המקום

לפני 50 שנה הוקם בית ההבראה של מבטחים בזכרון יעקב, מעטר את פסגת הרכס ומשקיף אל הים והשדות מטה. ב-2006, רגע לפני שנהרס המבנה והפך לעוד שכונת וילות, החליטה לילי אלשטיין להפיח חיים במבנה המונומנטלי ולהפוך אותו למלון יוקרה ומרכז אמנות. וכך החלה עבודת השימור של המקום, 80 החדרים הקטנים המקוריים הפכו ל-40 חדרי מלון גדולים ומרווחים, מהם נשקף נוף פנורמי של בריכות הדגים והמרחבים הירוקים של החורש והים התיכון. בנוסף, אגף חדש של 22 וילות נבנה במקום מבלי לפגוע במבנה ההיסטורי המקורי.
ואיך זה מרגיש בשטח? האמת שברגע שיצאנו מהחניון ונכנסנו למקום הרגשנו בתוך מוזיאון. זה היה מעט מוזר בהתחלה אבל אז הבנו שיש פה שילוב מנצח - אמנות מכל עבר ותחושת בוטיק אינטימית ואורבנית, אך גם פשטות נעימה ונוף המבצבץ מכל פינה. כך מקבלים הנופשים את שני העולמות ובצורה המהודקת ביותר – מחד, יצירתו של הטבע, הים נפרש אל מול המלון, השדות הפרוסים מטה כמרבד ענק של צבעים. ומאידך, יצירתו של האדם: אין קיר החופשי מתמונה או מיצג, אין פינה שלא שייכת לתערוכה כלשהי במרחב, אין חלל בלי פריט עיצובי. מהמיקרוקוסמוס הזה ממש לא רצינו לצאת, אין שום סיבה.

מלון אלמא (צילום: איתי סיקולסקי)
כזה סלון היינו רוצים בבית|צילום: איתי סיקולסקי

החדר

מושלם. הסלון הקטנטן נראה כמו הבית שכל אחד היה רוצה לעצמו. באזור השינה מוצבת מיטת קינג סייז ענקית עם סדיני משי רכים, והנוף משתי המרפסות משדר את אותו נוף מרהיב עם הנוף הנשקף מהמרפסות. הבונוס? אף אחד לא רואה אותך או את מעשיך. בחדר המקלחת, ללא הדלת, מצאנו מוצרי רחצה של ברברי בריח מושלם. התאכזבתי מעט לגלות שאין אמבטיה אבל גם המקלחת הייתה מספקת ובעיקר היה כיף להתעטף בחלוקי הרחצה האיכותיים והמגבות הענקיות. מי שם לב לגודל של מגבת בכלל עד עכשיו? עוד בחדר: מכונת אספרסו (אי אפשר בלי ומתי כולם יבינו את זה?) מייבש שיער, קומקום חשמלי, מיני בר.

מלון אלמא (צילום: איתי סיקולסקי)
אמנות בכל פינה|צילום: איתי סיקולסקי

השכנים

אפשר לקרוא לחתך האוכלוסייה שפגשנו פה "בוגר". זה מלון יוקרתי ולא ציפיתי שיגיעו לפה חבר'ה שבדיוק עברו בדרך למסיבת טראנס, אבל מפה לשם נצפו גם זוגות צעירים ואף משפחות עם קטנטנים, שנדרשו להיות מחונכים ולהשלים עם האווירה השקטה. זה עבד משום מה.

לא בטוח שהמלון היה בתפוסה מלאה באותו סוף שבוע שהתארחנו בו, אבל השקט הורגש בכל פינה, גם בחדר האוכל כשהיה מלא. תהיתי אם מדובר בחוקי הבוטיק שחלים על האורחים או שזה גם קשור לעיצוב המרחב ולרוגע שהטבע מקרין מסביב.

מלון אלמא זכרון יעקב (צילום: איתי סיקולסקי,  יחסי ציבור )
מסעדת אורטוריו. לא מרגישה כמו מסעדה, ולא כמו חדר אוכל|צילום: איתי סיקולסקי, יחסי ציבור

מה אוכלים

האירוח שלנו היה על בסיס חצי פנסיון, מה שאומר שקיבלנו ארוחת בוקר וערב במסעדת אורטוריו הכשרה של המלון. כאן שוב נחתה עלינו תחושת המוזיאון הזו – השולחנות הוצבו לצד ספרייה רחבה וזרמו אל תוך חלל הבר עד המטבח. רחוק מאוד מתחושה של חדר אוכל במלון וגם די רחוק מתחושה של מסעדה. במסגרת ארוחת הערב מוגשות 4 מנות פתיחה ומנה עיקרית לבחירה. לא אפרט כל מה שאכלתי, אבל שווה להתעכב על כך שזו מסעדה כשרה שמגישה לנו אוכל בשישי בערב. שמעתי רק דברים טובים עליה, אבל במבחן התוצאה – שבמקרה שלנו הוא ארוחה חמה בשישי בערב, במסעדה שאמורה להיות מסעדה יוקרתית – היא לא מאוד עמדה בהבטחות הגורמה ולא בטוח שהיא שווה את תוספת המחיר לשהות הכוללת, לפחות בסוף השבוע.

בבוקר זה כבר היה סיפור אחר. גבינות מעולות, סלמון כבוש, לחמים טריים, ממרחים מושלמים, אנטיפסטי וסלטים, מוזלי בהרכבה אישית. בחירות מושלמות לבופה וכל מה שהונח על הצלחת היה מושלם. העוגות היו כיפיות ואת כל אלה ליווה קפה פילטר – הדובדבן בכל חופשה.

אין תמונה
הבריכה עם הנוף

מה עושים?

נתחיל מהבריכה. נפלנו על גל חום וכל כמה דקות קפצנו למים, השתכשכנו וחזרנו אל התופת. הבריכה רחבה, המים צלולים והנוף ממול פתוח עד הים. כמו במסעדה, גם בבריכה שרר שקט מופתי, למרות שלא היינו ולבד ובכל זאת הרגשנו כמו בבריכה פרטית.

בערב קפצנו להופעה באחד האולמות הקטנים של המלון. האקוסטיקה הייתה מעולה וניכר שהושקעה הרבה מחשבה באולם. ראינו את מאיה בליזצמן ומתן אפרתי, צמד מוכשרים שהשתלבו היטב עם האווירה האמנותית של המקום.

מלון אלמא (צילום: איתי סיקולסקי)
פתחו לנו פה את הצ'אקרות|צילום: איתי סיקולסקי



בנוסף, המלון מתחזק ספא מושקע ומקצועי, ומתפריט הטיפולים בחרתי בעיסוי צ'אקרות שיפתח לי אותן טוב טוב. המטפלת הייתה מעולה וניכר שגם בספא השקיעו בפרטים הקטנים.

מעבר לכך אפשר גם לקפוץ לטיולים מסביב או למדרחוב הידוע של זכרון יעקב, שעדיין מרגיש כמו סיבוב בחו"ל.

מלון אלמא (צילום: איתי סיקולסקי)
מפה לשם, מתי בפעם הבאה?|צילום: איתי סיקולסקי

בשורה התחתונה

3 דברים שהרגשתי אחרי שיצאתי מאלמא: 1. רוצה שוב. 2. רוצה שוב עם הילדים. 3. רוצה בפעם הבאה ליותר זמן. נכון, אולי זה די חשוב שיהיה לכם קצת כסף בחשבון כדי לשלם על התענוג הלא זול הזה, אבל בכל מקרה, כשמצליחים להתרחק, להתבודד ובעיקר להרגיש כאילו החיים שלך שייכים למגזין עיצוב איכותי - זה שווה את הכסף. ואז להתבאס כשחוזרים הביתה.

מחירים

חדר קלאסי זוגי (באזור הקוטג'ים, מחוץ האגף המרכזי, ללא נוף לים) נע בין 1,350 שקלים בימים א'-ד' ל-1,950 שקלים בימי הסופ"ש ה'-ו'.

חדק דלקס זוגי (ממוקם באגף המרכזי של המלון וכולל נוף מלא לים) נע בין 1,500 שקלים בימים א'-ד' ל-2,100 שקלים בימי הסופ"ש ה'-ו'.

אירוח על בסיס חצי פנסיון (ביום שישי בלבד) בעלות נוספת של 250 שקלים למבוגר ו-188 שקלים לילד (בין הגילאים 2-12).

* המחירים הינם דינמיים.

* הכותבת הייתה אורחת המלון.

>> הכתבה הכי חשובה שתקראו היום: איך להימנע מטביעה בים?