בתקופה זו של השנה, רבים מהסטודנטים שרוצים ללמוד בחו"ל ניגשים לבחינות הקבלה למוסדות ההשכלה הגבוהה מעבר לים, ומתחילים להיערך לחיים חדשים שהם מתכננים להתחיל במקום החדש. במקביל, ההגבלות על נתב"ג יורדות בהתאם למצב התחלואה המשתפר בארץ, ויותר ויותר יעדים בעולם נפתחים מחדש לסטודנט ולתייר הישראלי – והצפי הוא שבקרוב תוכניות ומלגות של חילופי סטודנטים יחזרו גם הן.

 אז איך לומדים להשתלב בעולם בעזרת שפה חדשה, שהיא לא רק אנגלית? שוחחנו עם סטודנטים וצעירים ישראלים הגרים בחו"ל, וקיבלנו מהם עצות זהב, שרק מי שהיה שם יודע לתת:

להתחבר עם מקומיים

לעבור למקום חדש זה קשוח לכולם, אבל לפעמים אין ברירה אלא לקפוץ פנימה אל תוך המים הזרים האלו וללמוד אותם תוך כדי תנועה. בין אם זה דרך הטינדר או בכלל שיחות עם נהג המונית בדרך הביתה מהפאב, קשה לחשוב על דרך יעילה יותר ללמוד שפה חדשה מאשר, ובכן, פשוט לדבר עם אלה שדוברים אותה מלידה.

שי מולכו, סטודנט לרפואה באוניברסיטת "הומניטס" שבמילאנו בשנה הרביעית שלו, משתף: "את האיטלקית שלי למדתי רק באמצעות חברים. כאשר התחלתי ללמוד הדבר הראשון שעשיתי היה להתחבר לסטודנטים מקומיים ולדבר בשפתם, וכך הצלחתי להכיר את המילים והמונחים שבאמת צריך ואת הסלנג כמובן. אפשר לדמות את התהליך הזה לתינוק שלמעשה כולם מדברים סביבו שפה שהוא לא מכיר, ועם הזמן היא מתחילה פשוט להתלבש לו על הלשון. ככה גם לומדים את השפה בצורה מהנה וזורמת יותר ולא באמצעות שינון משעמם ומתיש".

שי מולכו, סטודנט לרפואה במילאנו (צילום: צילום פרטי, דניאל יחזקאל)
שי מולכו, סטודנט לרפואה באוניברסיטת "הומניטס" במליאנו|צילום: צילום פרטי, דניאל יחזקאל

מוזיקה ותרבות מקומית

אחת הדרכים הטובות ללמוד להכיר מקום חדש זה דרך האוזניים. פשוט להיכנס לאפליקציה ולהתחיל לחרוש על מוזיקה בשפה החדשה, ותוך כדי לתרגם ולשנן לעצמנו. מקום חדש משמעו עולם חדש, וזה מתבטא גם בתרבות שלא זכינו להכיר עד היום. חני אזרזר המתגוררת בחודשים האחרונים בטאיוון, מספרת כי "את השפה הסינית אני לומדת כבר כמה חודשים והרבה אודות לסרטים וסדרות בשפה עם תרגום באנגלית או עברית. אני זוכרת שזה עזר לי מאוד כשהייתי נערה והייתי צופה בסדרות ארגנטינאיות ובעקבות השמיעה החוזרת של הספרדית, השפה נטמעה כמעט באופן אוטומטי אצלי. למעשה, עד היום אני יודעת לדבר ולהבין ספרדית. בעיניי זו דרך מצוינת ללמוד את השפה ועל הדרך גם את התרבות של המדינה אליה נכנסנו לבקר או להתגורר, למי שלא מתאים לו ללמוד בדרך המקובלת של ספרי לימוד".

חני אזרזר, ישראלית המתגוררת בטאיוון (צילום: צילום פרטי, באדיבות המצולמת)
חני אזרזר, ישראלית המתגוררת בטאיוון|צילום: צילום פרטי, באדיבות המצולמת

קריאת ספרים ועיתונים

למי שרוצה להתנתק קצת מהמסכים, תמיד יש את הספרים. אפשר להתחיל עם ספרי ילדים עם מילים פשוטות ומשם להתגלגל, לאט ובטוח, לדברים רציניים יותר. קריאת עיתונים מקומיים גם תעזור לכם ללמוד את השפה וגם תספק לכם נושאי שיחה עם המקומיים. עוד אפשרות היא פשוט לתרגם כל דבר הנקרא בדרכיכם – שלטים ברחוב, מוצרים בסופר, פרסומות ועוד.

להתנדב

מעבר לקארמה הטובה שמתלווה לעניין, זו דרך מצוינת להכיר את הקהילה המקומית ולעשות מעשה טוב על הדרך. פשוט לגשת לארגון המקומי ולהציע את שירותיכם, ולראות איך תוך כדי תנועה אתם רוכשים גם שפה וגם מעשה טוב בו זמנית.

אפליקציות וקורסים פרונטליים

למי שמעדיף את לימודי השפה באופן טיפה יותר פרטני ואישי, תמיד יש מורים פרטיים שיוכלו לזהות ולתת דגש על הדברים שאנחנו מתקשים איתם ולעזור לנו. בסופו של דבר, זו העבודה שלהם. ולמי שמעדיף את זה לבד, יש כל מיני אפליקציות שונות שמאפשרות לכם ללמוד ולתרגל באופן אוטודידקטי. המוכרת ביניהן היא למשל "דולינגו" (Doulingo) החינמית, שמשמשת פלטפורמה מאוד נוחה ללימודי שפה.

דניאל זייד, סטודנט לרפואה באוניברסיטת "זאגרב" שבקרואטיה בשנה החמישית שלו, משתף: "באוניברסיטה שבה אני לומד יש קורס הכנה לשפה הקרואטית, שמתקיים בשבועיים הראשונים של השנה הראשונה ללימודים. בעצם, מתחילים את הלימודים שבועיים לפני תחילת השנה של שאר השכבות ואז עושים קורס מרוכז רק ללימודי השפה המקומית, באופן די אינטנסיבי שבהם לומדים 6 שעות ביום רק קרואטית. כמו כן, האוניברסיטה גם עוזרת לנו להכיר את הסביבה, המרצים מראים לנו אזורים ומכירים לנו שמות ודברים בסיסיים שצריך לדעת. לנו עשו את זה באמצעות משחק 'חפש את המטמון', כאשר בנקודה האחרונה הגענו למקום מפגש ששם חיכו לנו סטודנטים מהשכבות הבוגרות יותר שקיבלו אותנו".

דניאל זייד, סטודנט לרפואה בקרואטיה (צילום: מאור פיצחזה, דניאל יחזקאל)
דניאל זייד, סטודנט לרפואה באוניברסיטת "זאגרב" בקרואטיה|צילום: מאור פיצחזה, דניאל יחזקאל

"מעבר לכך", דניאל מוסיף, "כמובן שיש את הלמידה העצמית שלא ניתן לוותר עליה, ומה שהכי עוזר להטמיע את השפה באופן המהיר ביותר הוא תרגול והעמקה באוצר מילים. אני תמיד אומר לכל סטודנט שמגיע לפה שידבר אך ורק בקרואטית - אם זה בחנות, במונית וברחוב. למזלנו, אנחנו נמצאים בתקופה שבה יש פתרון דיגיטלי נגיש ומהיר, ולכן אפשר להשתמש ב"גוגל טרנסלייט", למשל, ולכתוב את מה שרוצים להגיד ולקבל את התרגום בשפה הרצויה. בסופו של דבר, האוניברסיטה היא זאת שנתנה לנו את הכללים הבסיסיים בדקדוק ובהגייה, ולאחר מכן מומלץ לכל אחד ואחת ליצור סביבה שהיא לא כוללת רק ישראלים או דוברי אנגלית, אלא דווקא אנשים שהם מקומיים שאפשר להתחבר איתם בחדר כושר למשל או בערבי בילוי. כמו כן, חשוב לא להתבייש. יש הרבה אנשים שמתביישים לדבר מחשש שיצחקו עליהם - אבל למעשה צוחקים איתם. אגב, גם הסיטואציה הזאת יכולה ליצור הכרויות מגניבות עם אנשים מקומיים נחמדים".

הפעלת כלל החושים

ליאת אפשטיין, רכזת קורס אנגלית תקשורתית במכינת "מדיקל דוקטור", המלמד את השפה תוך התמקדות בצרכי הסטודנט לרפואה, משתפת מניסיונה כי הדרך היעילה ביותר היא להפעיל את כל החושים שלנו: "הם מאפשרים מעבר של הידע החדש מהזיכרון קצר הטווח לזיכרון ארוך בצורה טבעית, בדיוק כמו שילדים לומדים", היא אומרת ומדגימה: "באמצעות חוש השמיעה ניתן להקשיב לשירים וללמוד את מילות השיר לפי זיכרון השמיעה. באמצעות חוש הראייה ניתן לקרוא למשל מתכונים של ספרי בישול, ללמוד את שמות המצרכים ואף להכין רשימת קניות בשפה הנלמדת ופשוט לצאת לסופר ולהתמודד מול האתגר. כמו כן, גם לכתוב יומן שבועי או יומי בשפה החדשה יכול לסייע ולהטמיע את השפה באופן אפקטיבי – מומלץ גם לצ'וטט בכתב עם אנשים בצ'טים למיניהם.

בתקופה זו, שבה העולם חוזר לעצמו בהדרגה, ברור יותר מתמיד שברגע שיש לך את השפה - אין גבול לאן שתוכלו להגיע, ואם עוד לא התחלתם בשיפור המיומנויות שלכם, עכשיו זה בדיוק הזמן להתחיל.