כפר האירווזיון או בשמו הבינלאומי "יורו ויליג'", שיצא לדרך השבוע, מציע הופעות, מסיבות דיג'ייז, דוכנים, אטרקציות, מתחמי מזון ממיטב הקולינריה הישראלית, המוני אנשים מהארץ המחו"ל וכמובן מסך ענקי לצפייה בחצאי הגמר ובגמר הגדול של התחרות.
מחפשים לאן לטוס? הכנסו למדריך היעדים של mako חופש
הכפר שנבנה במיוחד לאירועי האירווזיון, מתפרש על שטח של 60 דונם וממוקם בפארק צ'ארלס קלור, על חופה הדרומי של תל אביב, בגבול שבין תל אביב ליפו. המיקום הייחודי ממש על קו הים, תורם לאווירה הים תיכונית של המתחם ונראה שהוא מעניק לתיירים את התמונה הטובה ביותר שהוא יכול לקבל על העיר.
אחרי עשור של מגורים בתל אביב, כשהגעתי לשם בעצמי בשעת שקיעה, התאהבתי בה מחדש כמו בפעם הראשונה. לא ברור אם זה בגלל אווירת הפסטיבל, התפאורה החגיגית או הגאווה הלאומית לארח תחרות מכובדת כמו האירוויזיון. כך או כך, מה שמעניין באמת זה לא מה אני חושבת אלא מה חושבים על זה האורחים האירופאים שלנו. הם אולי לא הגיעו בכמויות שחשבנו, אך בהחלט נתנו לעיר ניחוח של חו"ל בימים האחרונים.
התיירות הראשונות שאני פוגשת הן צמד חברות מהולנד שיושבות בנינוחות על הדשא החדש שהספיק להצהיב מעט. קוראים להן מרג'ולין (Marjolein) ורוס (Roos) והן הגיעו לפה לגמרי במקרה דווקא בשבוע של האירווזיון. כשאני שואלת אותן מה הביא אותן לישראל (אם לא הזכייה של נטע ברזילי), הן עונות לי שהן חלמו להגיע לפלורנטין ושהן שמעו רק דברים טובים על מזג האוויר, האוכל וחיי הלילה של תל אביב. אין להן שום כוונה לחפש ריגושים מחוץ לעיר ומבחינתן האטרקציה הטובה ביותר שהן מצאו היא שוק לוינסקי על מסעדותיו ואנשיו הצבעוניים.
הן מחויכות ונחמדות כיאה לתיירות בחופשה, אבל כישראלית טיפוסית אני סקרנית לדעת אם יש משהו שבכל זאת ביאס להן את האווירה פה. "נהג המונית בדרך מהשדה עשה לנו מחיר 'מיוחד' שהתגלה אחר כך כגבוה מאוד", מספרת רוס, ומרג'ולין מוסיפה בחצי צחוק שהדבר הכי מעצבן הוא שאנשים בוהים בהן כי הן גבוהות: "שתינו מעל מטר שמונים ובהולנד זה ממוצע לנשים, אבל פה כולם מרגישים נוח להגיד לנו 'וואו' ושאנחנו ממש גבוהות". הן אמנם לא שמעו מעולם את השם אייל שני, אבל כשאני שואלת אותן מה המנה הטובה ביותר שהן אכלו כאן בינתיים הן מכריזות פה אחד על הכרובית הצלויה של התדר. אני מאחלת להן לאכול גם פיתה מבית היוצר שלו במזנון, ומקווה שגמדי העיר יפסיקו להציק להן.
הזוג הבא שאני פוגשת הגיע לכאן במיוחד מנורווגיה כדי לקחת חלק באירועי התחרות. הוא עונה לשם אנדריי, שועל ותיק שהיה כבר בשלושה אירוויזיונים כולל זה שזכינו בו בשנה שעברה בפורטוגל, והיא עונה לשם איירין והחליטה בפעם הראשונה לקחת את האהבה לתחרות צעד קדימה ולהצטרף אליו. בהמשך הם יחברו כאן לקבוצה גדולה של חובבי אירווזיון מכל העולם שנפגשים מדי שנה, עד אז הם נהנים מהים ומזג האוויר הנעים ומנסים לאכול כמה שיותר פיתות עם קבב. שניהם מהמרים על שוודיה לזכייה בתחרות השנה, אבל אנדרי מבקש להבהיר: "המועדפות שלי לזכייה הן אזרבייג'ן ושוויץ, אבל כנראה ששוודיה תיקח". כמי שראה כבר ערים אחרות מתמודדות עם האירווזיון, אני סקרנית לשמוע מאנדריי מה הוא חושב עלינו ביחס לשכנותינו האירופאיות. "תל אביב הפתיעה אותי מאוד, האנשים פה ידידותיים, העיר מדהימה, הים עוצר נשימה והיא בעיקר מאד ליברלית לקהילה הגאה". הם שואלים אותי האם בכל ישראל מקבלים ככה גייז באהבה.
במהלך ההסתובבות בכפר אני מגלה אטרקציות משעשעות כמו קפיצה לתוך בריכת כדורים עם סוס פוני מתנפח, מתחם בו אפשר להצטלם בתוך דגם של נטע ברזילי עם השמלה המקורית מליסבון וברים המציעים בירות מקומיות ואירופאיות מהחבית. אני מרימה לחיים עם חבורת גרמנים שנחתו בארץ לפני כשעה וממהרת לנצל את ההזדמנות שאין תור בדוכן של הצ'ורוס. כנראה שהקינוח הארגנטינאי עוד לא כבש את אירופה.
בדרכי לתפוס מקום טוב מול הבמה הגדולה, אני נתקלת בתייר צעיר שעומד לבדו ללא תזוזה ובוהה בבמה כאילו מקרינים שם עכשיו מופע אופרה. קוראים לו אדריאן והוא הגיע לפה אתמול משוויץ בפעם הראשונה בחיים. הוא התמקם בסמוך לבטונדה עליה הוא הניח בירה ואוכל שהוא קנה מבעוד מועד, כמי שהספיק לבזבז כאן בכפר, אני שואלת את דעתו על המחירים בישראל והוא עונה לי שביחס לשוויץ המחירים פה הוגנים למדי ואפילו זולים בשבילו. "רק חבל שהמחירים של הכרטיסים לאירווזיון היו מוגזמים, שילמתי 330 דולר לכרטיס במקום סביר מינוס".
הוא מתכנן להיות פה עד אחרי הגמר הגדול ובינתיים הספיק להכיר את שוק הכרמל ולאכול שם חומוס ועוד משהו מטוגן שלבסוף הצלחתיח להבין שמדובר בבוריקה. הוא מספר לי שהוא היה כבר בשמונה אירוויזיונים ברחבי העולם, ואם הוא חייב להשוות אותנו לאחרים (כי די הכרחתי אותו), אז האדריכלות פה שמשלבת בין ישן למודרני מרתקת בעיניו, הים פה הוא הכי יפה שהוא ראה והאנשים "כולם חתיכים בטירוף. נראה שכולם שזופים ובכושר". נראה לי שעשינו את שלנו.