לפני שלושים שנה, היה ילד אחד, שגר בדרום תל אביב. זה היה יום חם. והילד שמע מרחוק את הצלילים המתוקים של ה"אוטו-גלידה" הולכים ומתקרבים. הילד לא מיהר לשום מקום. הכיסים שלו, היו ריקים. הוא הלך לאט מביט באדמה, כשלפתע, ראה מקל של ארטיק. אבל לא סתם מקל, אלא מקל שהוטבע עליו המשפט: "שלגון חינם!" הוא אחז במקל ורץ בהתרגשות. כשהגיע, נעצר מתנשף ופתאום, לא ידע איך לבקש את מה שמגיע לו. הוא רק הושיט למוכר את המקל. המוכר לקח את המקל ושאל בקול יבש: "מה אתה רוצה ילד?". והילד, הרים את הראש כדי להגיד "מגיע לי ארטיק חינם!" אבל במקום, הוא שאל בלחש: "סליחה, אתה יודע, מה אני יכול לעשות עם המקל זה?!"
" לדחוף אותו לתחת!!!" סינן יואב המוכר והושיט ארטיק לילד אחר.
בעלי כבר מזמן לא ילד, ומאז, הוא למד לקחת את מה שמגיע לו בלי לבקש טובות מאף אחד. אפילו יואב הספיק מאז להפוך לזיכרון חמוץ מתוק. אבל בדיוק כשחשבתי שהוא מספיק רחוק מאיתנו, פגשנו אותו, את יואב. זה היה בפארק שקמה בראשון לציון. הוא מכר ארטיקים (כמה מפתיע), וצעק על הילדים שהתגודדו מסביבו. לא היה מדובר באותו יואב. אבל כמוהו, יש עוד המון יואבים בכל מקום. ופארק שקמה מלא בהם.
באנו בשביל האקשן
פארק שקמה ובתוכו אקטיביפארק הוא מקום חביב מאוד. מדשאות רחבות ידיים, שבילים שמתפתלים בין שלל מגרשי הספורט, מגרש כדורסל שוקק, מתחם החלקה על גלגליות, מתחם מתוק של מגלשות ונדנדות וארגז חול עם חול נקי. השיא כמובן הוא מתחם האקטיביפארק. שם נמצאים הקארטינג, הרכבת, המתנפחים והאופניים המשפחתיות. נכון שהפארק לא רחב ועצום ממדים כמו זה הרמת גני, וגם ההיצע שלו קטן מזה של חברו הרענני אבל אותנו עניין דבר אחד בלבד: האקשן של הקארטינג.
בתוך מתחם מסודר, מפותל ומתוחזק היטב שייטו להן מכוניות הקארטינג במהירות של 12 קמ"ש ומילאו את הלב של הילדים והאבות הילדותיים שלהם גאווה גדולה. הגדול וגם הקטנה שהעדיפה לשייט כשהיא על הברכיים שלי (איזה כיף לנצל את הקטנים האלו ולשחק אותה "אני כאן בשביל הילד") התמוגגו מהסיבובים החדים שלקחנו במקצה המפותל שהוציא אותם מתוך הבוסטרים הישר אל מושב הנהג.
ארבעה סיבובים שהם שני קילומטרים מענגים כלולים במחיר הכניסה ואם לשפוט לפי החיוך של הגדול, הם היו שווים כל שקל.
קרטיב צהוב וקארטינג ירוק
הקארטינג הרגיל מונע בדרך כלל בבנזין, אך לאור חששם של תושבי המקום מהרעש והזיהום, מצאו המפעילים פתרון יצירתי ומאוד ידידותי לסביבה- קארטינג סולארי. גם קארטינג וגם שומר על כדור הארץ! על זה מגיע למפעילים המון כל הכבוד.
ובכן, הקארטינג, לא זיהם את הסביבה. אבל הבעיה העיקרית בה נתקלנו בשבת השמשית בה ביקרנו באקטיביפארק, הייתה דווקא הסביבה שזיהמה את הקארטינג. כי נכון שהמסלול נעים ומטופח, ושהרכבת חדשה, שהאופניים לארבעה הם דרך חביבה, מענגת ומשפחתית לדווש ברחבי הפארק, אבל הצפיפות וחוסר הסדר בתורים הצליחו לפגום בהנאה.
התורים ההזויים שהתגודדו סביב הקופות, נראו כמו התכנסות של מרכז הליכוד משום שלא היו שם מעקות בטיחות ומעברים מוסדרים. גם בתור לרכבת הבעיה חזרה, וזה לא עניין אף אחד אם שילמת עבור הסיבוב לפני שעתיים שלוש או ארבע. מה שקבע זה אם הצלחת לתפוס ספסל, או במילים אחרות - אם אין לךְ בעיה ללכת מכות עם אישה אחרת (שברור שתקרע לך את הצורה) ליד הילדים שלך.
התור שמוביל לקארטינג לעומת זאת, היה מסודר עם מעקה, אך הוא היה קצר מידי והתורים התמשכו אל תוך השביל עליו דהרה הרכבת. לכן, למרות המעקה, גם בקארטינג חזר סיפור חוקי הג'ונגל על עצמו, ושם זה הסתיים באלימות.
הילד שלי הוא השורד אמיתי
אם יש משהו שחלמתי שאני אוכל ללמד את הילד שלי, זה לדחוף. נו טוב, לא ממש לדחוף, אלא יותר לעמוד על שלו. לא להתקפל כשמשהו לוקח ממך את מה ששלך. רק שעמוק בתוכי ידעתי, שאין לי הרבה סיכויים ללמד אותו את זה. ילדים, הרי לא יודעים ללמוד מתיאוריה, הם לומדים מהתבוננות. ומה לעשות ששני ההורים של הבן שלי, לא התברכו באסרטיביות כתכונה בולטת.
ודווקא שם במתחם המתנפחים הופתענו לגלות את הדבר הכי לא צפוי. ובכן, מסתבר שתפוחים, דווקא כן יכולים ליפול רחוק מהעץ. עדת ילדים ניסתה להיאחז ולגלוש על המתנפחים, כשהגדולים רומסים את הקטנים ובעלי כישורי ההישרדות מזיזים הצידה את החננים. רק מי שזוכר את הסצנה של ההמון על סיפון הטיטניק מנסה להידחס אל תוך סירות ההצלה, יוכל אולי להבין את תחושת הצפיפות שהייתה שם.
ואז נבהלתי. בלב ההמולה והבלגאן גיליתי שהבן הגדול שלי נעלם. ובדיוק כשראיתי אותו בדמיוני בוכה באיזו פינה, הגיח הראש היפה שלו מבעד לאין ספור ראשים אחרים. מירפקתי את בעלי (מי אמר שאין לי מרפקים?) ואמרתי - "הוא הצליח להגיע עד למעלה!".
למען הסר ספק. אני לרגע לא משלה את עצמי, שגידלתי קזבלן. אבל היה נחמד לשנייה להאמין שלפחות אחד מהמשפחה היה תופס לנו סירת הצלה בטיטניק.יותר מזה, משהו בתוכי אמר לי, שיש סיכוי שכשהחיים יזמנו לו פגישה פנים אל פנים, עם אחד ה"יואבים" שפזורים בדרך, הוא לפחות ידע, לא לחזור בו – מבוייש ונכלם.
מילה טובה לסיום
יש באקטיבי פארק המון אפשרויות לבלות שבת נעימה ומשפחתית. פארק שקמה עצמו וכל המקום די צעיר ובחיתוליו. מביקור חוזר שערכנו, כבר ראינו שיפור. בכניסה לרכבת, הסדירו את התור בעזרת עמודים שחוברו בחבלים כמו בבנק. לילדי המתנפחים חולקו צמידים מזהים ולכן כל הנוסעים הסמויים שאפיינו את הביקור הקודם ואת העומס שלו, נשארו בחוץ ודיללו בחצי את כמות הילדים. ובכלל, המקום נראה שפוי יותר, ומזמין יותר. יתכן גם שנפלנו על שבת ממש לא אופיינית שכפי שטענה אחת המבקרות הקבועות במקום. כך או אחרת, זאת הייתה, השבת שלנו.
כרטיס ביקור
אמא אפשר שקל?: 49 למבוגר לכרטיס משולב קארטינג רכבת ומתנפחים
35 ש"ח לקאטרינג בלבד
10 ש"ח לילד לסיבוב ברכבת ו-5 ש"ח למלווה מבוגר
20 ש"ח לכניסה חופשית לכל היום למתנפחים
אמא יש צ'יפס?: רק יואב והארטיקים שלו (5 ש"ח לקרח 10 לשוקו שוקו)
בעתיד מבטיחים לפתוח במקום גם בית קפה.
אמא מתי מגיעים?: אקטיביפארק בפארק שקמה - דרך משה דיין ראשון לציון על הכביש הראשי.