השבוע, אור, בן השמונה שלי, ביקש שאקנה לו גלאי מתכות. מי שלא מבין במה מדובר, הכוונה היא למכשיר שמצפצף בכל פעם שהוא מזהה חתיכה של מתכת חלודה קבורה מתחת לחולות.
ובכן, אוצר עדיין לא מצאנו, אבל התכונה הזאת, שדולקת בנשמתו של הבן שלי, לגמרי מובנת לי. בדיוק כמוני, גם הוא מכור לחיפושים. הרי די בבדל שמועה על איזה דוכן פלאפל ביבנה, כדי שאני אמלא טנק דלק ואסע דרומה, לדרוש את כדורי החומוס שלי מבעל דוכן מנומנם. למי שפספס, העניין האמיתי, הוא חיפוש אוצרות ולא אוכל.
אני לא לבד. לכל תכונה אנושית דפוקה יש קבוצת תמיכה. מי שלא מאמין שיקליד בגוגל: "תחרות זריקת גמדים" או "סקס עם חניקות" ויבין למה אני מתכוונת. עובדה היא, שיש מספיק פסיכים כמוני, שיסעו עד עכו כדי לאכול חומוס בשבת ולחזור, וזה ממש בסדר. אבל כדאי לפחות לדעת שיש עוד אופציות. שלא חייבים להוציא דרכון כדי לאכול אוכל צרפתי משובח ואפילו לא לנסוע עד לגליל כדי ליהנות מפינות טבע קסומות.
שלא תבינו לא נכון, אין לי שום בעיה שתעמדו בפקקים בצומת גלילות בשבת, בחזרה מטיול בצפון. רק כדאי שתדעו שממש כאן מתחת לאף, מסתתר אתר מקסים.
שבע טחנות על הירקון
אתר שבע טחנות נראה כמו גלויה מצוירת. במקום נמצאו 11 זוגות רחיים, שבעה מהם בתוך מתחם אחד וזה מקור השם. בנוסף נמצאו באתר גם שרידי גשר מהתקופה הרומית. הטחנות שהופעלו בכוח המים היוו פריצת דרך ומהפיכה ששחררה את האדם מהצורך בשימוש בבהמות ובכוח אדם גדול.
הסכר שמוביל את המים לפירים המעוגלים, הברווזים שנראים רגילים למצלמות ולנשנוש קרקרים, הנוף שעדיין לא עוצב ונותר פראי משהו וטחנת הקמח מהתקופה העות'מאנית משתלבים בפסטורליה קסומה יחד עם גשר עץ קטן, כאילו שמעצב של משרד התיירות תכנן אותם ולא יד המקרה.
כל מי שמעוניין לשמוע פרטים היסטוריים על המקום, מוזמן להצטרף לסיורים של מתנדבי ובוגרי מכון אבשלום. הסיורים שנערכים ללא תשלום יוצאים בשבת ראשונה שבכל חודש (בתנאי שתנאי מזג האוויר מאפשרים), וההתכנסות הינה באתר שבע הטחנות עצמו.
בצמוד לאתר, שוכן יער ראש ציפור המשתרע על פני כ-500 דונם והוא למעשה האחוריים הפראיים של גני יהושע ה"מהוגנים". במבט אווירי על היער ועל הנחלים התוחמים אותו נקף מראה שמזכיר ראש של ציפור ומכאן מקור השם.
קק"ל שהחלה בנטיעת היער בשנות ה- 50 ממשיכה לטעת עצים גם היום. הנטיעות הראשונות ביער היו של עצי איקליפטוס וסיסם הודי, ולאחרונה ניטעו בו עצי אלון התבור, אלה אטלנטית, אלת המסטיק, כליל החורש, אחירותם החורש והרדוף הנחלים. בשיתוף חניכי תנועת צופי תל אביב נשתלו במקום פרחי בר שמשבצים את המקום בשלל גוונים באביב. למרות שהמקום משופע במתקני פיקניק מוסדרים, שולחנות וספסלים, התחושה היא של טיול ביער ירוק ופראי ולא בפארק עירוני מלוקק.
שני מסלולים מעגליים באורך של 2 ק"מ, עומדים לרשות המבקרים. אחד שמיועד לרוכבי אופניים, ואחד נוסף שמיועד להולכי רגל ולחובבי "ג'וגינג" . את המסלול, ניתן לזהות בקלות ע"י השילוט של קק"ל. בנקודות שונות על פני המסלול מכוונים שלטים לאתרים השונים הנמצאים בשטח היער. עבור משפחות עם ילדים הקצו מתחם מקסים ומושקע מאוד העשוי עץ ברובו ומאפשר לקטנים וגם לגדולים שבחבורה לשחרר מרץ, לטפס, להתנדנד, לגלוש ו"ללכת לאיבוד" בתוך גן הרפתקאות נפלא. יחד עם שולחנות פיקניק, וספסלי הישיבה הופך המקום לאתר מושלם לטיול ביום נעים שיכול לשלב טיול אופניים, סיור באתר העתיק ופיקניק.
כרטיס ביקור
אמא אפשר שקל?: חינם. גם האתר, גם הסיור של מכון אבשלום.
לבאים דרך רמת גן החניה לצד המדרכה לאורך הכביש (וכן, בשבתות יש מצוקת חניה).
לבאים דרך גני יהושוע החניה בתשלום.
אמא יש צ'יפס?: ביער ראש ציפור לא תמצאו מה ואיפה לקנות. זה ה-מקום לפיקניק.
הבעיה היחידה היא שהמרחק מהרכב לשולחנות הפיקניק מאלץ הליכה של כברת דרך עם כל הכבודה. למי שממש חייב, בפארק גני יהושע הסמוך יש את ההיצע הקבוע של דוכני מזון ונקניקיות.
אם אתם מטיילים ביום חול, מומלץ לקנח את הטיול בחומוס הנפלא של "בהדונס". חומוסיה נהדרת ששוכנת ברח' ביאליק 138, ברמת גן. (שימו לב לשעות הפתיחה הבעייתיות: א-ה בין השעות
15:00 - 8:00. טלפון 03-7528074)
אמא מתי מגיעים?: יורדים מנתיבי איילון במחלף ההלכה ופונים מזרחה לרחוב ביאליק. ממשיכים עד לצומת הרחוב אבא הלל סילבר ופונים לכיוון קניון איילון. ממשיכים עם הכביש עד לצומת רוקח ופונים מערבה, לרחוב רוקח. ממשיכים עם הכביש עד לבית מספר 84, שמולו ממוקם יער "ראש ציפור". הכניסה אל מתחם היער אינה מותרת לכלי רכב, יש להחנות את המכונית בצמוד למדרכות שמשני צדי הכביש.