המקום
"מלון עין - גדי" נמצא בלב קיבוץ עין גדי. הקיבוץ הוקם תחילה כהיאחזות נח"ל במיקום צפוני יותר, הסמוך למקום בו נמצא היום בית ספר שדה, והפך לקיבוץ בשנת 1956. אני מניח שחלומם של המתיישבים היה לעסוק בחקלאות ולא בתיירות אבל כשאתם כל כך קרובים למוקד משיכה כמו ים המלח – פשוט קשה להתאפק. בית המלון הוא בבעלות הקיבוץ ורבים מעובדיו הם בני הקיבוץ. במובן זה, ביקור במלון הוא גם ביקור וחיזוק של קהילה ולא חיזוק של רשת מלונות. זוהי לא רק בחירה ערכית, היא גם ניכרת בחוויה - ומבחינתי הופכת אותה כיפית בהרבה.
החדרים
מלון עין גדי מציע חדרים סטנדרטים בצד חדרים יוקרתיים יותר, שלצערי הם קוראים להם "חדרי בוטיק". לצערי, כי זה בדיוק מה שמייחד את המלון – שהוא לא מתיימר להעביר את חווית "הבוטיק" הרגילה: נבודד אותך מהעולם למרחב שכולו נרות, פוטפורי וריחות פצ'ולי. החדרים מאוד יפים ומהודרים אבל היופי האמיתי הוא שהם ממוקמים בתוך הגינה השופעת והמיוחדת של הקיבוץ. הדרך לחדר האוכל עוברת דרך בית הספר ומבני הקיבוץ האחרים, החוויה היא הרמונית ולא מתבדלת. אני מניח שזהו גם היתרון של המלון הזה על גבי אחרים למי שמגיע עם ילדים. ההורים יכולים ליהנות מחוויית ספא, בשעה שהילדים יכולים לחוות את המרחבים של הקיבוץ, החיות והשבילים בסביבה, סביבה שיש בה יותר מאנשים זועפים עם חלוקי מגבת לבנים.
מה עושים?
מדבר יהודה: יצאנו לטיול ג'יפים במדבר יהודה. לפני שעלינו את מצוקי דרגות ונבלענו במדבר, המדריך (יליד קיבוץ עין גדי) סימן את קו המים בשנת 1964, לפני שהושלם המוביל הארצי ומים מן הירדן הפסיקו לזרום לים המלח. מאז ועד היום, ים המלח לא מקבל מים! תהליך האידוי, גם אם מוציאים מהמשוואה את מפעלי ים המלח, מסמן מגמה ברורה. הים ייעלם בקרוב. ניכר היה שהמדריך כבר בתהליך פרידה מהים שליווה את חייו.
את האמת, אני לא מבין את הקטע בטיול ג'יפים, אבל כן אוהב את המדבר ואת המתח שכל כך מייחד אותו: במאקרו - צחיחות שטוחה, מרחב סטאטי ריק מהפרעות. במיקרו - צורות שונות ומשונות של חיים, כמו למשל צמח "כוכב", שרק כאשר הוא בא במגע עם מים הוא נפתח ומפזר את זרעיו לכל עבר. המדריך שופך עליו כמה טיפות ומול עינינו מתרחשת התופעה.
ים המלח: אתם מכירים את הקטע - מגע שומני, ציפה, שורף קצת, תמונות עם בוץ שחור ותיירים קוריאנים שנכנסים עם כל בגדים. נכון הים עצמו התרחק, אבל היי - לפחות זוכים בנסיעה ברכבת מוזרה במיוחד עד לקו המים! לאורחי מלון עין גדי, אגב, הכניסה למרחצאות כלולה במחיר.
הגן הבוטני: את הביטוי האסתטי של היישוב הקיבוצי משווים לעיר. ירוק כאן, אין כבישים וכו', אבל האמת היא שנכון יותר להשוות אותו למושבים של היום. בשעה שבמושבים גדרות חיות או כאלה מבטון תוחמות בין בית לבית, בקיבוץ עין גדי הפרטי והציבורי אינם מופרדים ובינם צומח לו הגן הבוטני המדהים של הקיבוץ. הגן הוא בעצם תולדה של עבודתם פורצת הדרך של גנני הקיבוץ, שהצליחו לייבא ולפתח מיני זנים מיוחדים ולקלוט אותם בהצלחה באקלים המדברי (שפע המים המתוקים שמגיעים מ"נווה עין גדי" אפשר זאת). בוטנאים ואנשי מקצוע מכל העולם הגיעו לראות את הפלא ובשנת 1994 החליטו להפוך את גן הנוי לגן בוטני מוכרז, הראשון מסוגו בתוך יישוב מאוכלס.
ספא: יותר מדי מלונות ספא בוחרים בעיצוב "החמאם המרוקאי" ועושים זאת ברשלנות רבה. זה תמיד נראה לי כמו פתרון קל לתחזוקה לא טובה - לכלוך רואים פחות על אורנמנטיקה צבעונית. במלון עין גדי הספא דווקא מעוצב בסגנון מינימליסטי ושקט, יותר מעולמות המזרח הרחוק - וזה הפתיע אותי לטובה. הוא ממוקם על צלע ההר ומשקיף לים המלח ולהרי אדום. יש בו בריכה פנימית של מי ים המלח, בריכה מתוקה חיצונית, חמאם תורכי וסאונה יבשה. אפשר גם להזמין טיפולים. אני קיבלתי לראשונה בחיי מסאז' - וזה מאוד ביאס אותי לגלות שבילויים של עשירים אכן מענגים מאוד.
בית הכנסת העתיק ונחל דויד: עובד טרקטור שיישר את הקרקע במוצא נחל ערוגות גילה את שכבת הפסיפס של בית כנסת העתיק בעין גדי. אט אט נחשפה כתובת פסיפס המרשימה. אם לשפוט לפי הסיפורים - עושה רושם שחיה שם קהילה די מגניבה - אצל יהודי עין גדי העתיקה היה שמור הסוד של בושם "אפרסמון" ששיגע את כל העולם העתיק. זאת הייתה קהילה עשירה ומבודדת שככל הנראה הצביון הדתי שלה נטה למיסטיקה. מבית הכנסת העתיק אפשר להמשיך לשמורת נחל דויד. נחל דויד זורם תמיד, ובמסלול כמה עצירות לבריכות שכשוך עם מים צלולים. זהו אחד המסלולים הנוחים, היפים והמונגשים ביותר במדבר יהודה (אם אתם עם ילדים - חובה, אם אתם טיילים אתגריים - זוהי מלכודת).
שיטפונות: כשאומרים ברדיו "ייתכנו שיטפונות באזור ים המלח" זהו לא הרגע להתקשר לבטל את החופשה בעין גדי אלא בדיוק ההיפך - להזמין אחת. בעזרת חיזוי מתקדם ניתן לצפות שיטפונות כמה ימים מראש, והדבר מאפשר את מרווח הזמן להגיע ולחפש נקודות תצפית טובות ובטוחות. משך השיטפון קצר, אבל מרהיב. מתוך קיבוץ עין גדי עצמו, מנקודת התצפית לכיוון צפון, צפיתי במים פורצים אל הנחלים והיה זה אחד המראות המפליאים שראיתי בחיי. ניתן להתקשר למלון ולהתעדכן בצפי השיטפונות.
שורה תחתונה
יש הרבה סיבות להגיע במלון עין גדי, חוץ מביקור בים המלח. יש קיבוץ שנותר קיבוץ, ספא, תיירות מדברית, גן בוטני ייחודי והזדמנות לחזות בשיטפונות. בין אם אתם מחפשים חופשה זוגית או משפחתית, קחו בחשבון את האפשרות הזאת. ממש ממש כיף במלון עין גדי.
מחירים
החל מ-700 שקלים לזוג לחדר סטנדרט באמצע השבוע, ועד 1,400 שקלים ללילה לזוג בחדר בוטיק בסופ"ש, על בסיס חצי פנסיון (המחירים עשויים להשתנות מעת לעת).
* הכותב היה אורח המקום.