איש אורז מזוודה
ידעתי שצריך לותר על הקרם לשיער
מזג אוויר
גם אם אתם בני אוליגרכים ואתם יכולים להרשות לעצמכם טיסות במטוס פרטי לאתרי הנופש היוקרתיים והאקזוטיים ביותר בעולם, הפעם זה לא יעזור לכם.
יש דברים שכסף לא קונה, וכזה הוא מזג האוויר, הורס הטיולים והחופשות מספר אחת. הגשם יהרוס לכם גם את החוף הטרופי היפה ביותר, והרוח תעיף לכם שערות לתוך העיניים גם על פסגת ההר עם הנוף הכי מדהים בתבל.
משפט אופייני: "לא היה לנו מזל עם מזג האוויר".

לארוז
מעטים ניחנו בכישרון הנדיר להצליח לדחוף בגדים וציוד לנסיעה של שבוע לתוך הצ'ימידן המעפן שקיבלו מהמועצה המקומית לכבוד סיום י"ב, ממש כאילו היו אלופי העולם בטטריס. כל האחרים מתקשים לעשות את זה בלי לפוצץ את התיק, תוך התעלמות מחללי אוויר בלתי מנוצלים בצדדים ולמטה.
משפט אופייני: "משה, בוא תשב לי על התיק כדי שאני אוכל לסגור את הריץ'-רץ'".

אישה עם מטריה בים - חופשה מבאסת (צילום: Trevor Hunt, Istock)
לפחות ארזתי את הקרם לשיער|צילום: Trevor Hunt, Istock
חצי פנסיון
אירוח על בסיס חצי פנסיון הוא אירוח בו מוגשות לאורחים ארוחת בוקר וערב בלבד. המשמעות היא, שנגזר עליכם להעביר את היום מורעבים או לקנות "משהו קטן ברחוב", כי הרי חבל לבזבז כסף על אוכל כשיש כבר תיכף ארוחת ערב.
לארוחת הבוקר עצמה אין אף פעם כוח לקום, אבל קמים בכל זאת, רק כדי "למלא מצברים עד ארוחת הערב". וכך תמצאו את עצמכם בתשע בבוקר אוכלים פשטידות וצלי חזיר, וזה אפילו יראה לכם הגיוני.
משפט אופייני: "שושי, אולי תקחי לך עוד פנקייק לפני שנצא? אחר כך תצטרכי להחזיק מעמד עד ארוחת ערב".

בחורות לא מרוצות
המציאות הישראלית הקשה הותירה את חותמה על הבחורה הישראלית, שסף הגירויים שלה הוא גבוה בהרבה משל המקבילות לה בארצות הניכר. הישראליות, אם כן, לא מתרגשות משום דבר: צפיתם במאצ'ו פיצ'ו בזריחה, והיא מסכמת ש"היה נחמד".
משפט אופייני: "יפה פה, אבל גיסתי הראתה לי תמונות מהמקום שהם התארחו בו בפסח שעבר, והוא היה פשוט הורס שאין דברים כאלה".

"נראה את זה אחר כך"
אתם מסיימים מסלול הליכה בשביל נידח בין הרים, וממש ליד חניון האוטובוסים ניצבת לה כפרייה אדומת לחיים עם דוכן של מזכרות אותנטיות שרקמה/ סרגה/ חרזה/ צרפה/ גזרה והדביקה בעצמה, בעזרת ילדיה מוכי השחין והנזלת. אחד מהפריטים שובה את תשומת ליבכם, ואתם ממש חושקים לרכוש אותו. תקנו? מה פתאום. הרי "נראה את זה אחר כך שוב", בעיר, ובטח במחיר טוב יותר משל החוצפנית הזאת, שחושבת שנשלם לה גרוש וחצי על איזה צדף רקוב תלוי על חוט. אלא שלעולם לא רואים שוב את מה שלא קנינו, ואחר כך מצטערים על זה כל הטיול. והכי גרוע: מטריחים גם את אלה שנותרו בבית עם הסיפור המשמים על האישה שמכרה מחרוזת כזו יפה, ואיך היינו בטוחים שנראה את זה אחר כך, ואיך לא ראינו את זה יותר בשום מקום, ויו, איך שהצטערנו.
משפט אופייני: "יו, אתם חייבים לשמוע את הסיפור על האישה הכפרייה עם המחרוזת שבסוף לא קנינו".

שתי מוכרות אריגים באנטיגואה בגואטמלה (צילום: SXC)
את הכפרייה הזו לא תשכח כל החיים|צילום: SXC

"זה בתיק השני"
תסריט א': אתה מתרווח לך במטוס, מבסוט על מיץ העגבניות שהגישה לך הדיילת ועל התור הארוך שהצלחת לעקוף בצ'ק אין. אין דבר שמתחשק לך כעת לעשות יותר מלפתוח בפתרון חוברת התשבצים הזולה שרכשת בדיוטי פרי, אלא ש- איפה העט? אוי לא, זה בתיק השני. כן, זה שנח עכשיו בבטן המטוס, כל כך קרוב אליך ועם זאת כל כך רחוק.
תסריט ב': אתה מסיים את המטרים האחרונים של הטיפוס על הר בצ'ילה, עולה על ה"פס" ולעיניך נחשף נוף נפלא של אגמים והרים מושלגים. אתה מושיט ידך לכיס הקטן של התיק, שולף את הסיגריה שתחתום את החוויה. אלא ש- איפה המצית? שיט, זה בתיק השני. זה שנשאר במלון, נעול בחדר תיקים מעופש ועם סכנת בזיזה לגיטימית.
משפט אופייני: "לא יכול להיות! אני זוכר בוודאות שחשבתי על זה שצריך לשים את זה בתיק הקטן".

מפה (צילום: jupiter images)
אנחנו מחייכים, אבל בעצם רוצים להרוג אחד את השנייה|צילום: jupiter images

ריב ניווטים
באיזה שהוא שלב בטיול תבקש האישה את המפה ותגיד שהיא רוצה לנווט. זה לא בהכרח רע, כמובן, אלא שאז מתחילים חיכוכים ארסיים ובלתי נמנעים, שבהם מטרת כל צד תהיה להוכיח את צדקת דרכו (תרתי משמע), לעומת הטעות האיומה שעומד לעשות הצד השני, ברצותו לפנות ימינה בפינת הרחוב הבאה.
כשכבר מגיעים למטרה ינסה כל צד להצדיק את עצמו: "כן, התכוונתי שנגיע לכאן אבל מאיפה לי לדעת שהרחוב הזה מחליף שמות באמצע", יגיד המפסיד, ואילו המנצח (או מנצחת) יאלץ להשתמש בקלישאת ה"אמרתי לך".
משפט אופייני: "רואה, אמרתי לך שהיינו צריכים להמשיך ישר בכיכר ההיא עם היונים".

אימפוטנציה
אתם לוקחים לכם חופשה רומנטית רק לשניכם, "זמן להיות ביחד". אתם שוכרים בקתה מהממת בנוף מטריף, רוחצים בג'קוזי ומדליקים את כל הנרות בחדר. השלב הבא הוא כמובן להיכנס למיטה ולערוך מסיבת מין ממושכת שתרשם בספרי ההיסטוריה הפרטיים של הזוגיות שלכם, אלא שפתאום משהו מתקלקל. דווקא בסיטואציה בה אתם אמורים להשליך את עצמכם על בני הזוג בתאווה, אתם פתאום מרגישים שכל הלחץ הזה לחוויה ארוטית בתי נשכחת לא ממש עושה לכם את זה.
משפט אופייני: "האמת שבא לי פשוט לישון מחובקים כל הלילה".

להמליץ על מקום גרוע
אם יצאת לחופשה עם חברים והפרזת בשבחיו של אתר מסוים בו שהית בעבר, אתה עשוי להצטער על המהלך המסוכן. מאותו הרגע כל הטרוניות יועברו אליך כאילו היית המנהל התפעולי של המקום, ואם חלילה יהיו יתושים/ לא יהיו מים חמים/ הירקות בסלט לא יהיו טריים/ הספא יהיה יקר, אתה תהיה זה שיקבל את הפרצופים החמוצים של הבחורות הלא מרוצות (ע"ע מכה מספר 4).
משפט אופייני: "לא יודע מה קרה להם, אני זוכר שבפעם האחרונה שהייתי פה החליפו לנו בכל יום מגבות בחדר. כנראה שבעל הבית השתנה או משהו".

לארוז בדרך חזרה
אפילו בלי השרשרת של הכפרייה, איכשהו הצלחתם לקנות מלא דברים. וכעת אתם צריכים להתמודד עם אותה האריזה שהייתה כבר קודם בלתי נסבלת, אלא שעכשיו צריך לצרף אליה גם את הכלי היפה לפירות ואת המסכה האותנטית המדהימה. פתאום אתם מצטערים שלא רכשתם את המזוודה הזולה שראיתם ברחוב, כי חשבתם ש"בטח נראה את זה אחר כך".
משפט אופייני: "מישהו זוכר כמה ק"ג מטען מותר לנוסע במטוס"?

עוד במדריך החגים של ערוץ החופש:

>> המילון השלם למושגי הנופש: מה זה לעזאזל "חצי פנסיון"?

>> האם שווה לקנות בדיוטי פרי?

>>8 טיפים לטיול עם הילדים באוטו

>> הנחיות בטיחות למשפחות מטיילות

>> מדריכי יעדים לכל העולם

>> הנחות והטבות לעשרות אטרקציות ברחבי הארץ

בואו לעשות איתנו חג: הצטרפו לשולחן הפסח של mako באתר "לתת"