בשנים האחרונות הריטריטים הפכו לטרנד מבוקש ואחרי ה-7.10 הן הפכו לצורך של ממש. באיחור אופנתי מאוד מאז נכנסו לחיינו ומאז שלא מעט ישראלים פקדו אחד כזה בשנה האחרונה, הגעתי להתנסות בריטריט במלון אלאיה פולג, מקום שטיפל עד ממש לאחרונה בלא מעט ניצולים ממסיבת הנובה וחיילים וכעת פתח מחדש את שעריו לאורחים מזדמנים מכל הרמות והסיבות. בכל סופ"ש (חמישי-שבת) ניתן להגיע לחופשה עם לא מעט תוכן לגוף ולנפש.
אחד הדברים העיקריים שהבנתי על ריטריטים אחרי הסופ"ש בו התארחתי, הוא שקשה להסביר במילים את החוויה, כלומר אפשר, אבל שום דבר לא יחליף את ההתנסות האישית, כמו כל דבר בחיים כנראה. אם אנסה לתמצת את מה שקורה במקום, וסלחו לי אם אני לא מצליח לדייק הכל, זה יהיה משהו כזה: מלון אלאיה פולג מציע שלושה ימים שמלאים בסדנאות שפתוחות לכולם, מתאימות לכל הרמות ומתמקדות בדרכים שונות לטפל בגוף ובנפש. במהלך הסופ"ש כל אחד יכול להחליט במה הוא לוקח חלק ומהי רמת המעורבות שלו בחוויות השונות. "אנחנו מחפשים פשטות בחוויה", אומר בנו, אחד ממקימי ובעלי המקום. "אנחנו פונים למיינסטרים".
עולם החומר
אם רוצים להבין את החוויה שעוברים ומקבלים באלאיה בצורה ברורה, לפני שנצלול לרוח, חייבים לדבר ולהציג גם את החומר של המקום:
מלון אלאיה פולג, שנמצא באזור פולג בנתניה, במרחק 2 דקות הליכה מחוף הים, נפתח במאי 2023. הוא הספיק לעבוד כחמישה חודשים, לפני שחישב מסלול מחדש בעקבות ה-7.10. לאחרונה, כאמור, נפתח מחדש לנופשי נפש מזדמנים.
במלון המטופח והירוק יש בסך הכל 65 חדרים בסיסיים והוא מקבל אורחים מגיל 18 ומעלה (בחופשים ובחופש הגדול נערכים ריטריטים למשפחות כולל ילדים). חשוב לציין שהחדרים הם לא החוזק כאן, לא תמצאו בהם טלוויזיה (מתוך מחשבה כמובן) או פסיליטיז מפנק כמו מכונת קפה, והמבנים במתחם, שעברו לא מעט גלגולים וייעודים, מעוצבים מאוד יפה אך מיושנים בבסיסם. לגבי כל השטחים הפתוחים והתוכן של המלון לעומת זאת - זה כבר סיפור אחר.
האירוח באלאיה הוא על בסיס חצי פנסיון (ארוחת בוקר וערב), בצהריים ניתן לרכוש אוכל חם ב-45 שקלים נוספים ולאורך כל היום יש מזווה פתוח עם נישנושים ובירות (18 שקלים) בתשלום עצמי. במתחם יש גם 3 שיכשוכיות לימים חמים, אזור מדורות, מכונת קפה חופשית בחדר האוכל ובלובי ומרחבי דשא גדולים להיזרק בהם. מי שרוצה לצאת להסתובב באזור יכול כמובן לעשות זאת, אך מטבע הדברים ברוב הסופ"ש השהות היא בתוך המתחם. בנוסף, לאורך השהות מקבלים עידכונים דרך קבוצת וואטסאפ הכוללת את כל אורחי המקום באותו סוף השבוע.
צוללים לנפש
הגענו לאלאיה ביום חמישי בשעה 17:00, בין האורחים האחרונים, והתקבלנו עם משקה חם בדלפק הקבלה, הסברים על התוכן והמבנים השונים השונים ונרשמנו לסדנת אמבטיית קרח שעוד נפגוש ביום שבת, רגע לפני שנעזוב הביתה. בדרך לחדר, בזמן שכבר התחיל להחשיך, ראינו את המדשאות רחבות הידיים והנעימות, שמלאות באורות, ספסלים ופינות ישיבה, וההרגשה שליוותה אותנו היתה שמישהו עשה כאן עבודה טובה ביצירת אווירת הנינוחות.
אחרי סיבוב זריז בחדר, הגענו למתחם בו מתקיימות הסדנאות השונות - "שאלא", בו התקיים המפגש הראשון - "צ'ק אין ללב". כמעט כל אורחי המקום התייצבו ל"צ'ק אין", כדי להבין לאן הגיעו ומי הגיע ביחד איתם. ישבנו במעגל, הכרנו את בנו וגפן האחראיים, שסיפרו לנו את כללי המסגרת (כלומר, שבגדול אין כללים, כל עוד שומרים האחד על השני ועל החוק) ומשם המשכנו לסיבוב היכרות במהלכו כל אחד הציג את עצמו. היו זוגות, אחים, חברים, חברות, היה גם מישהו שהגיע לבד, אנשי קבע שמתנסים בפעם הראשונה, אנשי רוח שזו כבר הפעם המי יודע כמה שלהם, הייטקיסטים שמרוויחים לא מעט, אנשים בין עבודות שמחפשים את עצמם וגם ולא מעט ציניים כמוני. באמת שהיה הכל מהכל. מאדם לאדם, הסיפורים התארכו, אנשים נפתחו, ועד שהגענו לאורח האחרון בסיבוב, כבר היה ברור שכולם כאן כדי לחוות משהו אחר. הציניות החלה לצאת מהבניין.
ההיכרות הזו, על אף שלציני כמוני היתה קצת מלחיצה (בעיקר בגלל השם שלה), היתה בדיוק מה שצריך כדי להתקלף, להיכנס לאווירה בצורה טובה ולהבין מי נגד מי. משם ישר המשכנו לארוחת הערב שחייבים להתעכב עליה ועל האוכל בכלל - כי הוא ללא ספק היה אחד מהחוזקות של המקום: טעים, מדויק, משביע, מגוון וקולע בול לאווירה ("האוכל נעשה במחשבה לאפשר לגוף לא להיות כבד ולאפשר תנועה"). על הקולינריה מנצח השף דידי מצרי, שאחראי גם על "מטבח לילה" התל אביבי והשפית נועה גרוס, ומגיעות לשניהם כל המחמאות. ארוחת הערב היתה בסגנון הודי קל ואפילו הקינוחים הבריאים היו תאווה לחיך. כפיים לשפים.
את היומיים הבאים באלאיה העברתי בלא מעט חוויות שעשיתי בפעם הראשונה, או שלא עשיתי הרבה זמן: בשישי התעוררתי מאוחר, יצאתי לרוץ והספקתי להתקלח לפני ארוחת הבוקר. זה אומר שוויתרתי על היוגה של הבוקר, אבל זו היתה הבחירה שלי וזה בחוקים. ארוחת הבוקר מתחילה רק ב-9:30 ונמשכת עד 11:00, כך שאת הבוקר אפשר להתחיל בנינוחות. ארוחת הבוקר היתה מוצלחת לא פחות מזו של הערב הקודם (ביצים, סלטים, פריטטה ועוד) וכדי לחסוך את ההשתפכות הבלתי נגמרת - כל אחת מהארוחות הבאות היתה גם מעולה.
בצהריים התנסיתי בסדנת סאונד הילינג נעימה, לאחר מכן בסדנת ריברסינג (נשימות) שדווקא היא לא חדרה אותי וסיימתי בטיפול בספא של המלון עם אוקסנה המטפלת המושלמת. בין לבין גם הספקנו לקפוץ לסיבוב בחוף הים הסמוך, לנוח קצת בחדר ולסיים את היום בקבלת שבת בחדר האוכל. עוד נקודה שחשוב לציין היא המוזיקה שליוותה אותנו במהלך השהות - בסדנאות, בחדר האוכל וכשישבנו בחוץ, הסאונד טרק של הסופ"ש היה נעים ולא קיטשי כפי שדמיינתי שיהיה. גם מזג האוויר היה בהזמנה - שילוב של חורף ושמש נעימה. חתמתי יום שישי מוצלח, מגוון ומלא (אך לא מדי). לא להכל התחברתי, היו דברים שאפילו סלדתי מהם, לא מעט פעמים הציניות חזרה להלום, אך התחושה הכללית היתה שיש לי מקום באלאיה ולהיפך.
את יום שבת סיימנו עם יקיצה מאוחרת (זה מדהים מה ארוחת בוקר שמתחילה בתשע וחצי יכולה לעשות לנפש) לעוד בוקר חורפי-שמשי מושלם. אחרי יוגה של בוקר, שמחולקת למתחילים ומתקדמים, הגיע אירוע השיא - סדנת וים הוף, או בשמה המוכר והעממי - אמבטיית קרח. במשך שעה וחצי תירגלנו נשימות לקראת האתגר, ואז נכנסנו זוגות זוגות לאמבטיות הקפואות, כשבחוץ שמש נעימה, מחצלות, פירות והרגשה טובה של סוף קורס.
כמו ההתחלה המושלמת של ה"צ'ק אין ללב", גם הסיום של סוף השבוע היה מושלם וניכר שמישהו חשב כאן על התהליך. התחושה הגופנית הנעימה ומלאת האוקסיטוצין אחרי יציאה מהאמבטיה הקפואה, היא בדיוק מה שצריך כדי לסיים את החוויה בצורה שלא תישכח. ואז בדרך לאוטו גם חיכה משקה בריאות טעים ובשלב הזה כבר היה ברור שהנפש היא אחרת ממצב הצבירה שבו היא שנכנסה - יותר רגועה ופחות צינית.
כמה זה עולה?
התחלנו בחומר, צללנו לנפש, ונסיים בחומר – המחירים: דצמבר-פברואר – החל מ-3,069 שקלים לחדר קלאסיק ועד 3,720 שקלים לסוויטת פמילי ג'וניור (המחירים לזוג). ריטריט משפחות - החל מ-3,069 שקלים לחדר קלאסיק ועד ל-3,627 שקלים לחדר סופיריור.
* הכתב היה אורח של מלון אלאיה פולג