"סיכויי ההצלחה של ילדים להורים מהחמישון התחתון להשתייך בבגרותם לחמישון העליון עומדים על כ-23% לבוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה, לעומת 6% לאלה שסיימו 12 שנות לימוד בלבד", קובע הכלכלן הראשי באוצר בסקירה שפירסם היום (ב'). הסיכויים גדלים ככל שהמסלול כולל לימודי מתמטיקה מוגברים, בין היתר בתחומי ההנדסה, מדעי המחשב, הסטטיסטיקה, המתמטיקה והפיזיקה.
הכלכלן הראשי בדק את מדד הנגישות (Accessibility) – שיעור הבוגרים של מוסד מסוים (או תחום מסוים) שהינם מהחמישון התחתון - לפי הכנסת ההורים - ואת מדד ההצלחה (Success) – השיעור של אלה שהגיעו בבגרותם לחמישון העליון, וכן מדד מסכם למוביליות כלפי מעלה (Mobility rate), המשקף הן את הנגישות והן את מידת ההצלחה לעלות בסולם הכלכלי, כאשר המדד מחושב כמכפלה של שני המדדים הקודמים.
תוצאות הבדיקה מעניינות: באופן כללי, הסיכוי של בוגר מערכת ההשכלה הגבוהה להגיע בבגרותו לחמישון העליון הוא כ-33%. סיכויים אלו גבוהים בהרבה מאלה של מי שסיים 12 שנות לימוד בלבד - 12%. עם זאת, באופן לא מפתיע קיימת קורלציה ברורה בין שכר ההורים לסיכוי שדור הילדים ישתלב במערכת ההשכלה הגבוהה.
בנוסף, ניתוח הנתונים מראה שהסיכוי של צעירים שהוריהם בחמישון התחתון לעלות לעליון, גדל כאשר הם לומדים תחומים שבהם לימודי המתמטיקה רבים יחסית וברמה גבוהה, כגון הנדסה, מדעי המחשב, סטטיסטיקה, מתמטיקה ופיזיקה.
עם זאת, גם בין התחומים הללו קיימים הבדלים: מדעי המחשב ותחומי ההנדסה הם תחומים סלקטיביים יותר, ולכן פחות נגישים למועמדים מרקע כלכלי-חברתי נמוך, כיוון שבממוצע, למועמדים מרקע נמוך ציונים נמוכים יותר בבגרויות ובפסיכומטרי. עם זאת, שיעורי ההצלחה של אלה שהצליחו להשתלב בתחומים הללו גבוהים מאוד, שכן השכר לבוגרים גבוה במיוחד. במדד המוביליות מקבל תחום מדעי המחשב 4.71% לעומת כימיה - עם 2.28%.
בתחתית הטבלה מופיעים תחומי לימוד שהשכר לבוגריהם נמוך יחסית, כמו פסיכולוגיה, מדעי הרוח, אדריכלות וסוציולוגיה – עם רמת מוביליות של 0.4-0.3%.
מה עדיף - אוניברסיטה או מכללה?
עוד נמצא שהבחירה בין מוסדות הלימוד השונים משמעותית הרבה פחות מהבחירה בתחום הלימוד מבחינת סיכויי ההתקדמות. עם זאת, נראה כי מידת המוביליות כלפי מעלה של בוגרי המכללות המתוקצבות גבוהה יחסית, בזכות השיעור הגבוה של סטודנטים שהוריהם משתייכים לחמישון התחתון הלומדים בהן. אלא שללומדים במוסדות אלה סיכוי נמוך יותר - במיוחד ביחס לאוניברסיטאות היוקרתיות - להשתייך בבגרותם ל-5% העליונים מבחינת השכר.
עוד מתברר מסקירת הכלכלן הראשי כי במכללות המתוקצבות מידת המוביליות כלפי מעלה (המדד המסכם) להשתייכות בחמישון העליון גבוהה במעט בייחס לסוגי המוסדות האחרים, - 0.48%, לעומת, למשל, האוניברסיטאות הפחות סלקטיביות (0.47%), וזאת בזכות נגישות גבוהה יחסית וגם בזכות שיעורי הצלחה גבוהים.
עם זאת, וגם זאת שלא במפתיע, כאשר מבחינים בין האוניברסיטאות הסלקטיביות לבין יתר המוסדות, עולה ששיעורי ההצלחה של הבוגרים באוניברסיטאות הסלקטיביות גבוהים משמעותית - עם ציון מסכם של 0.74%. מנגד, רמת הנגישות של החמישון התחתון לאוניברסיטאות הסלקטיביות נמוכה יותר.
לסיכום, לצעירים שהוריהם שייכים לעשירון החמישי ומטה, ושרוצים להתקדם מבחינה חברתית וכלכלית, מומלץ ללמוד מדעי המחשב או הנדסה - באוניברסיטאות היותר סלקטיביות. במידה שאין זה אפשרי, מומלץ ללמוד במכללה מתוקצבת, ובכל מקרה לא כדאי ללמוד מדעי הרוח, פסיכולוגיה או אדריכלות, וגם לימודי הוראה אינם מומלצים.
הכתבה פורסמה במקור באתר The Marker