"מצב הרוח ירוד", מספרת מיכל מת"א, שהגיעה במוצאי שבת לברלין. "זה לא כיף להיות רחוק מהמשפחה והחברים, וזה לא קל בכלל לבלות כשכל הזמן מקננת דאגה לכולם בארץ". לדבריה, ההנאה מהחופשה - שתוכננה למעלה מחודש לפני שמישהו בכלל דמיין לעצמו שיפלו טילים על תל אביב - נפגמת והיא נהנית הרבה פחות.
"כשהתחילו האזעקות וההפגזות על תל אביב שקלתי האם לצאת לנסיעה הזו, או אולי בכל זאת להישאר בארץ. בסופו של דבר החלטתי לנסוע, אבל אני חייבת להודות שגם כשאני כאן, הרגשות מעורבים", היא מספרת.
מחוברים לחדשות אבל ממשיכים לטייל
גם דוד, שנמצא בימים אלו בווינה, מדווח לנו על הרגשות המעורבים: "מצד אחד, אני מאוד דואג לקרובי המשפחה ולחברים. ולמרות שדרום הארץ מהווה מטרה שגרתית לטילים, זה מלחיץ לראות, שאחרי כמה עשורים תל אביב ואפילו ירושלים, נמצאות על הכוונת", הוא משתף.
ואיך נראית ישראל והסכסוך הנקודתי בעיניים האוסטריות?
"דווקא פה אנשים לא ממש מדברים על מה שקורה במזה"ת. זה סכסוך קטן בהשוואה לאחרים, שמתרחשים כעת בעולם ושאנחנו, הישראלים, בקושי יודעים עליהם דבר וחצי דבר. אנשים יותר מודאגים מחיי היום יום שלהם מאשר מאירועים גיאו-פוליטיים".
"המקומיים מצפים להסברים"
לעומת דוד, טל, שמטיילת כבר כמה חודשים במקסיקו, מוצאת עצמה בעמדת הסניגור ומרגישה כמו נציגת העם בימים אלה. "רוב הזמן אני משתדלת לא לדבר עם מקומיים על המצב, כי הם מצפים ממני להסביר ואני לא מרגישה שאני יכולה לנתח את המצב ולפשט אותו", מספרת טל. "באופן כללי, התגובה של חלק מהאנשים לעובדה שאני מגיעה מישראל היא 'אני לא יכול לשפוט', ואני בעצם מבינה מזה שהם בעצם כן שופטים ושאין באמת צורך להסביר".
גם יניב, ששוהה בימים אלו בליסבון מודה שהוא לא נהנה מהטיול כפי שתכנן. לדבריו, "התחושה בחו"ל מנותקת וקשה להזדהות ולהבין מה באמת קורה בבית, כשרואים רק מספרים ועובדות יבשות ברשת".
יניב מספר כי התקשורת המקומית בפורטוגל מסקרת את המתרחש בישראל כבר מאז השבוע שעבר. "השאלות הרבות שעולות אמנם נוגעות בבלבול הרגיל", לדבריו, "ועדיין, יש הבנה שבימים אלו מתרחש משהו חריג".
"יש סיכוי שנקצר את הטיול שלנו"
את גילי מת"א תפסו החדשות באמצע טיול של כמה חודשים בהודו, ולמרות האקספיזם המתבקש, הנושא החם נמצא על סדר היום: "בגדול, אנחנו עוקבים כל יום אחרי החדשות באינטרנט, וכמובן בודקים בפייסבוק ובמיילים אם כל מכרינו בסדר".
בנקודה הזו של 'עמוד ענן', אומרת גילי, הטיול עדיין לא נהרס, כי "כל עוד אנחנו עוקבים ויודעים כל יום שכולם בסדר והמצב עוד לא הגיע לממדים שלא הכרנו בעבר, למעט ירי הטילים על ת"א, רמת הדאגה שלנו נשארת ברמות סבירות".
הסוגיה עולה גם בשיחות עם מקומיים ותיירים שגילי וחבריה פגשו בימים האחרונים בגואה, ולטענתה קשה להסביר איך זה התחיל, "המבצע תפס אותנו בהפתעה, ואנחנו אמנם עוקבים אחר ההתפתחויות אבל לא יודעים כיצד להשיב לשאלה - איך הכל התחיל בפעם הזו".