הבוקר הנהדרת. הבופה הלא כשר מאפשר להגיש נקניקים טובים לצד גבינות, ביצים עם האם, ואספרסו וקפוצ'ינו גם בשבת. בנוסף למאפים, סלטים, מטבלים, דגים מעושנים, עוגות ומיצים סחוטים, יש תפריט מתוכו בוחרים את העיקרית – בנדיקט בקרואסון, קרוק מאדאם, שקשוקה ושחיתות של פנקייק עם בננות מקורמלות, פופקורן מתוק וקצפת. וכמסורת רשת אטלס, גם כאן יש Happy hour.
מחיר: החל מ-900 שקל ללילה לזוג | לפרטים נוספים באתר
איפה אוכלים בנחלת בנימין?
מנחלת בנימין לא תצאו רעבים זה בטוח. יש מגוון עצום של מעדניות, קונדיטוריות, אוכל רחוב – חובה פיצה של הר סיני, מסעדות עממיות (גושן, למשל), ומסעדות שף נחשבות, בהן הביסטרו האלגנטי של ברוט, ורדלר, האחות הנחשקת של בר 51 בניצוחו של השף מושיקו גמליאל.
מסעדת פרא, נחלת בנימין 27
פרא עשתה לנו געגוע לכלב הזאב שלנו, שנשא את אותו השם, אבל המלצרית שניגשה אלינו בידידותיות ובחיוך גדול גרמה לנו מיד להפסיק להתגעגע. התיישבנו על המדרכה בפינת הרחוב הסואנת, מביטים אל המוני הבליינים, והרגשנו שהולך להיות לנו ערב טוב וטעים. לא טעינו. פרא היא מסעדת שף אך היא לא מתנשאת, לא מתפלצנת, לא מתייפייפת על הצלחת, מגישה את האוכל המצוין בידידות ובגובה העיניים ונותנת רק לו לגנוב לה את ההצגה. ובהצגה שלנו כיכבו השפים אביעד פלד ואורי שטיינברג, בוגרי מכללת R2M שצברו קילומטראז' בהוטל מונטפיורי.
אז מה היה לנו? יצירת מופת של כנף שרוקנה מעצמותיה, קיבלה נפח ממילוי הפרגית וטעם מהצלייה מזיגוג ההדרים עדין, טרטר אינטיאס שהונח על יוגורט ונעטף בלביבות תפוחי אדמה שקופלו כטורטיות, וכרובית פריכה שנחצתה לאורך ונראתה כמו טקסטורה של מוח. והיה גם סטייק מיושן כהלכתו שנצלה בול במידה שאנחנו אוהבים, לחם כפרי נשלף מהטאבון והוגש עם חמאת פיצוחים מפתיעה. אבל יוסטון, יש כאן בעיה – התפריט משתנה בכל יום ולא בטוח שמה שאכלנו אתמול יהיה גם מחר.
לפרטים נוספים באתר
בושוויק, נחלת בנימין 28
אם כל הברים והמסעדות ברחוב מזדרזים להוציא בערב שולחנות אל המדרכה והכביש, הרי שבושוויק בדיוק ההפך. הוא נעלם מהרחוב, מסתתר מאחורי וילון וחוגג את הלילה מסביב לבר ובחצר הנסתרת, המוכרת ליודעי דבר ועניין, חובבי קוקטיילים, אלכוהול ואוכל טוב.
בר הקוקטיילים, מבית אימפריאל, ממוקם בתוך מלון פבריק, ומציע כמה חללי ישיבה – בלב העניינים, הרעש והמוזיקה בפנים, או בפינות מרוקחות בחצר שהן בינגו לדייט זוגי על אלכוהול משחרר ראש. הווייב נהדר, הפלייליסט משובח והשירות מהטובים בעיר – הכי לא מובן בימים המטורללים של מחסור בעובדים.
אין בתפריט גילויים מרעישים, אבל מה שיש טעים ומתאים ללוות את הקוקטיילים. יש קצת אסייתי, קצת איטלקי, קצת ים-תיכוני והרבה צמחוני-טבעוני, ואין מצב שלא תמצאו משהו לנשנש. אכלנו מקפיש – דג מטוגן חמוץ-חריף בציפוי קורנפלקס, סשימי עם חזרת, "סטייק" כרוב צלוי עם ריקוטה ופיצטה ביאנקה עם קישואים ודלעת. וחובה לקנח בעוגה הבסקית.
בשישי יש בראנץ' מושחת, ובכל יום ב-18:00-20-00 יש Happy hour | לפרטים נוספים באתר
מה עושים בנחלת בנימין?
- אם אתם חובבי מועדונים הגעתם לרחוב הנכון. בנחלת בנימין 52 יש שלושה מועדונים – הדרמה בר ובצמוד לו את Under ואת Bordel, ואל תתנו לתורים ולסלקציה להרתיע אתכם. אם אחד לא יכניס, נסו בשני ואם גם הוא לא, תחצו את השדרה ותעמדו בתור ל- JIMMYWHO.
- אם אתם חזק בענייני אלכוהול, סקסיות וסליזיות, וחציתם את גיל 30-40 , תתמקמו בבר האדום של Sexy Fish (במספר 63), ואם אתם בעניין רעש והמולה שילווה את הדרינק, וגם נמנים על הקהילה, תתנחלו על המדרכה של השפגאט ותזוזו בקצב הדי.ג'יי (בנחלת 43). אינטימיות תקבלו בבר הקטן של דודו ויותר המוני על הכביש הצמוד אליו (במספר 40). בנסיך, הקפה-בר המיתולוגי בקומה השנייה של בית אס (במספר 18), ובחצר האחורית של ביצ'יקלטה (בנחלת) תחושו היפסטרים וזורמים, גם עם המחירים, שפויים יותר. בקומפלקס של AKA (בנחלת 44), שכולל גם בר יין ובר קוקטיילים, תרביצו סלפי מנקר לחבר'ה ותשדרו לעולם שאתם הכי אופנתיים, טרנדים ומביני עניין.
דודו בר|צילום: אריאלה אפללו - אם אתם מאלה שחייבים לסמן וי על כל מקום חדש, וגם אוהבים אומנות, לכו ל-Dinner art salon (במספר 25). הדיינר הושק לאחרונה והוא שעטנז של דאנס בר-מסעדה וגם קצת גלריה לתערוכות מתחלפות בחסות החשיכה.
- אם אתם יותר סולידיים וחובבי מוזיקת ג'אז, סורו לבר של בית העמודים בפינת רמב"ם, העונג מובטח.
- למי שבעניין של גבעת חלפון, מר באום ועוד כאלה שיעשו לכם געגוע לאסי דיין, סורו למפגש אסי, שהוא בית מקדש לכתבי היד שלו, לתמונות, למכתבים, וגם קצת אוכל שהוא הכי רטרו ישראלי – בייגלה, טוסטים, בורקס, ביצה בקן וסברינה לקינוח. אבל, היי, כולם טעימים מאוד (נחלת 51).
- ואם כסף עושה לכם את זה, ותרצו לדעת מה ואיך הוא מגיע עד אלינו, כנסו לבנק ישראל – מרכז המבקרים המרתק, שמציג את תולדות המטבעות והפקת הכסף באמצעות תערוכות, מטבעות עתיקים, סרטים ומיצגים אינטראקטיביים. והקטע? שלא גובים כסף והכניסה ללא תשלום. נחלת בנימין פינת לילינבלום. לפרטים נוספים באתר.
דינר ארט סלון|צילום: אריאלה אפללו - יש גם שביל אופניים במדרחוב ובפארק המסילה הסמוך.
- יריד אומנים בשלישי ושישי במקטע המדרחוב הראשון.
- אולפן הקלטות פתוח בקומפלקס של AKK.
האדם שמאחורי הרחוב
מדובר בבנימין זאב הרצל? האם אנחנו מייחסים את שם הרחוב לבנימין הנכון? תלוי את מי שואלים. יש שיגידו שמדובר בהרצל, ויש שיטענו שמדובר בכלל בבנימין (אברהם אדמונד ג'יימס) שנודע יותר כברון רוטשילד.
אבל יש עוד גרסה, שלישית במספר, שהיא מהקוריוזים המשעשעים המהלכים על מקור שם הרחוב השנוי במחלוקת. יודעי דבר מספרים שבעת הקמת הרחוב, והשכונה שסביבו, המייסדים חיפשו פילנתרופ שיעזור להם להקים אותו. באין אחד כזה הם החליטו להקדים ולקרוא לו "בנימין" בתקווה שאחד מהבנימינים הידועים – הברון או החוזה, ישמח לרחוב שינציח את שמו, ובתמורה יפרוס חסות ויסייע במימון. לאכזבתם לא הברון ולא החוזה הביאו כסף מהבית והרחוב נקרא בסוף על שמו של שבט בנימין, והשכונה שמסביבו נחלת בנימין.