כבר שלוש שנים שאני מפנטזת על לילה במלון הסקוטי. מאז שלנתי במלון לא רחוק ממנו ששמו פרח מזיכרוני אך החביתה המימית שחתיכות בצל צפות מעליה שקיבלתי שם לארוחת בוקר נחרתה בלבי לנצח. החביתה סימלה את הביקור הדלוח כולו, וכדי להתעודד מכך שהעתיד הצפוי לנו בוודאי טוב יותר מן ההווה, נכנסנו אז לרגע לסקוטי להתבשם בריחותיו ובמראהו, ומיד ידענו – יש עוד תקווה לטבריה ולחביתות ולעם ישראל כולו.
וכך חלפו עברו שלוש שנים. התקווה לעם ישראל כולו נגוזה כמו הכנרת, אך הכמיהה למלון הסקוטי נשארה בי עוצמתית ומהדהדת כשהייתה. וכשהתבשרתי כי המלון השקיע למעלה מ-3 מיליון שקלים בהתחדשות והשקת 16 סוויטות חדשות, בר וויסקי, מרתף יין ושף חדש, ומישהו – שהוא ממש אני – חייב לבוא ולבחון מקרוב את ההתחדשויות וההשקות לעומק ולאלתר, ניתרתי מעלה ומטה משמחה, ואמרתי, למה לא, בכיף, כי בכל זאת קצת פאסון.
המקום
המלון הסקוטי, המשקיף על הכנרת, הוא גלגול של בית החולים הראשון בטבריה, מבנה בזלת יפהפה שהוקם ב-1894 על ידי ד"ר דיוויט ואט טוראנס, גבר משופם ומרשים כפי שראינו במרכז המבקרים הנמצא בשטח המלון, מין מוזיאון קטנטן המספר את סיפורו ההיסטורי של בית החולים ושוכניו. את פעילות בית החולים המשיך בנו עד 1953, ולאחר מכן תפקד בית החולים כבית יולדות עד 1959, אז הוסב לבית הארחה. 40 שנה אחר כך החליטה הכנסייה הסקוטית לפתוח שם מלון בוטיק שישמש מרכז של תרבות ושלווה ואתר של אמונה, שגשוג ושלום, "תוך יצירת הרמוניה מלאה בין ישן וחדש ואווירה המעניקה למתחם אווירת רוגע ומסתורין".
וכך, עד היום, יש הקפדה על תיירות אקולוגית - מחזור והפרדה של חומרים בלתי מתכלים, שמירה על ניקיון ושקט (וגם איסור - שלא נאכף בקפידה - על שימוש בטלפונים סלולריים בשטחים ציבוריים), חיסכון במשאבים טבעיים ושימוש באנרגיה סולארית; וצוות המלון מורכב בהרמוניה משליש יהודים, שליש נוצרים ושליש מוסלמים, כולם דואגים לשלומך ללא הרף (לא, אין צורך לפנות את הצלחת, אני מעוניינת למלא אותה שוב. ושוב. ושוב).
בין המבנים ניתן למצוא גינות מלאות חן, שבהן שלטים קטנים המספרים מה שמות העצים והצמחים, עד שמתחשק לך להציג את עצמך חזרה בפניהם. יש גם פינות ישיבה רומנטיות שגורמות לך להרגיש בתוך ספר של ג'יין אייר, ונדנדות, ובריכת דגים קטנה, ואפילו שרידים ארכיאולוגיים מהתקופה הרומית והביזנטית, ומעבר לגשר עץ נאה מצויים הבריכה ומרכז הספא האינטימי, שמתברר ששימש במאה ה-19 כבית יתומים, שהשכלתי לסור אליו למסאז' מערפל חושים. ערפול החושים, אגב, התחיל כבר בצ'ק אין, שם מקבלים את פני האורחים בסיידר תפוחים מתוק המחוזק בוויסקי סקוטי למהדרין, נמשך בג'ין וטוניק שנמצאו על שולחן קטן בחדר, והסתיים בכוס שמפניה שאחרי המסאז'. אמרתי הסתיים? עוד לא הגענו לדרינקים שלפני ארוחת הערב, במהלכה ואחריה.
החדר
הסוויטות החדשות שבחנו נקראות חדרי ענתיק וממוקמות בשני מבני בזלת מהמאה ה-19 - בית הדוקטור (Doctor Torrance's House) ובית הכומר (The Old Manse House). הן מעוצבות (ישי-וילסון ארכיטקטורה) בסגנון החדרים המקוריים על כל המשתמע מכך – קירות אבני הבזלת, מיטת אפיריון סופר מפנקת (מקובל לגנוב מזרן מחדר המלון? אני זקוקה לו נואשות), מכתבה שעושה חשק לטבול נוצה בדיו ולכתוב מכתב אהבה ווילונות משתפלים. בסך הכל אפשר לסכם ב"מושלם". רק חדר האמבטיה, גדול ונקי ונעים, שלא יהיו אי הבנות, היה יכול להשקיע יותר בעיצוב הענתיק שלו. וביום שבו הגענו הושקה גם מסורת חדשה - לעת ערב מוגש קוקטייל במרפסת המבנה שמשקיפה על נוף הכנרת.
החדרים שאינם סוויטות הענתיק, לעומת זאת, היוניק והדלקס, שנמצאים במבנה החדש שנבנה ברוח הישן, מרשימים הרבה פחות, שלא לומר סטנדרטיים, ונראה לי שאם כבר משקיעים באירוח הסקוטי, כדאי לקבל את החוויה האסתטית במלואה.
מה עושים?
כמה שפחות. מומלץ להתייחס למקום כאל בית הבראה (ואכן הגיל הממוצע הלא צעיר מאשר זאת, למרות שאולי זה בגלל המחירים הגבוהים), לאכול טוב, ללגום משקה (בחדר, במרפסת, בבר היין המרתפי החמוד ששודרג כעת, ובבר העליון בלילה לצלילי פסנתרנית מזמרת), לנמנם, לטייל בגינה, להתמסז' ולנוח כמה שיותר. אני הקצתי משום מה בארבע בבוקר ערנית לחלוטין, כך שזכיתי לקרוא ספר מצוין ("הת'ר, הטוטאליות" של מתיו ויינר, היוצר של "מד מן", ממש כדאי לכם) מול זריחה על רקע הכנרת. 
מה אוכלים?
או. הגענו לחלק המעניין. אם לא שמעתם עד עכשיו עד כמה טעים במלון הסקוטי, אתם כנראה שומרי כשרות. ובכן, תנחומים. אתם מפסידים חוויה קולינרית מעלפת. בלי צחוק. במסעדת טוראנס, שהתחדשה אף היא בשף אורן קיסרי, תמצאו מה שמכנים שם שילוב בין טעמי גורמה בינלאומיים למסורת בישול גלילית, ובקיצור, יש שרימפס בארוחת ערב! וגם טלה ועגל וסינטה ומרק תום יאם עשיר ומרק ארטישוק שמימי, וסלמון בפיסטוק לבכות ממנו ומיני תוספות וסלטים וקינוחים להתעלף. וכל אלה לא משתווים לארוחת הבוקר, שהרסה לי את הדיאטה בערמומיות מחפירה, כי אין שום סיכוי לעמוד בפני מגוון הלחמים (לחם תפוחי אדמה ולחם עגבניות!), הגבינות, הפשטידות והביצים והדגים והנקניקים. טוב די, אני מנסה לחזור לתלם.
בשורה התחתונה
מקום מושלם להתנתק ולנוח, בייחוד כי אי אפשר לזוז כשאוכלים ושותים כל כך הרבה.
מחירים
בין 1,800 באמצע השבוע ל-2,700 בסופ"ש לזוג על בסיס לינה וארוחת בוקר.
המלון הסקוטי בטבריה. טלפון: 04-6710710. או באתר
* הכותבת הייתה אורחת המלון