זה לא כל כך נעים לראות מלון סגור, במיוחד כשמדובר ב-22 מלונות גליליים, שנעלו את שעריהם בשבעה באוקטובר והפכו מאז לשטח צבאי סגור שאסור לכניסה לאורחים, לעובדים, כל שכן בפני המנהלים והבעלים. ברשימה הסגורה "מככבים" הגדולים שבמלונות הגליל העליון בהם הגושרים, גלעדי, גליליון, פסטורל ומלון כנען המחודש בצפת, אחוזת אסיינדה ביער ומלון ניאה בגליל המערבי, וכן גם מלון פנדה וכפר הנופש עין זיוון ברמת הגולן. המלונות שנסגרו בצו פיקוד העורף ממוקמים עד 7 ק"מ מהגבול, אבל יש מלונות נוספים שמרוחקים עד 40 ק"מ מהגבול שנסגרו מאחר והם לא מאושרים על ידי משרד התיירות לארח מפונים בשל העדר אמצעי מיגון מתאימים.
סגירת המלונות הצפוניים, וכן הצימרים ומתחמי האירוח הכפרי בגליל ובעוטף עזה, היא מהתקופות הקשות והמאתגרות שידע ענף התיירות בארץ, אף יותר מעידן הקורונה. לאלה תוסיפו את הישובים שהתרוקנו מתושבים, את העסקים שנסגרו, את הכבישים וצירי התנועה האדומים שנחסמו עם קונצרטינות ובטונדות בגובה ארבעה מטרים, כדי למנוע חדירות וזליגות של רקטות וירי נ.ט, וקיבלתם משבר תיירותי גדול שסופו טרם נראה באופק.
מלון בית שלום, מטולה
"אני דור שלישי במטולה. הסבא שלי הקים את המושבה ב-1896, והוא ואבא שלי מעולם לא עזבו את מטולה – בשום מלחמה, מבצע או מצב", מספר חיימק'ה הוד - פיין, כשדמעות של שבר וכאב בעיניו. "אף פעם לא פינו את מטולה, אפילו לא ב-2006, בימי מלחמת לבנון השנייה כשהיה עלינו ירי מסיבי". מרים, רעייתו, מוסיפה: "ב-7.10 ארזנו תיק קטן לסופ"ש ויצאנו מהמושבה, למחרת אמרו שלא נוכל לחזור הביתה ומאז כבר שלושה חודשים שאנחנו מחוץ לבית, מתארחים אצל הבת שלנו במרכז".
מרים וחיימקה הם מלח הארץ, אנשים שורשיים, ציונים, חקלאיים ומלונאים וותיקים. בשבת הארורה הם התעוררו בגן העדן הפרטי היישר לשערי הגיהינום. המלון היה מלא באורחים, וכך גם יומן ההזמנות למסעדה. "קיבלנו הוראה לפנות את האורחים, לסגור הכל ולהתפנות מיד אבל חיימק'ה לא רצה לעזוב, הוא התעקש להישאר במקום כמו הסבא והאבא שלו. שיחות ולחצים של דוד אזולאי, ראש המועצה, וחבר, שהוא סגן אלוף ואיש הקשר בין המושבה לצבא, שכנעו אותו לעזוב", מספרת מרים. "מזל שעזבנו כי שבוע אחרי נפלה קטיושה על ביתנו ועל הגינה היפה של המלון, וההדף שלח רסיסים גם לחדרי האירוח. קבלנו את הבשורה הקשה מראש המועצה, ששלח תמונות של ההרס והנזק ובמקביל דאג לאטום אותם מפני חיות וגשם. בשנייה אחת קטעו לנו את החיים, את שגרת העבודה ואת הפרנסה".
מה מידת הנזק שנגרם לכם?
"הנזק עצום. שברנו חסכונות ואנחנו על אדי הדלק האחרונים. מעבר לנזק שנגרם לבית, למלון ולגינה, יש ביטולים והיומן ריק מהזמנות עתידיות. אנחנו ממשיכים לשלם לספקים וכן משכורות לעובדים רק כדי לא לפגוע להם בפרנסה ולשמור אותם ליום שאחרי. במטעים הנזק גדול גם לשנים הבאות כי הפירות שלא נקטפו הופכים לגדם ולא יוציאו פרחים ולא יניבו פרי".
ומה הלאה?
"אנחנו על הפנים. מתגעגעים לבית, למלון ולאורחים, ומתפללים כבר לחזור, וזה לא יקרה בקרוב. גם כשנחזור ייקח הרבה זמן להתאושש, לשקם ולהחזיר את המלון והמסעדה לחיים. כולי תקווה שהאורחים יבואו, יחבקו, יתמכו ויסייעו לנו בפרנסה".
אחוזת אסיינדה ביער, מעלות תרשיחא
גם מלון אסיינדה נפגע במלחמה, רק שאצלם זה קרה במלחמת לבנון השנייה כאשר המלון ספג פגיעה ישירה של שלוש קטיושות שנחתו עליו. באפריל 2007, לאחר שמונה חודשים של שיפוצים ו-20 מיליון שקלים, המלון נפתח מחדש והציג לראווה את האודיטוריום והבריכה האולימפית שנוספו לו. נכון להיום, האחוזה משתרעת על פני 70 דונם, מוקפת מדשאות ויער ארזים וכוללת 170 חדרים, סוויטות דלקס וסוויטות צמודות גינה וג'קוזי, וכן ספא ומגרשי ספורט. כל הטוב הזה נסגר לאלתר עם פרוץ המלחמה וצוות המלון הוצא לחל"ת, כמו גם כל צוותי השיווק והמכירות של רשת C-HOTELS.
"הרבעון האחרון של 2023 תוכנן להיות המוצלח ביותר של המלון, עם תפוסות גבוהות של נופשים, תיירים וכנסים", אומרת שני גולדברג, סמנכ"לית השיווק והמכירות של הרשת. "עם פרוץ המלחמה נאלצנו לבטל את כל הקבוצות וההזמנות שהיו במערכת. המלון נסגר מה שהוביל לאובדן הכנסות והמשך הוצאות תפעולית".
מה עם תוכניות עתידיות?
"בשלב זה כל הקבוצות של התיירות הנכנסת בטלו הזמנות עד הרבעון האחרון של 2024, ויש עצירה גם בהזמנות של חברות וארגונים מקומיים לאור המצב ולאור העובדה שעובדים רבים מגויסים או מפונים. אנחנו מקווים שברגע שהמלחמה תסתיים אזרחי ישראל יבחרו לנפוש בארץ והפעילות המלונאית תחזור למסלולה".
מלון פנדה, נווה אטי"ב
שמו של פנדה עלה לכותרות בקול תרועה רמה והפגנות סוערות באוגוסט האחרון, כשראש הממשלה בנימין נתניהו, ושרה רעייתו, בחרו לנפוש בוילה פרטית במלון הבוטיק. הם כנראה כל כך אהבו את הווילה הגדולה - עם הגינה היפה, הבריכה הצמודה והפנורמה המרהיבה של צפון רמת הגולן, שחזרו שוב לנפוש בה ב-5.10, יומיים לפני השבת השחורה.
ביקורו של ביבי במלון לא העניק לו חסינות ועם פרוץ המלחמה הוא נאלץ לסגור את שעריו, ואת דלתות 45 בקתות העץ צמודות הבריכה והג'קוזי. "אף אחד לא אמר לי לסגור את המלון", מספר עמי ישראל, מנהל המלון, "אך מסביב נשבה רוח של מלחמה, האווירה הייתה מתוחה, האנשים לא ידעו מה קורה איתם, אז החלטנו לסגור. ב-7.10 עברנו באחת ממאה לאפס וכל ההזמנות עד סוף ינואר בוטלו".
איזה נזק נגרם לכם?
"נזק של מאות אלפי שקלים, אם לא מיליונים. יש נזק ישיר של ביטול הזמנות, אחזקה, סחורה ומזון שנזרק, ונזק עקיף של עצירת הזמנות והתנעה מחדש שלוקחת זמן, כסף ומשאבים. המלחמה תפסה אותנו בדיוק שסיימנו לשפץ ולהכין את המלון לרמת 5 כוכבים לקראת עונת החורף. התחלנו עכשיו מכירה לפברואר בתקווה לשלג וחזרה לפעילות רגילה, כשהכל יגמר ויירגע נחזור לשגרת אירוח עם כמה בשורות".
אתם לא מארחים מפונים?
"מי שברח מקריית שמונה ומהמושבים והקיבוצים בגליל לא יבוא אלינו, וגם העובדים וההנהלה בחל"ת עד שהמצב יתבהר. בחודש הראשון של המלחמה התגייסנו לטובת החיילים והמוצבים בתרומת ציוד, ארוחות וכל מה שהם נזקקו לו".
רשת מלונות מטיילים
"בבוקר ה-7.10 כל המלונות שלנו היו בתפוסה מלאה והאורחים עדיין לא יצאו מהחדרים", מספרת בת חן ישועה, הבעלים של רשת מלונות מטיילים, ומוסיפה שלמחרת פיקוד העורף ביקש מהם לפנות את כל האורחים. "נכון להיום חלק מהמלונות ממוקמים בשטח צבאי סגור ואנחנו לא יכולים לבקר בהם".
רשת מטיילים מחזיקה בשישה מלונות בצפון - במטולה, בשדה נחמיה ובקיבוצים דפנה, מלכיה, אילון וגשר הזיו, הממוקמים באזורי טיול ואתרי תיירות אטרקטיביים, המאפשרים להתחבר לסביבה ולטבע הנמצאים במרחק צעד וחצי מהמלון הנבחר. כל הטוב הזה נמצא בשלב זה על הולד.
מה עובר עליכם מאז השבעה באוקטובר?
"העובדים הפכו למפונים ונמצאים בחל"ת, ונשארנו עם צוות אחזקה של 14 עובדים מתוך 90. הצוות עובר בין המלונות, עושה בקרת נזקים ומכין אותם לעונה שתבוא עלינו לטובה. בנוסף אנחנו מארחים מילואימניקים, שביקשו ללון אצלנו, ויש לנו קרוב לעשרת אלפים לינות של אנשי מילואים, שמתארחים ללא תשלום כמובן, וכן של רפתנים שלנים אצלנו בדפנה ומתנדבים לעבוד ברפתות באזור".
איך את רואה את היום שאחרי?
"הרבעון האחרון של השנה היה צפוי להיות לנו מצוין עם תפוסות של 70%, בפועל הכל התבטל והפסדנו מכירות של 11 מליון שקל. במידה והמלונות יפתחו רק באפריל הנזק המצטבר יהיה 22 מיליון לערך, אבל אני מאמינה גדולה בתיירות וחושבת שהתיירות בצפון מניעה את האזור ותורמת לפיתוחו ועושרו. אנחנו מקפידים להראות לאורחים את האזור בעיניים חדשות, יוצרים שיתופי פעולה סביבתיים ומחזקים צמיחה אזורית. בשנתיים הקרובות הרשת שמה למטרה להעמיק את החיבור עם העסקים המקומיים.
"למעשה התחלנו לתכנן את הרבעון הראשון של 2024 ואנחנו עוסקים בעיקר בתוכניות לעתיד - הרחבת מלון הויליג' ב-27 בקתות נוספות, שיפוץ מלון לוטן בערבה ותכנון מלון חדש בתל קציר שבעמק הירדן. כולי תקווה שבתום המלחמה המדינה תעודד לטייל בצפון, ואני בטוחה שברגע שיהיה שקט ותחושת בטחון אנשים יחזרו לנפוש באזור".
מלון גלעדי, קיבוץ כפר גלעדי
דודי בן גל, מנכ"ל מלון גלעדי, מספר שבשמחת תורה המלון היה מלא. האורחים החלו לעזוב עם פרוץ המלחמה בעוטף וב-8.10 הוא נסגר. הרבעון האחרון של השנה היה אמור להיות טוב מאוד עבורם, עם אירוח של קבוצות גדולות מהארץ ומחו"ל לצד כנסים רפואיים שכבר שוריינו. ב-16 בנובמבר הם היו אמורים לערוך אירוע ענק לחברות הגדולות במשק כחלק ממיתוג וחשיפת המלון מחדש.
המלון הוותיק, הממוקם באצבע הגלילית ומוקף טבע ונופים המרחקים עד לתוככי לבנון, עבר בשנים האחרונות שיפוץ והתחדשות בשטחים הציבוריים וב-158 הסוויטות והחדרים, והוא אוצר בשטחו היסטוריה, מורשת וסיפורי גבורה, בין השאר של סליקים ונשק שנחשפו, של טרומפלדור וחבריו, של חצר תל חי ושל פסל האריה השואג, שהפך לסמל לאומי.
המלון, כאמור, סגור כעת וכך גם הקיבוץ שחבריו פונו מידית בשל הקרבה לגבול, וכן גם העובדים שמתגוררים ביישובים הסמוכים. "נשארנו עם צוות מינימלי שעוסק בשמירה ובתחזוקה, ובימים הראשונים סייענו ליחידות הצבאיות שהגנו על הקיבוץ. למזלנו בשלב זה אין למלון נזקים פיזיים ועם זאת, הוא חווה הפסדים כספיים גדולים שנאמדים במיליוני שקלים. ככל שהמלחמה תתארך, ולא נראה פתרון למצב בצפון, הנזקים הכספיים ילכו ויתעצמו. כל המנהלים והעובדים שלנו בחל"ת והנהלה מקיימת איתם קשר רציף ועורכת ישיבות בזום".
מה יהיה ביום שאחרי?
"המלחמה תפסה אותנו בעיצומו של מיתוג מחדש כחלק מתהליך כולל של הקמת תאגיד תיירות בקיבוץ כפר גלעדי. עם החזרה לשגרה אנו מתכוונים לפתוח מחדש, תרתי משמע, ולהשלים את המיתוג בתקופה הקרובה. אנחנו צופים שעם סיום המלחמה עם ישראל יחזור למלונות והחברות הגדולות ימשיכו את סנטימנט הלאומיות ויבחרו לנפוש בישראל ולא בחו"ל".
מלון איילה ריזורט, קיבוץ אילת השחר
הריזורט הוא המלון הכי חדש שנפתח לאחרונה בצפון, והספיק לעבוד חודשיים בלבד. המלחמה תפסה אותו בתקופת הרצה, בזמן בה למדו להכיר ולהתגבש כצוות, לתפעל אותו ולבצע התאמות לטובת האורחים. הם ציפו שאוקטובר - עם החגים, עם הנופשים מהארץ, התיירים מחו"ל והכנסים הצפויים, יהיה שיא הפעילות של המלון, ואז הגיעה המציאות וטפחה על פניהם. הריזורט נסגר מיידית, רוב העובדים הוצאו לחל"ת ונגרמו להם הפסדים כבדים.
"היינו סגורים תקופה ארוכה", מספר יעקב כהן, הבעלים, ומוסיף: "כשהבנו שיש התעניינות הצענו לארח את מפוני יישובי הצפון. לאחר אישור פיקוד העורף נערכנו לפתיחתו המהירה. גייסנו צוות, רעננו את החדרים, הפעלנו את המטבחים, קנינו ציוד מתאים וקלטנו את קיבוץ שניר ואת קבוצת הכדורסל הפועל גליל עליון, שהריזורט הפך לביתם הזמני. בנוסף, ניצלנו את התקופה המורכבת לסיום בניית הבריכה ומתחם הספא".
נכון לעכשיו, הם מתרכזים באירוח הקהילה וסיפוק צרכיהם ולא יודעים מה יוליד יום. "אנחנו מקווים שהמציאות הביטחונית תסתיים במהרה ונוכל לפתוח שוב את המלון ולארח נופשים מהארץ ומחו"ל".
מלון פסטורל, קיבוץ כפר בלום
פסטורל מוקף במרחבים ירוקים שהם בינגו לתפוס רגעי חסד ולנשום אויר צח במלוא הריאות, אבל אלה, וכן הספא, החדרים והסוויטות צמודות הגינה, יחכו לנו לאם וכאשר.
"המלחמה מצאה אותנו בעיצומה של השקת עונה מוזיקלית חדשה, בשיא השיווק והתנופה השנתית שלנו, עם מלון מלא עד אפס מקום ועם הזמנות שיא לרבעון האחרון של השנה. ב- 8.10 סגרנו שערים ולא ברור מתי ייפתחו מחדש", אומרת דנית ביתן, מנכ"לית המלון. "בניגוד למלונות אחרים שמארחים מפונים, עובדים חיוניים וצוותי תקשורת, קרבת המלון שלנו לגבול, ופינוי חלק נרחב מהעובדים המתגוררים בישובים צמודי גבול, לא מאפשרים לנו שינוי ייעוד או התאמות שיאפשרו את המשך פעילותו. לאור זאת, הנהלה הגדירה לעצמה מטרה מרכזית – שמירת ההון האנושי של המלון, המונה כ-220 עובדים ומנהלים יהודים, דרוזים, נוצרים ומוסלמים, שיתייצבו לעבודה ברגע שהכל יסתיים".
"תיירות היא לא לבעלי לב חלש"
"תיירות היא תעשייה שתלויה במצבים גיאופוליטיים והיא לא מתאימה לבעלי לב חלש, במיוחד בתקופה המאתגרת הזו", אומר אלי כהן, נשיא התאחדות המלונות בישראל, ומספר על החמ"ל האזרחי שהקימו בשיתוף משרד התיירות עם פרוץ המלחמה. "עבדנו 24/7 על פי החלטות ממשלה שהתקבלו תוך כדי לחימה, בהן ההחלטה לסגור את המלונות הסמוכים לגבול. מצאנו את עצמנו מקוששים חדרים פנויים ברחבי הארץ, ובמקביל מקבלים הרבה תמיכה ואהבה מהמפונים ומהאזרחים על ההתנהלות המהירה בתנאי לחץ ובזמן קצר".
איך אתה רואה את התיירות ביום שאחרי, יש לכם תוכניות?
"כל המלונות, כמעט, זכאים לתוכנית פיצויים בעוד שהמלונות הממוקמים בסמיכות לגבול, שנסגרו, יקבלו פיצוי ישיר. כמו כן מתנהל משא ומתן על גובה הפיצוי שהמלונות יקבלו כדי שיוכלו לנצל את תקופת בין השמשות על מנת לתקן ולשקם את החדרים ולהכין אותם לשיבת האורחים.
"אנחנו עובדים בשיתוף פעולה עם משרד התיירות כדי לסייע בהנעה ובחזרת הנופשים למלונות. המשרד בונה תוכנית שיווקית ופיזית לתיירות הפנים וברגע שהטיסות יחזרו הוא יחל בהפצת קמפיינים תיירותיים בחו"ל. במקביל, המשרד מניע מהלך לבניית אתר נופש חדש בעוטף עזה כדי להחיות ולחדש את התיירות באזור. אנחנו צופים שלאחר המלחמה תהיה הרבה תיירות פטריוטית וחזרה גדולה של תיירי הפנים. אני מאוד מאמין בתיירות המקומית וברור לי שהיא תחזור, ובגדול. חייבים לשמור על אופטימיות".