לפני כעשרים וחמש שנה נפתח בתל אביב מקום מוזר ומיותר עד מאוד בשם "הדולפינריום". המקום, שזכה להרבה מאוד ביקורים בתחילת דרכו ועלה למשקיעים הון עתק, הלך וגסס ויחד איתו כל בעלי החיים שנלכדו ויובאו במיוחד מרחבי העולם כדי לשעשע את באי העיר ללא הפסקה.
בניסיונות נואשים להשיב לו את נשמתו ואת תזרים המזומנים, הפיקו המנהלים מחזמר, בו שולבו מופעי דולפינים, כלבי ים ושחקן אלמוני בשם חיים כהן שהפך ברבות הימים ל"אדם".
בין כל השחקנים שהופיעו על הבימה הצפה והתפאורה העצומה הייתי אני, ילדה בת שתיים עשרה בערך שליבה נחמץ בכל פעם שכלבי הים יצאו על גחונם אל בימת הברזל הלוהטת להרוויח את היומית שלהם. לאורך כל חופשת הקיץ, במשך חודשיים תמימים, הבטתי במאמנים של הדולפינים מאכילים, שוחים ומאמנים את היצורים הקסומים האלו וליבי יצא אליהם.
חוויה מתקנת בשבילי, יום כיף בים בשבילם
עברו מאז למעלה מעשרים שנים, ועדיין החיה המופלאה הזאת נשארה בעיני מופת לאהבת אדם וחברותיות, שתי תכונות שאני עצמי נאלצתי לפתח בעמל במהלך עשרים השנים האחרונות. מה הפלא, אם כך, שכאשר החלטנו לרדת לאילת כל כך רציתי לפגוש בהם שוב? אלא שהפעם במקום בו הם בעלי הבית, במקום בו הם קובעים מתי להתקרב לבני האדם ומתי להתרחק בהינף זנב, במקום בו אנחנו האורחים והם המארחים.
בילינו בריף הדולפינים יום שלם, מתענגים על החוף היפהפה, על הדגים המפוספסים המרהיבים ועל הדבר הזה, שאין בשום מקום אחר מלבד בריף: מן שלווה שמחלחלת דרך כל הנקבוביות ומצליחה להפוך כל מנהל מכירות נירוטי לרכיכת חוף רגועה. יכולתי לסיים כאן, אלמלא היה לי חלום להגשים – חלום של ילדה בת שתים עשרה, שהביטה מהצד ורצתה גם.
בריף הדולפינים יש הרבה אפשרויות ודרכים להגשים חלומות. אחד מהם הוא להצטרף לצלילה מודרכת בליווי צמוד של מדריך (מה זה צמוד? יד ביד שלא נפרדות עד שעולים חזרה מהמים). בתהליך שלוקח חצי שעה של התאמת ציוד ולבישה, חצי שעת הדרכה, ועוד חצי שעה קסומה שמרגישה כמו נצח מתחת למים, עשיתי את מה שכל כך רציתי לעשות בגיל שתים עשרה - אבל הפעם בלי תחושת האשמה.
אמא הלכה לעולם שכולו טוב
בשנייה שנכנסנו למים, כשהגלים עדיין לא הגיעו לגובה המותניים, הגיח היצור הכסוף החלקלק הראשון וחג סביבנו כאילו היה זה הוא שחיכה עשרים וחמש שנה ולא אני. עוד שתיים שלוש דקות של הסתגלות לנשימה דרך הצינור והינה אני, שבקושי מצליחה לשמור על יציבות בכפכפי הקרוקס שלי על האדמה, משוטטת בתלת מימד בתוך תמונה מושלמת של קרני שמש החודרים מבעד למים כחולים ואין ספור יצורים מופלאים.
את צלילת הטעימה הזאת ניתן להזמין החל מגיל שמונה - רק מה, כדאי מאוד להגיע מיומנים בנשימה דרך שנורקל, אחרת ההדרכה הקצרה לא מספיקה. כשיצאתי מהמים אל החוף מצאתי את החבר'ה מחויכים ומאושרים; בזמן שאני הייתי בעולם שכולו טוב, הם התמוגגו מהאכלת דולפינים ורביצה רגועה במים, מתענגים מכל היצורים שחגו סביבם באין ספור צבעים.
את היום המושלם שלנו בחרנו להמשיך באחד המלונות המפנקים שמציעה אילת לתייריה, המג'יק פאלאס. איזו הרגשה נפלאה הייתה לסיים יום סוחט באמבטיית קצף ובארוחה שיכולה לגרום לכל קלאב בטורקיה להרגיש כמו אכסניית נוער זולה. החדר היפהפה והמרפסת שפרשה למרגלותינו את קסמי המרינה לפנות ערב, בשילוב כוס יין ושֶקט תעשייתי, אפשרו לנו להתפנן על כמה רגעים נדירים של זוגיות כשהשניים שלנו, עייפים ושזופים מתמיד בינות למצעים לבנים וריחניים, חלמו להם על דגים ענקיים וצבעוניים ועל הפעם הבאה, שבה אולי יצליחו גם הם לצלול כמו אמא עם דולפינים.
כרטיס ביקור:
אמא מתי נגיע? ריף הדולפינים: החוף הדרומי חוף הריף, אילת 08-6300111.
אמא משעמם לי... שחיה עם דולפינים, האכלת דולפינים ואפילו סיפרו שיש במקום פינת יצירה וסרט שווה. אבל מי בכלל שקל לצאת מהמים? אנחנו הגענו בשביל דבר אחד בלבד שנמצא במים. ליצור אפשר גם בבית.
אמא אפשר שקל? צלילת היכרות בליווי מדריך צמוד: 320 ₪.
אמא יש צ'יפס? ועוד איך יש צ'יפס. ויש גם אורז, שניצל ענק ומשובח ואפילו גולש בקר מפתיע באיכותו, וקרטיבים ושתייה קרה וכל אילו נמצאים במזנון הסמוך למועדון הצלילה.