אם יש דבר אחד שכולם יסכימו עליו הוא שלא פשוט להיות סטודנט בישראל. מעבר לקשיים הרגילים שמוכרים לסטודנטים ברחבי העולם, הכוללים את העומס הלימודי עצמו, תקופת המבחנים, התחרותיות והשאיפה לציונים גבוהים כדי להצליח ולהשתלב בשוק העבודה, לסטודנט הישראלי מתווסף גם האתגר הכלכלי של מימון שכר הלימוד, המחיה והמגורים במהלך הלימודים.
תתפלאו, אבל לא תמיד זה היה ככה. הסטודנטים שלמדו בארץ לפני קום המדינה זכו לשלם שכר לימוד של 5 לירות ארץ ישראליות לשנה. רק כדי לסבר לכם את האוזן, השכר החודשי הממוצע אז עמד על 430 ל"י. מאז שכר הלימוד הספיק לעלות אף ל-40 לירות ארץ ישראליות לשנה (עלייה של 700%!), אך משום מה יש לנו תחושה שגם בזה הייתם מצליחים לעמוד.
היום תמונת המצב כבר לגמרי אחרת; עם השנים שכר הלימוד הרקיע שחקים וכדי לממן לעצמכם את התואר תצטרכו להוציא מכיסכם עשרות אלפי שקלים. וזה, כמובן, בלי שבכלל התחלנו לדבר על ההוצאות הנלוות במהלך התואר של מגורים, ספרי לימוד, נסיעות, ציוד, מחיה, ובואו לא נשכח קצת בילויים.
מסקר שנערך בחודש ינואר האחרון, על ידי חברת istudent, בקרב 2,607 סטודנטים לתואר ראשון ב-60 מוסדות שונים ברחבי הארץ, עולה כי 82% הצהירו שהם עובדים למחייתם במהלך התואר אך 70% מהנשאלים מרוויחים פחות מ-4,500 ₪ בחודש - פחות משכר המינימום החודשי במשק, העומד על 5,300 ₪ נכון לינואר 2018.
עוד עולה מהסקר כי כ-49% מהסטודנטים עובדים במשרה חלקית, אל מול 27% שעובדים במשרה מלאה. רובם עובדים במשמרות כש-38% עובדים למעלה מ-25 שעות שבועיות וכ-35% עובדים פחות מ- 15 שעות בשבוע.
"הסטודנטים בעצם צריכים לתמרן בין כל התחומים בחייהם, בהנחה שהם מצליחים בכלל לעבוד תוך כדי לימודי התואר, יש את יוקר המחיה הגבוה בישראל, שמביא את שכר הלימוד להיות גבוה וכן את ההוצאות של תחזוקת בית, שכר דירה ותשלום החשבונות", אומר משה רדמן, מנכ"ל חברת Istudent, בעלת מועדון הצרכנות הגדול ביותר לסטודנטים בישראל, "ישנם גם אתגרים נוספים כמו שירות מילואים שלעיתים קוטע את רצף הלימודים ומביא לפגיעה בהישגים, או חיי משפחה אצל חלק מהסטודנטים שנאלצים לפרנס תוך כדי".
"אין דרך לצאת מזה ברווח"
ואכן, כשהתחלנו לחפש סטודנטים שישתפו אותנו בהתמודדות הכלכלית שלהם במהלך התואר, המשימה לא הייתה קשה במיוחד ונדמה שהתחושה די שכיחה בקרב הקהילה הסטודנטיאלית. "יצאתי החוצה עם 8,000 ₪", מספרת לנו נועה, סטודנטית לעבודה סוציאלית בת 24 מאזור המרכז, "אצלי באופן אישי, המשפחה לא הייתה יכולה לעזור לי כלכלית, אז את כל ההוצאות נאלצתי לשלם בעצמי. עבדתי בכל מיני עבודות, בחנות בגדים שהצלחתי להגיע רק למשכורת של 2,600 ₪ לחודש. בהתחשב בעובדה ששילמתי על שכר דירה 1,400 ₪ ועוד 400 ₪ על חשבונות, יצא שלא נשאר לי יותר מדי כסף למחיה. נאלצתי להשתמש בפיקדון מהצבא ולנגוס מהסכום ההתחלתי שחסכתי. אין דרך לצאת מזה ברווח".
נועה מציינת כי חבריה לתואר נאלצים להיעזר בהורים על מנת לשרוד את התקופה: "רוב הסטודנטים מסביבי גרים אצל ההורים וההורים שלהם גם משלמים עבורם על התואר". לפי מחקר שפרסמנו בדצמבר האחרון, בו תהינו "איפה הכי שווה להיות סטודנט", עולה כי 55% מהסטודנטים באזור המרכז גרים עם ההורים, וזאת בשל שכר הדירה הממוצע באזור העומד על 2,216 ש"ח.
גם אצל אביטל, סטודנטית בת 29 במסלול השלמה לתואר ראשון במשפטים באחת המכללות במרכז, נראה שהמצב לא הכי מזהיר: "התואר הנכסף עולה מלא כסף, במיוחד כשזה במכללה. אני לא מדברת רק על שכר הלימוד אלא גם על כל מה שמסביב: ספרים, כלי כתיבה, אינסוף הדפסות. זה סיפור לא קל כלכלית במיוחד כשצריך לשלם גם עבור מחיה ועל שכירות".
"אני משתדלת שזה לא יפגע לי בלימודים", היא מספרת על ההתמודדות האישית שלה, "אבל זה מצריך ממני להתנהל בלי טעויות ובלי זמן מבוזבז. לעומת זאת, אני רואה שאצל סטודנטים אחרים זה ממש פוגע בלימודים ובהישגים, אתה נכנס ללופ שאתה לא יודע כבר מה יותר דחוף או חשוב, חלקם אפילו נשרו מהלימודים. גם כשלמדתי את התואר הראשון שלי באחת האוניברסיטאות במרכז הארץ חוויתי את זה ככה".
ובאמת, נשירה מהלימודים היא לא תופעה נדירה בקרב סטודנטים שמתקשים להחזיק את כל העומס הזה על הכתפיים שלהם. גם מיכאל, בן 31, היום סטודנט לתואר ראשון בלוגיסטיקה, סיפר לנו כי זו לא הפעם הראשונה שהוא מנסה לסיים את התואר: "זאת כבר אוניברסיטה שלישית שאני לומד בה, פעמיים לפני כן נכשלתי עקב קשיים כלכליים". השילוב הבעייתי הזה והג'אגלינג בין לימודים ועבודה בא לידי ביטוי גם בסקר המדובר: 60% מהסטודנטים השיבו כי מקומות העבודה לא מתחשבים בהם בתקופת המבחנים, 14% מהסטודנטים העובדים ענו כי הם נאלצים להפחית את שעות העבודה בתקופת בחינות ו-10% מהם השיבו כי הם מפסיקים לעבוד לגמרי, דבר שעבור חלק מהסטודנטים נתפס כפריבילגיה.
תלמדו – איך לחסוך
במקום לייאש אתכם ולחזור שוב ושוב על כמה המצב קשה, יצאנו לחפש רעיונות איך ניתן לשרוד את התקופה. רדמן משתף אותנו קצת מהלך הרוח בשטח: "ממה שאנחנו רואים, למרות כל הקשיים הסטודנטים לומדים עם השנים להתייעל ומוצאים פתרונות שונים. חלקם מסתייעים בהורים או במלגות שונות המוצעות במוסדות הלימוד השונים. מי שלא מתאפשר לו להיעזר בהורים או במלגות, מוצא עבודות סטודנטיאליות".
על פי הסקר 47% מהסטודנטים מממנים את הלימודים בעצמם ללא עזרה, 8% נעזרים במלגה, 11% מתחלקים בהוצאות באופן שווה עם ההורים ו-30% מקבלים את תמיכת ההורים. גם מבחינת מגורים 45% מהסטודנטים השיבו כי הם מתגוררים אצל ההורים במהלך לימודי התואר ורק 4% מנצלים את מעונות הסטודנטים למגורים בשנות הלימודים.
"עוד אפשרויות שעומדות בפני הסטודנטים הן חלוקת הוצאות עם סטודנטים אחרים, במיוחד כשמדובר בהוצאות רכב, תשלומי נסיעות, ספרי לימוד ועוד", ממשיך רדמן, "התנהלות כלכלית משותפת, יחד עם ניהול תקציב חודשי מתוכנן, מסייעת להחזיק את הראש מעל המים ולהישאר עם עובר ושב סביר גם בתקופה המאתגרת הזו".
רדמן מציין כי בדיוק לשם כך הם הקימו את מועדון הצרכנות Istudent, המתבסס על אפליקציית מובייל ואתר אינטרנט. עד כה הצטרפו למועדון כ-200,000 סטודנטים שמנצלים יחד את כוחם הצרכני בתחומים רבים כמו מסעדות, בתי קפה, אלקטרוניקה, חשמל, ביגוד, לייף סטייל ועוד. "בגלל ההיכרות עם העולם הסטודנטיאלי, הבנו את הצורך בחיסכון וגייסנו למועדון גם עסקים מקומיים בסביבת הקמפוסים השונים וגם מותגים בינלאומיים כמו אפל, אמריקן איגל, אסוס ועוד, שמציעים הנחות בלעדיות והטבות לסטודנטים. עד כה חסך המועדון לסטודנטים למעלה מ-100,000,000 ש"ח ואנחנו גאים להיות גורם שמסייע ולוקח חלק במהפך הזה".