האם מבחני המיון לתוכנית המזורזת לרפואה מפלים עולים חדשים?

"אני מרגישה תסכול גדול מאוד. בצרפת סיימתי בגרויות במסלול מדעי ובהצטיינות רבה. הרבה מהחברים ישר הלכו ללמוד רפואה בפריז, ואני החלטתי לעלות לארץ ללא משפחתי, ופה התחלתי מאפס", מתארת אנה הררי, עולה מצרפת שמתגוררת היום בתל אביב. הררי ניסתה להתקבל למסלול מקוצר ללימודי רפואה, אך לטענתה, היא מופלית לרעה לכאורה בשל היותה עולה חדשה.

ולמי שהרים גבה בשלב "מסלול מקוצר ללימודי רפואה", נסביר כי אמנם לימודי רפואה לרוב נמשכים 7 שנים, אך בשלוש אוניברסיטאות בארץ - אריאל, תל אביב ובר אילן (קמפוס צפת) - קיימת תוכנית 4 שנתית אקסקלוסיבית ללימודי רפואה, המיועדת לבעלי תואר ראשון. לימודי רפואה לבעלי תואר ראשון הם לימודים אינטנסיביים ביותר, ומטבע הדברים תנאי הקבלה אליהם לא פשוטים כלל.

כיצד בנוי המבחן?

לפי נתוני המרכז הארצי לבחינות והערכה (מאל"ו), על מנת להתקבל ללימודי הרפואה לתוכנית המקוצרת ה-"ארבע שנתית", יש להבחן תחילה מבחן בחשיבה אנליטית שנערך על ידי מאל"ו, ומבחן ידע בתחומים שונים (למשל מיקרוביולוגיה, ביוכימיה של התא ועוד) שנערך על ידי האוניברסיטאות בהן מתקיימות התוכניות (ת"א, בר אילן ואריאל).

המועמדים עם הציונים הגבוהים ביותר בשני מבחנים אלה, מוזמנים להיבחן בשלב הבא. באוניברסיטאות תל אביב ואריאל יש 3 מבחנים בשלב השני: 1. מרכז הערכה שנערך על ידי מ.ס.ר (המרכז הארצי לסימולציות רפואיות) ומאל"ו וכולל 6 תחנות של ראיונות וסימולציות עם שחקנים. 2. שאלון של"ו (שאלון השלמה ומיון) שנערך על ידי מאל"ו. 3. שאלון ביוגרפי שנערך גם הוא על ידי מאל"ו. באוניברסיטת בר אילן ישנם שלושה שלבים דומים אך אחרים במעט: 1. מרכז ההערכה הכולל ראיונות שנערכים על ידי הפקולטה לרפואה. 2. שאלון של"ו. 3. שאלון ביוגרפי. על כל שלב מקבלים ציון נפרד ורק מי שעובר שלב אחד - יכול לעבור לשלב הבא.

הבחינה בחשיבה אנליטית ושאלון של"ו מועברים גם בשפה הערבית. השאלון הביוגרפי, מרכזי ההערכה והראיונות (לפי החלטת הפקולטות לרפואה) הם רק בשפה העברית, וזאת כיוון שלטענתם השליטה בשפה העברית נדרשת במהלך לימודי רפואה, גם בשנים הפרה קליניות וגם בשנים הקליניות במפגש עם מטופלים. לכל הבחינות יש מועד אחד בשנה והן מועברות בין החודשים מאי ליולי לקראת הקבלה לשנת הלימודים הקרובה. הבחינות בכל שלב מיון נערכות במרוכז למעט מרכז ההערכה - המתפרש על ספר שבועות.  

העולים מעדיפים לרדת מהארץ – כדי ללמוד רפואה בחו"ל

"מסלול הלימודים הקצר לרפואה נחשב יוקרתי מאוד, ולכן מאוד מאוד קשה להתקבל אליו – מבחן הקבלה כמעט בלתי אפשרי, בטח למי שלא שולט בעברית", מספרת ד', עולה נוספת מצרפת, המבקשת שנשמור את שמה המלא במערכת. עמותת "קעילטה" המייצגת עולים חדשים מצרפת, ביניהם גם ד' והררי, טוענת שהמבחן מפלה לרעה עולים חדשים שלא מקבלים תוספת זמן או שאלון בצרפתית, ולכן אין להם סיכוי להצליח מול מי שהם דוברי עברית כשפת אם. בנוסף, הם טוענים כי בפקולטות רבות תרגום ציון הבגרות הצרפתי לציון הבגרות הישראלי - נעשה לא נכון.

בשיחת טלפון עםmako  הררי מספרת בכאב כי הבגרויות שלה מצרפת אינן מוכרות כאן בישראל בפקולטות רבות. "עד שרכשתי סוף סוף שפה ברמה סבירה, חלפו שבע שנים וכל הזכויות שלי כעולה חדשה באקדמיה כבר לא בתוקף. בשבע השנים האלו שירתי שירות לאומי, התחתנתי ונולדו לי שני ילדים. הרבה זכויות עולים תופסות -ל-10 שנים. למה באקדמיה לא? מדובר על העתיד שלי", היא מוחה בצער.

הררי מבקשת, מתעקשת ולא מבינה: "זה צעד פשוט מאוד לפקולטות להגיד 'כל מי שלמד תיכון בחו"ל ובשפה שאינה עברית, מקבל תוספת זמן במבחן האנליטי'". לדבריה, המבחן האנליטי מהווה רק שלב אחד בלבד מתוך מסלול הקבלה לתוכנית, אך יש הטוענים כי משקלו קריטי לקבלה: "הוא מהווה כ-30% מהסכם בחלק מהמקומות. אבל הם מסרבים להגיד את זה. לא ברור לי למה".

"טוענים שאין מספיק עולים שרוצים להתקבל כדי לתרגם את המבחן לשפות אחרות חוץ מערבית ועברית", היא מלינה ומוסיפה: "עולים רבים מחליטים לעיתים קרובות לוותר על לימודי רפואה, בגלל הקשיים הרבים. הרבה פשוט יחליטו ללמוד בצרפת ולוותר על העלייה". 

לדברי אריאל קנדל, מנכ"ל עמותת "קעליטה" (ארגון הגג של עולי צרפת בישראל), "המצב הקיים מהווה פגיעה לא רק במי שנמצא כיום בתוך התהליך – אלא גם בהרבה מאוד עולים חדשים, שבגלל המצב הקיים מתייאשים מראש ונמנעים להגיש מועמדות למסלול לימודים זה, וכך אינם מגשימים את ייעודם".

"אם כבר הבינו הגורמים הרלוונטיים כי השפה היא מכשול שיוצר חוסר שוויון בין המועמדים, והחליטו לתרגם את המבחן לערבית, מדוע להמשיך להפלות את העולים החדשים שהשפה העברית אינה שגורה בפיהם? מדוע לייצר איפה ואיפה בין המועמדים?", הוא מוסיף, "אני קורא לשרת העלייה והקליטה, לדיקאנים של הפקולטות לרפואה וליתר הגורמים הרלוונטיים לאפשר תנאי פתיחה הוגנים ושיוון הזדמנויות לעולים החדשים".

"יש חוסר שוויון ברור בין המועמדים. עצם העובדה שקיימת אפליה זה ממש לא הוגן כלפינו, העולים"

"יש חוסר שוויון ברור בין המועמדים. עצם העובדה שקיימת אפליה זה ממש לא הוגן כלפינו, העולים. ניסינו לפנות לגורמים הרלוונטיים כדי שישנו את המצב, אבל לצערנו לא מצאנו אוזן קשבת". אומרת לנה יוסים, בת 30, שעלתה לישראל מאוקראינה ב-2008 ומתגוררת היום בחיפה. לאחר עלייתה לישראל היא שירתה בצה"ל, עשתה תואר ראשון בביולוגיה בטכניון ואחרי שסיימה את התואר הבינה שהיא רוצה להגשים חלום ישן ולפנות ללימודי רפואה -בתקווה להיות רופאה בעתיד. גם יוסים נתקלה בקשיים לצלוח את תהליך המיון, שנבעו לדבריה, מכיוון שלא התחשבו בקשיים שלה כעולה חדשה.

לנה מספרת ששלב המבחן האנליטי הוא הקשה מכל תהליך המיון: "מדובר במבחן שאמנם בא לבדוק כישורי לוגיקה ואת היכולת אנליטית של המועמדים, אבל בפועל הוא רק בודק את מהירות הקריאה שלנו, של העולים החדשים. אם כבר הבינו הגורמים הרלוונטיים כי השפה היא מכשול שיוצר חוסר שוויון בין המועמדים למסלול, והחליטו לאשר השנה למועמדים להיבחן גם בשפה הערבית, מדוע להמשיך להפלות את שאר המועמדים למסלול, מועמדים שהם עולים חדשים והשפה העברית אינה שגורה בפיהם לעומת ילידי הארץ?".

"למה אי אפשר לייצר שוויון בין כל המועמדים – ושהמתאימים ביותר יתקבלו? חייבים לתקן את המצב עכשיו, אחרת הפגיעה תימשך והמון סטודנטים לא יוכלו לממש את חלומם", היא כואבת.

"אני מאמין שיש מקום להנגיש את המיונים בכל השפות לכמה שיותר אנשים", אומר ד"ר זאב הירשפלד, מהארגון "רפואה לעם" הפועל ללא מטרות רווח. בעשור האחרון מובילי הארגון חרטו על דגלם להילחם ולשאוף לשוויון הזדמנויות בנגישות ללימודי רפואה. הארגון מתנגד להוצאת אלפי שקלים עבור הכנה למבחני מו"ר ומרק"ם (מערכות לאפיון המועמדים ללימודי רפואה במסלולים הלא מקוצרים), היוצרת לטענתם פער בין מועמדים בעלי יכולות כלכליות שונות: "התאגדנו יחד, סטודנטים לרפואה, כדי לחלוק מהניסיון ומהכלים שרכשנו לאורך המיונים לרפואה. יוזמי רפואה לעם הם סטודנטים לרפואה, הפועלים בהתנדבות מלאה מתוך מטרה להוות אלטרנטיבה הוגנת לקורסי ההכנה".

ד"ר הירשפלד תומך בזעקת העולים: "לפי דעתי, כדאי ונכון להנגיש את ההשכלה הגבוהה בהתאם לאנשים השונים. המבחן היום מורכב בהרכב כזה שנעשה בשפה שהיא לא שפת האם של אותו מועמד, ורבים מהמושגים -  כמו גם למשל קריאה של תרחישים שונים במבחני הסימולציות - יכולה להקשות עליהם ולהציג בפניהם התמודדויות מסוגים שונים, שמועמד יליד הארץ פחות חווה, כך שכן אני מאמין שיש מקום לאפשר ולהנגיש את המיונים שגם ככה מורכבים, לעולים חדשים ששפת העברית אינה שפת האם שלהם", הוא מוסיף.

"גם האוכלוסייה הדרוזית אוכלת קש"

ולצד מחאת העולים, יש גם קולות אחרים הטוענים כי לא מדובר רק בקבוצה אחת שסובלת מחוסר ההתאמה של המבחן לקהל הנבחנים, אלא שיש כאן מגמה שמערימה קשיים באופן גורף על כל מי שאינו מתיישר עם הקו האחיד אליו מכוונים המיונים.

"צריך להבין שאת הבוחנים לא מעניין אם הם עולים חדשים או לא", טוען אור בורוכוב, שותף בחברת "משמעות", בית ספר להכנה לרפואה, "אין ספק שהשפה לפעמים מקשה עליהם, כי הנבחנים מתרגמים את השאלות מעברית לשפתם והדרך שבה הם מדברים היא קצת אחרת. התרגום שלהם לשפתם יכול לגרום להם להתבלבל ולא תמיד להבין כמו שצריך את המבחן".

בורוכוב מציין לדוגמה את אחד משלבי המיון שכולל בתוכו סימולציה של סיטואציות בהן עתידים רופאים להיתקל בתפקידם: "בחינת התמודדות במצבים שונים זאת בחינה שלוקחת זמן והיא יכולה להיות גם תלוית תרבות, מי שמגיע ממנטליות אחרת לא בהכרח יבין את ההקשר של הדברים וכיצד מצופה ממנו להגיב. אבל זה לא ספציפי נגד העולים מצרפת", הוא טוען ומציין מגזר נוסף שמתמודד עם קושי זהה: "כל מי שלא דובר עברית מתקשה כשצריך לשלוט בשפה. גם האוכלוסייה הדרוזית אוכלת קש, לדעתי".

נזכיר כי למועמדים מהמגזר הדרוזי ניתנה האפשרות להיבחן בחלק מהשלבים בטופס בשפה הערבית, אך זה לטענתו לא מספיק כדי לגשר על הפער בשלבים שאינם בכתב: "הדרוזים גדלו כאן בארץ אך למדו עברית ספרותית", הוא מוסיף, "תוך כדי הסימולציה המועמדים מתרגמים את השאלות לעברית גבוהה (כי זה מה שהם מכירים), ובגלל זה הם מתקשים לספק את התשובות בזמן הנדרש – מה שעולה להם בנקודות יקרות".

"מניסיוני הרב אוכלוסיות רבות משלמות מחיר. המבחנים האלו לא מותאמים ללא דוברי עברית", הוא ממשיך ומוסיף: "אם ייעשו התאמות לצרפתית, זה יפתח פתח לאנשים נוספים שיגידו שצריך להתאים את המבחנים לשפות נוספות, ולדעתי, עם היכרותי עם הממסד, זה לא יקרה. אם אנחנו רוצים גיוון של אנשים בעולם הרפואה - ולפי המחקרים גיוון יכול לשפר את המוסד בו הם עובדים - צריך יותר להיפתח". הוא מסכם.

עניין של היצע וביקוש

יש מי שיטענו שכשאר הביקוש להתקבל למסלול יוקרתי גדול ממספר המקומות המוצעים בו, אין ברירה אלא לסנן את המועמדים ולהציב רף גבוה. לפי גורמים לא רשמיים, לתוכנית המדוברת מנסים להתקבל מאות מועמדים מדי שנה, כאשר המקומות עליהם הם מתמודדים נמוכים במאות אחוזים. לא פעם התחרות על המקומות האחרונים צמודה מאוד, עד כדי כך שהיא מוכרעת על עשירית הנקודה בציון הסופי והמשוכלל.

כדי לסבר את האוזן, בשנת תש"פ, לדוגמה, רק 70 סטודנטים מאוניברסיטת ת"א קיבלו תואר MD במסלול ובבר אילן סיימו בהצלחה רק 66 בוגרים במסלול ה-4 שנתי. נציין כי בבר אילן יש גם מסלול תלת שנתי. באוניברסיטת אריאל המסלול חדש יחסית ולכן אין לו בוגרים עדיין.

המבחנים הקשים הם כלי לאמוד את מידת הצלחתם של המועמדים לאורך המסלול, ואמורים לסנן מראש את מי שלפי התחזיות, ככל הנראה לא יגיעו לקו הסיום המיוחל ולתעודת דוקטורט ברפואה. האם מדובר בתהליך הוגן? תלוי את מי שואלים, ויש שיוו אותו למבחני לשכת עורכי הדין עליהם מלינים הסטודנטים למשפטים. נציין לטובה כי בעקבות פניית mako למי שאחראים על הבחינות (התגובות המלאות בסוף הכתבה), ניכר כי עלתה המודעות לחשיבות הנושא וייתכן שבקרוב מאוד נראה כבר את השינוי בשטח.